דנקנרית
לובנה עולאיין היתה האשה הראשונה לשבת בדירקטוריון של חברה סעודית. עכשיו היא הראשונה לעשות עסקים עם ישראלים
ב־16 בינואר 2004 עלתה לובנה עולאיין אל דוכן הנואמים בפורום הכלכלי של ג'דה שבסעודיה, ועשתה היסטוריה. במדינה המתנהלת על פי העקרונות הנוקשים של הזרם הווָהאבּי השמרני באסלאם, ושבה נשים וגברים נדרשים לשמור על הפרדה נחרצת (עד אותה שנה השתתפו נשים בכנסים כאלו באמצעות טלוויזיה במעגל סגור) - העובדה שעולאיין טיפסה אל דוכן הנואמים ללא רעלה כדי לפתוח את הוועידה, והרצתה לקהל מעורב של גברים ונשים, הרעישה את סעודיה כולה.
"החזון שלי הוא מדינה שכלכלתה מגוונת ומשגשגת ושבה כל אזרח סעודי, ללא קשר למינו, יוכל למצוא עבודה בתחום העיסוק שלו", דרש קול הברזל של עולאיין על רקע מחיאות כפיים סוערות. "אני רוצה לראות מעמד בינוני משגשג במדינה שכל אזרחיה ומבקריה מרגישים בטוחים, היכן שכבוד הדדי וסובלנות יתקיימו עבור כולם, לא משנה מאיזה מעמד חברתי הם, מהי דתם או מהו מינם".
שינוי מתוך ראיה כלכלית
המסר הסובלני של עולאיין (55), בת לאחת המשפחות העשירות בסעודה, נעטף אמנם בשכבות של קורקטיות והופנה לכל מבקרי הפורום, אבל נשים ערביות בכל העולם שמעו את מה שהיא אמרה באמת: שוויון זכויות, ועכשיו. הנאום וההופעה, שזכו לגינוי של אנשי דת בכירים, נתפסו על ידי הנשים בסעודיה כנאום ה"יש לי חלום" שלהן. בסעודיה, שבה נשים נחשבות לרכוש בעליהן ונאסר עליהן לנהוג או לצאת מהבית ללא מלווה, עולאיין, שעומדת בראש אחת משש החברות הגדולות במדינה, היא ההצלחה הגדולה ביותר במאבק למיגור האפליה נגד נשים.
הביקורת הגדולה של עולאיין על הממסד הסעודי היא שבעוד הוא נוטה למודרניזציה, הוא ממשיך להתנגד לרפורמות ולשינוי אורחות החיים. "נטשו את הפילוסופיה הזאת של מודרניזציה ללא שינוי", קראה עולאיין, "הבה נאמץ תרבות עסקית וכלכלה שמתנהלים על פי כישרון ומצוינות - ולא כזו המתנהלת על פי קשרים, משפחה ומין. אם אנחנו רוצים לראות את סעודיה מתקדמת, אנו חייבים לאמץ את השינוי. נשים חייבות להפוך למעורבות יותר בתרבות העסקית שלנו אם אנחנו באמת מבקשים שתהליך הקידמה יצליח".
הנימוקים של עולאיין מעוגנים בראייה כלכלית רחבה. "כלכלת הנפט שלנו חייבת להשתנות", אמרה באותו נאום ב־2004. "אנחנו חייבים לגוון את הכלכלה וליצור שיתוף פעולה בין הסקטור הפרטי לממשלתי, שיכשיר את הצעירים שלנו, המונים כ־60% מאוכלוסיית המדינה, למשימת בניית כלכלה מגוונת שעליה נבנה תשתית לצמיחה כלכלית בריאה. נשים הן כיום רק 6% מכוח העבודה בסעודיה, ועובדה זו חייבת להשתנות כדי שהשינוי הכלכלי יתרחש".
עסקים עם נוחי דנקנר צילום: צביקה שטישלר עושים עסקים עם ישראלים בסוד
לא מפליא, אם כך, שהאשה פורצת הדרך הזו היא גם הסעודית הראשונה שעומדת לעשות עסקים עם ישראלי בגלוי. עולאיין עלתה לכותרות בישראל בתחילת אוגוסט, כשנחשף שקונצרן אי.די.בי של נוחי דנקנר יהיה שותף להקמת קרן השקעות בשווקים מתעוררים לצד קרדיט סוויס ושני שותפים מקטאר ומסעודיה, שאחד מהם הוא תאגיד OFC (ר"ת: Olayan Financing Company) שבראשו היא עומדת.
העסקה הזאת, שבה יעמידו שלושת השותפים הבכירים בקרדיט סוויס 750 מיליון דולר, שאליהם יצרף הבנק עוד 250 מיליון דולר משלו, תצייד את הקרן החדשה EMCO (ר"ת: Emerging Markets Credit Opportunity) במיליארד דולר לביצוע השקעות. דנקנר מחזיק ב־3.23% ממניות הבנק, בשעה שאולאיין מחזיקה ב־6.6% ורשות ההשקעות הקטארית ב־8.9%. אי.די.בי עצמה תשקיע בקרן 250 מיליון דולר, וככל הנראה תבצע את ההשקעה באמצעות כור וכלל ביטוח, או כור לבדה.
הצעד המשותף הזה תואם את כוונותיה של אולאיין להשקיע בשווקים מתעוררים כמו אמריקה הלטינית, אסיה (למעט יפן), אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. מהשקעה בסין אולאיין דווקא מסתייגת לאחרונה, אף שהיא כבר מושקעת בכלכלה השנייה בעולם זה שנים. בסדרת שיחות שערכה עם מטין מיטשל, המנהל האזורי בסעודיה של חברת המחקר Korn/Ferry, היא ציינה כי הזדמנויות טובות להשקעה דווקא קל יותר למצוא כעת באזור המזרח התיכון, באפריקה ובהודו, ופחות בסין.
אלא שבקבוצת אולאיין, ש־OFC שייך לה, לא ממש שמחו כשנודע ברבים על המיזם המשותף. ימים לאחר הפרסום שחרר התאגיד הודעה רשמית לעיתונות המסבירה כי העסקים המשותפים עם הישראלי הם לא עניין גדול. "כפי שנהוג בתעשייה, קרדיט סוויס הציע למחזיקי המניות הגדולים שלו זכות ראשונים להשקעה בקרן החדשה", הסביר עזיז סיריאני, נשיא הקבוצה. "אנחנו משקיעי מפתח בבנק כבר יותר מ־25 שנה. הבנק פשוט הציע לבעלי המניות הגדולים שלו את זכות הראשונים להשתתף, ובמקרה הזה גם רשות ההשקעות הקטארית ואי.די.בי. מימשו את זכותם. זה לא שאנחנו עושים עסקים עם הישראלים".
מה שסיריאני טוען לא לגמרי נכון. ללא הסכמתה של קבוצת אולאיין הצעד הזה לא היה יוצא לדרך, והעבר מלמד כי היא היתה מעורבת גם בעסקי נדל"ן בלונדון עם בני שטיינמץ. עם זאת, העובדה שישראלים וסעודים עושים עסקים יחדיו היא עדיין חבית נפץ פוליטית. רק לפני שנים מעטות, ב־2006, מצאו עצמם אולאיין ודנקנר בשני צדי המתרס: בדיוק כפי שדנקנר החל לסייע לצפון ישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה ולאחריה, אולאיין, שלמדה באוניברסיטה האמריקאית בלבנון, ארגנה בזמן המלחמה שיירת משאיות ורכבת אווירית שסיפקה לתושבי דרום לבנון סיוע רב. ההצלחה של אותו הסיוע גרמה גם ל־Hollandi, אחד הבנקים הגדולים בסעודיה, להעביר מיליוני דולרים לשיקום לבנון. אם גבול הצפון ישוב להתחמם, שני השותפים עשוים למצוא את עצמם על מסלול התנגשות פוליטי.
האשה הראשונה בדירקטוריון
למרות הבעייתיות הפוליטית, דנקנר לא היה יכול למצוא לו שותפה יוקרתית יותר. השנה, למשל, זכתה אולאיין בפרס יזם השנה של בית הספר הגבוה למינהל עסקים של קורנל. אולאיין שחזרה בטקס את הרגע שבו התבשרה על הזכייה. "לא יכול להיות", אמרה, "הרי לא יזמתי שום דבר". ההצטנעות הזו שלה מנוגדת לחלוטין לקרדיט שקיבלה בעולם.
כבוגרת קורנל - שם הכירה את בעלה האמריקאי ג'ון קספוס, שותף במשרד עורכי הדין הבינלאומי Baker & McKenzie - רשימת הציונים לשבח שלה מפוארת. מגזין "פורצ'ן" כלל אותה ברשימת 50 הנשים המשפיעות בעולם כל שנה מ־2004 ועד 2009; "פורבס" עשה את אותו הדבר בשנים 2005–2007; ומגזין "טיים" כינה אותה ב־2005 "אחת מ־100 האנשים המשפיעים בעולם".
גם רשימת התפקידים שהיא מחזיקה בהם מסחררת: ב־2004 היא הצטרפה לדירקטוריון בנק האחזקות הסעודי Hollandi (ובכך היתה לאשה הראשונה שהצטרפה לדירקטוריון חברה סעודית כלשהי) ולזה של WWP, סוכנות הפרסום השנייה בגודלה בעולם. היא יושבת בדירקטוריונים של רולס רויס ושל הבנק הטורקי Akbank ובמועצה ליחסים בינלאומיים של נשיא ארה"ב ברק אובמה. היא יושבת גם במועצת המנהלים של בית הספר למינהל עסקים אינסאד ובזו של אוניברסיטת המלך עבדאללה בסעודיה, חברה בחבר הנאמנים של קורנל ומכהנת בהתנדבות במועצות המנהלים של כמה ארגונים ללא מטרת רווח, כמו הקרן לטיפול בבעלי תסמונת דאון בסעודיה.
היתום שייסד קונגלומרט
אולאיין היא בתם של סולימאן אולאיין ומרים בינת ג'זים אל עבדולווהאב. היא נולדה לתוך עסקיו של אביה, יזם סעודי מצליח שייסד את הקבוצה. אביה, שהתייתם בגיל 6 משני הוריו, הוא נצר למשפחת סוחרי תבלינים ותיקה מצפון סעודיה. את ההזדמנות שלו בעסקים קיבל לאחר שהתחנך בבית ספר אמריקאי בבחריין, והשתמש באנגלית שלו כעובד עבור חברות זרות במפרץ הפרסי.
ב־1947, בעזרת הלוואה משפחתית, ייסד סולימאן אולאיין את הזרוע הראשונה של הקבוצה, שליוותה את הפרויקט העצום של בניית צינורות הנפט הטראנס־ערביים, ממזרח סעודיה ללבנון. ההצלחה בפרויקט הפכה אותו לדמות המובילה בפיתוח תשתית החשמל בסעודיה בשנות החמישים. באמצע העשור הוא ייסד רשת חנויות מזון ובתי כלבו.
הצעד הגדול הבא שלו היה כניסה לתחום הביטוח. חברת ACE (ר"ת: Arab Commercial Enterprises) שהקים הציעה, לראשונה בסעודיה, ביטוח עסקי. בשנות השישים המשיכה הקבוצה לצמוח, באמצעות שיתופי פעולה עם עשרות חברות זרות, ובהן קימברלי־קלארק, פילסברי, ג'נרל פודס וקנוורת'. שנות השמונים והתשעים שימשו את הקבוצה לרכישת אחזקות בחברות זרות ולביסוס מעמדה בשווקים הגלובליים, ובמקביל התחזקה בשוק המקומי: מרבית החברות שנסחרות כיום בבורסה הסעודית נמצאות בשליטת הקבוצה או שיש לה אחזקות בהן. כיום מחזיקה הקבוצה ביותר מ־50 חברות ויש לה פעילות ענפה בתחומי הבנייה, המסחר, המזון, מוצרי הפלסטיק, הנייר והניקיון. היא גם הזכיינית של קוקה קולה בסעודיה, ומחזיקה באחוזים מ־MetLife, First Boston ו־AIG.
מנכ"לית בגיל 31
סולימאן עולאיין הלך לעולמו ב־2002, כשהוא בן 92. פרט להון עצום וקונגלומרט בינלאומי ענק, האיש ש"פורבס" כינה "וורן באפט הערבי" הוריש לארבעת ילדיו - חאלד, חיאט, היתאם ולובנה הצעירה - גם מורשת שונה בתכלית מזו שממנה הגיעו עשרת המשפחות העשירות בסעודיה. ההתחלה הצנועה שלו וסגנון העבודה הקפדני דבקו גם בילדיו, בהם לובנה, שאביה סיפק לה את כל האמצעים לגדול ולהתפתח בלי להפלות אותה בשל מינה. ב־1983 הוא עודד את בתו להצטרף לעסקיו, אף שידע שלא כולם בסעודיה השמרנית יראו זאת בעין יפה, וב־1986, כשהיא רק בת 31, כבר מינה אותה למנכ"לית OFC.
כשזכתה השנה בפרס בקורנל סיפרה עולאיין על העבודה עם אביה ועל ההשראה שקיבלה ממנו. "כמה שנים לאחר שסיימתי את לימודיי באוניברסיטה אבי ביקש ממני להתחיל לעבוד בחברה", שחזרה בטקס. "אבא נתן לי תחושה שהוא זקוק לי בעסקיו, וזה מה שהפך את העבודה הקשה איתו למתגמלת עבורי. כרתנו בינינו ברית: במשרד כבר לא היינו אב ובתו, אלא מעסיק ועובדת. הגבולות האלה הקלו על העבודה המשותפת, וזה רק חידד את ההערצה שלי לאבי. לצד העובדה שהוא דרש ממני מצוינות מקצועית בביצוע המשימות שהטיל עליי, הוא גם ליווה אותי והדריך אותי היטב בדרך להצלחה בביצוען.
"למדנו במשפחה כמה דברים נוספים, למשל שכסף הוא לא מקור לגאווה, אלא ההישגים הם שנחשבים. למדנו שכדי שעסק יהיה בר קיימא הוא חייב להיות מלווה במחויבות חברתית. היום אני יודעת שלהיות מחויב חברתית וסביבתית זה יתרון לעסק. למדתי מאבי שמודל לחיקוי יכול להיות גבר או אשה, וזאת הסיבה שאני מנסה לשנות את המאזן הזה בחברה שלנו על ידי הכשרה של נשים סעודיות לתפקידים שאינם מסורתיים עבור נשים במדינה, בדרך להעצמה שלהן".
קונה בלונדון, מוכרת בהולנד
כיום מתגוררת עולאיין בריאד עם בעלה ושלוש בנותיה - שרה, סרין וטליה. משפחתה מדורגת במקום התשיעי ברשימת האנשים העשירים בעולם הערבי. הונו האישי של אחיה הבכור חאלד, יו"ר הקבוצה, מוערך ב־40 מיליארד דולר, והונה מוערך ב־10 מיליארד דולר. מעבר לכהונתה בדירקטוריונים ובמועצות מנהלים היא בראש ובראשונה המנהלת בפועל של OFC, זרוע ההשקעות של קבוצת אולאיין. היא מופיעה בפומבי באירועים פילנתרופיים, אבל ממאנת להתראיין. בעבר אמרה שהפרטיות והזמן עם המשפחה מקודשים עבורה, אבל נראה שהיא מתייחסת בחרדת קודש גם לעבודה.
לצד הפעילות עם קרדיט סוויס, עולאיין היתה מעורבת השנה בכמה עסקאות משמעותיות נוספות. הגדולה שבהן היתה רכישת מתחם Knightsbridge Estate היוקרתי במרכז לונדון על ידי OFC, ב־540 מיליון ליש"ט. המוכרת, קרן אווסטוס הסקוטית, רכשה את המתחם ב־2005 תמורת 530 מיליון ליש"ט והוא הניב לה מאז 26 מיליון ליש"ט מדי שנה.
בעסקה אחרת ניצלה השנה עולאיין את מצבה הקשה של הכלכלה היוונית, כשרכשה מקרן ההשקעות הגדולה ביוון MIG את חטיבת המאפים שלה, Chipita, תמורת 730 מיליון יורו. MIG רכשה את החטיבה ב־2007, כחלק מההשתלטות על ענקית המזון Vivartia, השולטת ב־30% מהשוק היווני, אך עתה נאלצה למכור את הנכס כדי להחזיר חובות.
עולאיין גם מכרה השנה. קבוצת פולקסווגן רכשה את אחזקותיה בחברה ההולנדית LeasePlan, המתמחה בניהול ציי רכב ביותר מ־30 מדינות ברחבי העולם. OFC רכשה 25% בחברה ב־2004 תמורת 500 מיליון יורו, והשנה קיבלה על נתח זה 650 מיליון יורו.
אבא היה מאושר
לצד השקעות גלובליות, עולאיין דואגת לחזק את מעמדו של התאגיד מבית, בסעודיה. בצניחת הבורסה המקומית בתחילת השנה OFC ניצלה את המחירים האטרקטיביים כדי לבצע כמה רכישות. היא אף מסתמנת כשחקנית הראשית בסעודיה בתחום ההולך וצומח של אנרגיה סולרית, שבו היא מחזיקה בשותפות אסטרטגית עם BP. תחומי התשתיות ככלל מעניינים את לובנה עולאיין, ורק השנה נחתם הסכם שיתוף פעולה בין OFC לענקית התשתיות האמריקאית CH2M HILL, שבמסגרתו יעבדו השתיים במשותף על פרויקטים הנדסיים רחבי היקף במדינה.
אבל הרגע הכי משמעותי עבור עולאיין בשנה החולפת הגיע דווקא מפעילותה הפילנתרופית. באוקטובר האחרון השיקה האוניברסיטה האמריקאית בביירות את הבניין החדש של בית הספר לעסקים, שנקרא על שמו של אביה סולימאן. הטקס המרגש, שכל המשפחה נכחה בו, היווה עבור עולאיין סגירת מעגל: המוסד שבו החלה את לימודיה בזמן שאביה עוד עבד על הנחת צינורות הנפט מסעודיה, הכיר בדמות שהיוותה לה השראה כל חייה. "אבא שלי היה מאושר אם הוא היה כאן היום", אמרה בטקס, "אבל אני מספיק מאושרת במקומו".