צמיחה ממשלתית

בסוף חודש יולי קיבלו המשקיעים את האומדן הראשוני לגבי קצב הצמיחה בארה"ב ברבעון השני 2010. התוצר של הכלכלה הגדולה בעולם צמח בין הרבעון הראשון לרבעון השני 2010 בקצב שנתי של 2.4%. האנליסטים חזו אז כי הכלכלה תצמח בקצב מהיר יותר של 2.6%.

את הבשורה המאכזבת המתיק עדכון

ביום שישי הקרוב צפוי לצאת העדכון הראשון של קצב הצמיחה ברבעון השני והאנליסטים בשוק צופים כי ההערכה הראשונית שפורסמה תעודכן כלפי מטה כשהתחזיות צופות שיעור צמיחה בקצב שנתי של 1.4% בלבד, אחוז שלם מתחת לאומדן הראשוני.

חסידי הכלכלה הקיסייאנית טוענים כי בעיתות משבר זהו תפקידה של הממשלה להתערב ולנסות להחזיר את הכלכלה למסלול של צמיחה. חסידי הכלכלה החופשית לעומת זאת טוענים כי אין הממשלה צריכה להתערב או במילים פשוטות, "תנו לכלכלה לעשות את שלה". לא ניכנס לוויכוח האינסופי מי צודק, מה גם שלא בטוח שיש צד צודק שמשנתו היא שתציל הכלכלה כשהסערה מגיעה.

ומדוע אנו מביאים לכם את ההקדמה הזאת? לא פעם ולא פעמיים שמענו על כך שאילו הממשלה לא היתה מתערבת בכלכלה, קצב הצמיחה היה נמוך משמעותית מהנתונים שפירטנו בפסקה הראשונה. המשימה לבודד את השפעת ההתערבות הממשלתית על הכלכלה כולה הינה משימה לא פשוטה אולם דו"ח שפורסם ע"י ה-CBO השבוע עוזר לשפוך קצת אור על הנושא.

ע"פ הדו"ח, ההתערבות הממשלתית עזרה לתוצר לצמוח בטווח של 1.7% עד 4.5% מעל הצמיחה ה"אמיתית". במילים אחרות, אם נניח כי הטווח התחתון הוא הנכון, כלומר הסיוע הממשלתי הוסיף 1.7% לצמיחת הכלכלה, נוכל לומר באופן תיאורטי כי הכלכלה ללא ההתערבות הממשלה רשמה צמיחה של 0.7% "בלבד".

יתרה מכך, אם אכן נתוני הצמיחה לרבעון השני 2010 יעודכנו לרמה של 1.4% בדומה לצפיות השוק, אז בעצם נגלה כי הכלכלה, בנטרול הסיוע הממשלתי, דווקא התכווצה בכ-0.3%. התמונה הופכת שחורה (או אדומה במקרה הזה) עוד יותר אם נניח כי הסיוע הממשלתי תרם 4.5% לקצב הצמיחה שכן, אם קצב הצמיחה יעודכן לרמה של 1.4%, ניתן להסיק שהמשק האמריקאי, בניטרול הסיוע הממשלתי, התכווץ בכ-3.1%.

נתונים אלה משמשים את האנליסטים הפסימיים להחזיר את המונח "Double Dip" לאופנה וזאת לאחר שהיה נדמה בתחילת השנה כי ניתן להחזירו לבוידעם.

ישנם כלכלנים אשר נחשבים פסימיים וכלל לא משתמשים במונח הזה. מדוע? כי לדעתם עדיין לא יצאנו כלל מהמיתון הראשון. אגב, שימו לב כי הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב (NBER), אותו גוף שמכריז באופן רשמי על כניסה ויציאה ממיתון, עדיין לא הודיע כי ארה"ב נחלצה מהמיתון שהחל בדצמבר 2007 מה שעשוי לרמז שאותם כלכלנים צודקים.

ה-CBO מפרט לא רק את השפעת ההתערבות הממשלתית על קצב הצמיחה כי אם גם את ההשפעה על שיעור האבטלה בארה"ב. שיעור האבטלה, נכון לסוף הרבעון השני 2010, עמד על רמה של 9.5%. לדעת ה-CBO, ההתערבות הממשלתית סייעה להוריד את הנתון "האמיתי" בטווח של 0.7% ל-1.8%. אם כך, ללא התערבות ממשלתית, היה אמור שיעור האבטלה לעמוד על רמה של בין 10.2% ל-11.3%. בהחלט נתון לא מעודד.

המתנגדים יגידו שזה בדיוק מה שהממשלה מנסה להשיג. הרי בסה"כ הממשלה מנסה לעודד את הפעילות הכלכלית והנתונים מוכיחים כי הכלכלה בהחלט צומחת, גם אם היא משתמשת ב"גלגלי עזר". אבל מה יהיה ביום שאחרי? האם הממשלה תדע להסיר את גלגלי העזר בזמן כך שהילד הקטן לא ייפול מהאופניים ואם כן, כיצד יראה הגירעון התקציבי והחוב הציבורי של ארה"ב באותה נקודה? ימים יגידו.