הזיגזג היווני של וינרוט

עו"ד יעקב וינרוט, ששימש כנאמן של הימנותא - חברה־בת של קק"ל - במסגרת עסקת הקרקעות של הפטריארכיה היוונית, התחייב בעדות שמסר בבית המשפט בשנת 2003 כי אם עסקת הקרקעות שבוצעה בין קק"ל לבין הפטריארכיה תתברר כמזויפת, יחזיר את שכר הטרחה שקיבל בעסקה - שעמד על 2.5 מיליון דולר.

ואולם, אף שכעבור כמה שנים קבע בית המשפט, כי מדובר בהונאה וכי שני מתווכים זייפו את חתימתו של הפטריארך היווני על העסקה - סירב וינרוט להשיב את הכסף. בניגוד להתחייבות שמסר בעדותו, טען פרקליט הצמרת במכתב שהעביר לפרקליטות, כי יסכים להעביר את הכסף "לפנים משורת הדין" רק אם יקבל מהימנותא התחייבות שלפיה אינה מתכוונת לתבוע אותו בגין רשלנות מקצועית.

הצהרה כזאת לא ניתנה על ידי הימנותא מעולם, ולפני כשבועיים הגישה החברה הודעת צד ג' כנגד וינרוט, במסגרת התביעה שמנהלת נגדה הפטריארכיה בנושא. במסגרת ההודעה, דרשה הימנותא לחייב את וינרוט לשלם לה 20 מיליון דולר - לאחר שהתרשל, לטענתה, בתפקידו כנאמן בעסקת הקרקעות.

בין השאר, טענה הימנותא כי וינרוט העביר את הכסף לידי שני המתווכים המתחזים בעסקה, מבלי שווידא בצורה ראויה כי הפטריארך היווני הוא שחתם על מסמכי העסקה. סירובו של וינרוט להשיב את שכר הטרחה שקיבל עולה ממסמכים שצורפו להודעה.

זיוף ששווה מיליונים

הפרשה המסועפת נוגעת לשטח של 520 דונם בשכונות טלביה ורחביה בירושלים הנמצא בבעלות הפטריארכיה. מדינת ישראל, באמצעות קק"ל, חכרה את השטח מהפטריארכיה בשנות החמישים ובשנת 2000 ביקשה להסדיר את המשך החכירה.

העסקה היתה אמורה להתבצע באמצעות שני מתווכים, אנשי העסקים דוד מורגנשטרן ויעקב רבינוביץ', ובמסגרתה סוכם שקק"ל תשלם 20 מיליון דולר תמורת הקרקעות. הסכום הופקד בנאמנות בידי וינרוט, אשר היה רשאי למסור את הכסף לשני המתווכים נגד חתימת הפטריארך על ייפוי כוח המעביר את הזכויות בקרקע לקק"ל.

הפטריארך היווני הנוכחי, תיאופילוס השלישי צילום: אי פי איי

לימים התברר כי השניים נטלו את הכסף אך סיפקו חתימה מזויפת של הפטריארך לעניין העברת הקרקעות למדינה. וינרוט ומשרדו גבו מתוך סכום העסקה 2.5 מיליון דולר כשכר טרחתם, ויתר הכסף יועד להוצאות שונות.

במסגרת חקירתו בבית המשפט בשנת 2003, במסגרת התיק הפלילי של שני המתווכים, הצהיר וינרוט כי "אם העסקה תתבטל... או יגידו שלא היה ולא נברא ושהכל היה תרמית גדולה, לא יעלה על הדעת שאני אשאר היחיד שקיבל כסף ואז אחזיר להם את הכסף".

בהמשך נשאל וינרוט פעם נוספת: "אם יתברר שעסקת טלביה לא היתה, האם תחזיר את הסכום?". הוא ענה, ללא היסוס: "כן, בלי להיכנס לשאלות משפטיות".

על בסיס הצהרתו של וינרוט ולאחר שרבינוביץ’ ומורגנשטרן הורשעו במרמה ונדונו לעונשי מאסר, פנה בדצמבר 2007 עו"ד משה גולן, מנהל המחלקה האזרחית דאז בפרקליטות המדינה, במכתב לוינרוט שבו דרש ממנו למלא אחר התחייבותו ולהחזיר באופן מיידי את הכסף, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. הפנייה נעשתה על ידי הפרקליטות בשם המדינה כמי שהלוותה את הכסף לקק"ל.

במכתב תשובה הודיע עו"ד וינרוט לפרקליטות כי "אכן אמרתי בבית המשפט את הדברים המצוטטים ואינני מכחיש אותם. אבל הם נאמרו בתוך קונטקסט".

וינרוט הדגיש כי הוא מוכן "לפנים משורת הדין להשיב את שכר הטרחה שקיבלתי בגין העסקה עם קק"ל, אם בכך מסתיים העניין". עם זאת, הבהיר: "אמרתי לאנשי קק"ל כי הגשת תביעה נגדי בגין הפרשה כולה היא בעיניי מעשה שלא יעשה (...) לא יעלה על הדעת שאני אשיב את הכסף והם יגישו נגדי תביעות סרק".

"הבעיה הפלסטינית"

במסגרת ההודעה שהגישה הימנותא נגד וינרוט, באמצעות עו"ד ירון אלחנני, היא מבקשת להוכיח כי חלקו של וינרוט בעסקה היה מכריע, ולבסס דרך זאת את טענת הרשלנות. להודעה צורף מכתב ששיגר בשנת 2000 וינרוט לכמה שרים בממשלה ובו ביקש מהם לקבוע עמו פגישה בהולה. "אינני פונה אל כבודכם כעורך דין גרידא אלא בעיקר כיהודי, אזרח ותושב המדינה", פתח וינרוט במכתב. הוא ציין כי פנתה אליו "קבוצת אנשים שהצליחה להגיע להסכם עם הפטריארך" וכתב כי "אני אישית בדקתי בבדיקה יסודית את המסמכים שהפטריארך אישית חתום עליהם ומדובר בעסקה חסרת תקדים". וינרוט סיים את מכתבו בהעלאת תהייה "מה יהיה אם בתום החכירה תעביר הפטריארכיה את הקרקעות למשל לרשות הפלסטינית".

לטענת הימנותא, וינרוט נטע בשומעיו תחושה של דחיפות רבה, כשמדבריו מתקבל הרושם כי הוא עצמו נמצא בדברים עם הפטריארך ומנהל עמו משא ומתן. על פי הנטען בהודעה, הימנותא גילתה רק בדיעבד ומתוך כתב האישום נגד המתווכים על גובה שכר הטרחה שגבה וינרוט בפרשה - שכר שלטענתה אינו פרופורציונלי לעסקה, אפילו בהנחה שמדובר בעו"ד בכיר בסדר הגודל של וינרוט.

מהמסמכים שצירפה הימנותא להודעה עולה כי וינרוט טען בתגובה לטענה כי רק חלק קטן מהסכום שגבה הוא שכר טרחה בגין העסקה. לטענת הימנותא, אמר וינרוט בחקירתו במשטרה כי "מדובר בשכר טרחה ששולם מראש עבור שירותים עתידיים שיינתנו לרבינוביץ’". לטענת הימנותא, מאחר שרבינוביץ’ הורשע בפלילים ברור כי וינרוט לא עתיד לתת לו שירות כלשהו - וגם מסיבה זו עליו להחזיר לאלתר את הכסף.

ההשערה של כהנא

שכר הטרחה שקיבל וינרוט בפרשה עלה גם במסגרת הדיון במשפטו הפלילי של וינרוט שבו הוא נאשם במתן שוחד לשוקי ויטה. במסגרת חקירתו הנגדית של וינרוט אמרה התובעת במשפט, עו"ד שרון כהנא, כי מתוך שכר הטרחה שקיבל בפרשה העביר וינרוט למשרדו חצי מיליון דולר, ואת היתר - 2 מיליון דולר - הוא העביר לשתי חברות בבעלותו.

התובעת רמזה כי הדבר נעשה, בין השאר, במטרה להסתיר את ההכנסות משותפיו למשרד באותה תקופה. ואולם, וינרוט שזעם על הדברים הודיע כי שותפו באותה עת, עו"ד בעז בן צור, יתייצב בבית המשפט כדי להפריך את הדברים. וינרוט הסביר בדיון שנערך לפני כחודשיים כי העברת רוב הכסף לחברות נעשתה על פי ייעוץ מס שקיבל.

התובעת עו"ד כהנא הקשתה על וינרוט וטענה כי נהג באופן דומה גם עם שכר הטרחה שהעביר אליו מיכאל צ'רנוי, כאשר הפקיד את הכסף בחברה שהיתה רשומה בפקיד שומה תל אביב. היא טענה כי היא משערת שנהג באופן זה כדי "ששוקי ויטה (שכיהן באותה עת כפקיד שומה גוש דן - ע"ר) לא יראה בעיניים שאתה מקבל 30 מיליון שקל מהתיקים שאתה מנהל מולו".

וינרוט דרש מהתובעת להשיב מה לדעתה היה קורה אם ויטה היה "רואה בעיניים" את הכסף והתובעת השיבה לו כי "לקנות את שוקי ויטה כנראה היה יקר יותר. אם ויטה היה יודע שבשביל הפתק הזה שאתה מקבל (ממנו - ע"א), אתה מקבל 30 מיליון שקל, יכול להיות שהיו לו דרישות נוספות. אני לא יודעת, אני לא עוסקת בספקולציות".

עו"ד יעקב וינרוט ומשרדו סירבו להגיב לכתבה.