האם הגנום התרבותי פוצח?

גוגל עשו זאת שוב: הם ייסדו כלי מדעי שעשוי להזניק משמעותית את האופן שבו אנחנו מבינים את העולם, ובאותה ההזדמנות טבעו מושג חדש שכבר עכשיו מתחיל להדהד במסדרונות האקדמיה. המושג הוא קאלצ'רומיקס, ואוניברסיטת הרווארד כבר עוקבת אחרי התפתחות האסכולה שנבנית סביבו, במאמר שחוקריה פרסמו באחרונה בכתב העת הנחשב "Science" ובאתר culturomics.org.

ענקית החיפוש מקליפורניה ידועה בכלים העוצמתיים שהולידה. מהיכולת למצוא מחט בערימת השחת האינטרנטי עד כלי מיפוי חסרי תקדים. באחרונה הם השיקו את גוגל באדי בראוזר (bodybrowser.googlelabs.com), מעין "גוגל ארץ" של הגוף. השירות הסלולרי גוגל גוֹגלס מאפשר לבעלי טלפונים לתרגם תמונה לבקשת חיפוש, והשירות גוגל טרנדים (google.com/trends) מאפשר לראות את מגמות החיפושים אחר מילים שונות בתקופות שונות.

כעת, לאחר שסרקו בספריות העולם מיליוני ספרים והפכו אותם לקבצים דיגיטליים עבור השירות "גוגל ספרים", משיקים גוגל כלי שתורם תרומה חסרת תקדים להבנת הספרות, ולהבנת תחומי העניין והמחשבה האנושיים לאורך ההסטוריה, לפי ביטויים בדפוס לאורך השנים. המערכת החדשה שהשיקו, Google Ngrams Viewer שמה (וכתובתה

ngrams.googlelabs.com) מאפשרת להוציא מדגמים סטטיסטיים של מילים ורעיונות שהופיעו בדפוס מאז שנת 1500 לספירה, ועד לפני שנתיים. מצבור הנתונים שאותו בודק גוגל Ngrams מכיל יותר מ־4% מאוצר הספרות באנגלית - אחת מכל 25 מילים שאי פעם הודפסו מופיעה בו - וספרים רבים מאוד בצרפתית, גרמנית, ספרדית, רוסית וסינית. במידה מסוימת, זו ראשיתה של הקונקורדנציה המלאה למותר רוח האדם.

כל אחד יכול להזין למנוע החיפוש של המערכת מילים, לראות מתי הופיעו ועד כמה, ומי נדפסה יותר מתי צילום: shutterstock

כל אחד יכול להזין למנוע החיפוש של המערכת מילים, לראות מתי הופיעו ועד כמה, ומי נדפסה יותר מתי. באתר חיפוש אחרי המילים "מה", "למה", "מתי" ו"איך" מגלה תרשים היסטורי של הסקרנות והשינויים בה. חיפוש אחר יגלה אילו סמים היו מדוברים לאורך ההיסטוריה, ועד כמה הקוקאין, למשל, היה פופולרי בסוף המאה ה־19, עד שפינה מקומו להירואין, למריחואנה ול־LSD, רק כדי לעשות קאמבק בשני העשורים האחרונים. אפשר לראות את מאבק הפופולריות בין אפלטון לאריסטו: בסוף המאה ה־19 נראה שאבד העניין באפלטון, ואריסטו אומץ כבסיס להגות המודרנית. ב־30 השנים האחרונות אפלטון חזר.

מרתק לראות את תולדות הורדת הידיים בין המילים "דת" ו"מדע": במשך מאתיים שנה המילה "דת" גאתה ו"מדע" זחלה. ואז החל מהפך אטי שהושלם בשנות הארבעים של המאה ה־20. מאז "מדע" מובילה רק במעט, וממש בימים אלה נדמה שמהפך שני בדרך. ומה "חשוב" יותר בתרבות המערב: "חירות" או "צדק"? התשובה מפתיעה: העניין הספרותי ב"צדק" פרץ כמעט בן לילה בתחילת המאה ה־19, ועקף את ה"חירות" שהעסיקה את העולם בתקופת המהפכות הצרפתית והאמריקאית. אך מאז המילה "צדק" הופיעה פחות ופחות, ומאז 1920 "חירות" שוב מדוברת יותר. ומה לפי תולדות המילה המודפסת אנחנו מעדיפים - נישואים או סקס? כל תשובה מעוררת שאלות חדשות וחקירות חדשות.

במאמר ב"Science" מציגים החוקרים מהרווארד דוגמאות מעמיקות יותר, שנוגעות לתהליכי שינוי בשפה ובתחביר, תבניות ותהליכים של אימוץ טכנולוגיות וכניסה של מושגים תרבותיים לשפה האנגלית - הכל בעזרת בדיקות שמבוצעות בעזרת הכלי החדש של גוגל. הם מגלים שם תבניות שאנחנו מכירים, ושנמשכות זה דורות: למשל תהילה, שנעשית מדור לדור יותר עוצמתית יותר, וקצרה יותר. או העיסוק בעבר, שגם הוא נעשה אינטנסיבי יותר מדי עשור בהיסטוריה, אך גם רדוד יותר ודועך מהר יותר.

כמו מנוע החיפוש של גוגל, גם Ngrams הוא התחלה ולא סוף פסוק. הוענק לנו מיקרוסקופ חדש לחקר האנושות. שומה עלינו להשתמש בו.