אירופה בשקל
האמון באירופה מתערער, מה המשמעות עבור השקל?
לאחר תקופה ארוכה בה לשקל היה מעמד משלו, נראה כי התנהגותו חוזרת להיות מתואמת יותר עם המטבע האירופי האחיד. עד לאמצע שנה זו השקל התחזק באופן המנותק מהתנהגותם של מטבעות אחרים, מכמה סיבות: צליחה מוצלחת של המשבר בחלק מכלכלות העולם, עניין רב של משקיעים זרים - בישראל ובכלכלתה, העלאת ריבית ומציאת הגז אשר שינתה את פרופיל המשק והכלכלה.
כתוצאה מכל אלה, המטבע הישראלי, כמו מטבעות של מדינות נוספות בעלות "סיפור" כלכלי כגון אוסטרליה או קוריאה, זינק אל מול מרבית המטבעות.
מדינת ישראל עברה שינוי. שורשיו של השינוי נמצאים אי שם בשנת 2003, עם הרפורמות הכלכליות המשמעותיות. הדבר הוביל לשינוי של כלכלת ישראל ובתגובה, השקל החזק. אחד הביטויים לחוזקת המטבע הישראלי הוא אותו דפוס עצמאי מול הדולר - התחזקות כמעט בכל מזג אויר.
בתקופה האחרונה ניכר שינוי. שערו של הדולר אל מול השקל החל להתנהג בהתאמה משמעותית ליורו. בכך אין דבר חדש, זוהי חזרה לדפוס שהיה לו בעבר לפני אותה התנתקות, אבל יש בו בדפוס הזה, חשיבות להבנת התרחישים השונים הממתינים לשקל.
מדוע חזר אותו מתאם עם היורו? ההסבר המיידי לכך הוא שפשוט מוצו כל ההשפעות המיוחדות של כלכלת ישראל, על השקל. המשקיעים, המגדרים והספקולנטים, רואים את השער הנוכחי כשער המשקף את מרבית היתרונות הנ"ל, אשר חיזקו את השקל. בנוסף, בנק ישראל הצליח במדיניותו לתרום ליציבות לשער ברמותיו הנוכחיות, כך שהוא הפסיק לרדת. נוצר שיווי משקל.
תגובה זהה
הסבר תודעתי לכך הוא הקושי להסביר את ההבדל העצום בין העצמה הכלכלית המופגנת של הכלכלה המקומית, לבין שאר הסיכונים, הן במישור הגלובלי והן במישור הביטחוני והאיום התמידי של ישראל מסביבתה העויינת. עקב כך גם יתרונות הכלכלה והאמון בה, לא משפיעים עוד על השער.
בשיווי משקל זה, בו המידע הקיים והמקומי סיים את מרבית השפעתו, התנודתיות של המטבע יורדת ושערו נע בתחום צר יחסית, תוך שהוא נתון להשפעות חיצוניות. אם בשנה שקדמה ליולי השנה, רק 42% מהתנודות היומיות בשקל היו מקבילות ליורו, בשלושת החדשים האחרונים כ-97% מהתנודות היומיות בשקל מוסברות בתנודות היורו. התחקות כמעט מלאה של השקל-דולר, אחר התנודה ביורו.
לאן זה יכול להוביל?
המטבע האירופי האחיד מייצג גוש מטבעי גדול עוד יותר מזה העומד מאחורי הדולר, הוא קרוב לישראל ומהווה שוק יעד מרכזי לתוצר הישראלי ולהשקעות של ישראלים. מתאם כמעט מלא בין המטבעות הופך את החיזוי על שערו של הדולר מול השקל בתקופה הקרובה, למלאכה שונה, שהרי בכדי להעריך את ערך המטבע המקומי, עלינו לנתח כלכלות אחרות.
ובכן, על קצה המזלג, הדברים די ברורים: אירופה בחרה בצנע. בעיותיה הכלכליות קשות והיא לא ממהרת לפתור אותן. היא מדבררת אותן, מסבירה אותן ומתריעה, אבל לא נוקטת צעדים העשויים להביא לפתרון, תוך שמירה על אחידות הגוש. במילים אחרות, אירופה נכנסת לטריטוריה מסוכנת של אובדן אמונו של העולם, ביכולתה של אירופה להמשיך ולהתקיים כאיחוד כלכלי.
ארה"ב, לעומתה, על כל בעיותיה מתנהלת מזה שנתיים כמדינה במשבר, נוקטת צעדים ומנסה להתמודד עם הבעיות. ניצנים ראשונים מראים כי היא בדרך הנכונה, לאט אבל בדרך. מצב זה עשוי לתת לדולר יתרון משמעותי, על פני האירו בשנה הקרובה. כשאלה הם פני הדברים וכאשר שקל יש מתאם כה גבוה מול היורו, הדבר עשוי להכתיב גם לשקל מגמה של פיחות אל מול הדולר.
ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי