למה אני בינוני?

הגעתי בחיי להישגים משמעותיים בלימודים ובעבודה והקמתי משפחה, ובכל זאת אני חש בינוני, אני חש ששום דבר שאני עושה אינו "מצוין" (כמאמר אותה פרסומת לבית השקעות). האם זו בעיה פסיכולוגית? האם זהו טבע האדם?

מוטי

אם אתה מרגיש ששום דבר שאתה עושה אינו מצוין, אז אני מניח שאתה לא הולך למספיק ארוחות שישי אצל אמך, ואולי אם תעשה את זה יותר, תרגיש פחות בינוני.

וברצינות, אני חושב שהתחושה שלך נובעת ממה שנקרא "השוואה חברתית". רוב האנשים נוטים להשוות את עצמם לאנשים שרמת הישגיהם גבוהה יותר. אנחנו משווים את העושר שלנו לזה של אנשים עשירים יותר, את המכונית שלנו למכונית היפה יותר של הקולגה ואת היופי שלנו לזה של כוכבי טלוויזיה. מה שמעניין הוא התוצאה הכפולה של ההשוואה החברתית הזאת: מצד אחד היא מדרבנת אותנו לנסות להשיג יותר ומצד שני גורמת לנו לתסכול. גם מועילה וגם מצערת, וזו באמת שאלה טובה אם התועלת שווה את הנזק. כעת נסה לדמיין מה היה קורה אם היית משנה את מודל ההשוואה שלך, אם היית מתחיל להשוות את הישגיך לאלה של אנשים שמצבם פחות טוב משלך. האם חלק מתחושות הבינוניות ייעלמו?

רוב האנשים נוטים להשוות את עצמם לאנשים שרמת הישגיהם גבוהה יותר צילום: shutterstock

אספר לך שני סיפורים אישיים. כאקדמאי, תמיד השוויתי את עצמי למורים שלי, תמיד תהיתי אם אי פעם אוכל להשתוות אליהם ותמיד הרגשתי שלא, שאני לא מספיק טוב ושלעולם לא אגיע לרמתם. עד היום אני לא יודע אם הגעתי לרמתם, אבל אני יודע שהתאמצתי. מצד שני, היה דבר אחד שכן עזר לי להתמודד עם מוראות ההשוואה החברתית, והוא הפציעה שהיתה לי בגיל 17. השנים הרבות שסבלתי בבית חולים לימדו אותי להשוות את מצבי לזה של אנשים שמצבם גרוע יותר. והצלקות והכאבים שיש לי עד היום מזכירים לי כמה גרוע יותר מצבי יכול היה להיות. והמחשבה הזאת עוזרת לי.

אני לא מציע לך להיפצע בשריפה כדי לשפר את התחושה שלך, אבל אני חושב שאפשר, באופן מכוון ומתוכנן, להחליט למי אתה רוצה להשוות את עצמך ואיך ההשוואה הזאת תוכל לעזור לך. הישגים משמעותיים כבר יש לך, עכשיו נשאר רק להירגע.