פישר הולך על כל הקופה: העלה את הריבית ב- 0.5%, לרמה של 3%
הסיבה להעלאה החריגה היא המשך העלייה המהירה באינפלציה הצפויה ובאינפלציה בפועל. האינפלציה הצפויה ל- 12 החודשים הבאים מסתכמת כעת ב- 3.8%, הרמה הגבוהה ביותר מאז החליטה הממשלה על יעד האינפלציה הנוכחי
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, "הלך על כל הקופה" והעלה הערב (ב') את הריבית בשיעור חריג ויוצא דופן של 0.5%, לרמה של 3%. העלאת הריבית לחודש אפריל היא ההעלאה התשיעית שמבצע נגיד בנק ישראל מאז שינה את מדיניות הריבית המרחיבה שלו, בחודש ספטמבר 2009. במהלך תקופה זו הועלתה הריבית במשק בשיעור מצטבר של 2.5%. הבנק העריך כי עד סוף 2011 תגיע הריבית לשיעור של 4%.
הבנק מציין כי בין הגורמים להחלטה - המשך העלייה במחירי הדירות גם החודש. ב-12 החודשים האחרונים עלו המחירים ב16.3%. בנוסף, לא ניכרת התמתנות בהיקף המשכנתאות החדשות.
סיבה נוספת להעלאה החריגה בשיעור הריבית היא המשך העלייה המהירה באינפלציה הצפויה ובאינפלציה בפועל. האינפלציה הצפויה ל- 12 החודשים הבאים שמחשב בנק ישראל על פי נתוני שוק ההון מסתכמת כעת ב- 3.8%, שהיא הרמה הגבוהה ביותר מאז החליטה הממשלה על יעד האינפלציה הנוכחי (1%-3%), בתחילת שנת 2003. שיעור האינפלציה שחוזים האנליסטים השונים במשק לשנה הקרובה חרג לאחרונה מעבר לגבולו העליון של תחום היעד הממשלתי, והוא מסתכם כעת ב- 3.1% - הרמה הגבוהה ביותר מאז חודש יולי 2008, ערב המשבר הכלכלי הגלובלי. גם האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור (מדד פברואר 2011 לעומת מדד פברואר 2010) מסתכמת כעת ב- 4.2% וחורגת לכן בהרבה מיעד האינפלציה. מגמת האינפלציה בארבעת החודשים האחרונים גבוהה אף הרבה יותר ומסתכמת ב- 6.7%.
גורם נוסף להעלאת הריבית הגדולה הוא אוסף הנתונים שפורסמו לאחרונה, המעידים על ההאצה בפעילות הכלכלית במשק. על פי אומדנים מעודכנים שפרסמה הלמ"ס לפני שבועיים, הסתכמה הצמיחה במשק בשנת 2010 בשיעור גדול יחסית של 4.6%, לעומת צמיחה של 0.8% בשנת 2009. התוצר של הסקטור העסקי גדל בשנה החולפת אף בשיעור חד יותר, של 5.3%, לעומת עלייה של 0.1% בלבד בשנה הקודמת.
"פגיעה נוספת בייצוא הישראלי"
אברהם נובוגרוצקי, יו"ר ועדת כלכלה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל אפריקה ישראל תעשיות, מסר בתגובה: "השחיקה בכושר התחרות של הייצוא הישראלי הינה הגורם המאיים ביותר על המשך הצמיחה. מתחילת פברואר התחזק שערו של השקל מול הדולר ביותר מ-4%, וגרם לשחיקה נוספת ברווחיות היצוא ולפגיעה בפוטנציאל הצמיחה של המשק. כל העלאת ריבית מחזקת עוד יותר את מגמת הייסוף, ומביאה לפגיעה נוספת בפוטנציאל הצמיחה של הייצוא הישראלי. את נזקי הייסוף ניתן כבר לראות בנתוני הייצוא התעשייתי למחצית השנייה של 2010, המצביעים על נסיגה, אולם להערכתנו עיקר הפגיעה עוד לפנינו".
נשיא להב, יהודה טלמון: "עליית הריבית ב-0.5% – צעד שערורייתי שמראה על אטימות ביחס למתרחש במשק ובשווקים הבינלאומיים. עליית מחירי חומרי הגלם, העלייה התלולה במחירי הדלק, והמשברים ברחבי העולם כולם סמנים כי אסור היה להעלות את הריבית בעת הזו".
עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG משכנתאות: "העלאת הריבית ע"י בנק ישראל נועדה, אולי, לצנן את שוק הנדל"ן ולאפשר לזוגות צעירים שמחפשים דירה, אבל פוגעת קשות בהרבה צעירים ובעלי משפחות שיאלצו לשלם מדי חודש הרבה יותר על המשכנתא אותה לקחו".
לדבריו, בעקבות העלאת הריבית ההחזר החודשי למשכנתא ממוצעת של 500 אלף שקל בריבית פריים לעשרים שנה יעלה ב-126 שקל מהחזר חודשי של 2,836 שקל כיום ל-2,962 שקל.
עוד אמר קמינסקי כי "גם אם הצפי הוא שהפריים תעלה במהלך השנה עד ל-5% והמשמעות היא שההחזר החודשי הממוצע יעלה ב-690 שקל מתחילת העלאות הריבית, עדיין ישתלם יותר לקחת משכנתה על בסיס ריבית הפריים. זאת כל עוד הריבית על המשכנתה צמודת המדד והמדד עצמו יהיו גבוהים יותר מריבית הפריים".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו: "בעלי האוברדרפט חוזרים לתקופה שבה המינוס בבנק עולה יותר והחגיגה הזו עומדת להסתיים. פישר פתר לעצמו נקודתית את ההתמודדות עם ההתפרצות האינפלציונית, אך ייאלץ להתמודד בהקדם עם התחזקות נוספת של השקל מול סל המטבעות".
אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי בכלל פיננסים: "למרות הצורך בקירור המחירים המבעבעים (במיוחד בדיור), העלאת ריבית שלישית ברציפות של 0.5% בזמן שבארה"ב אין עדיין סימני ריבית באופק וכשהשקל הופך להיות אחד המטבעות החזקים בעולם היא לא פשוטה בכלל. באיזה שהוא מקום מדובר בהודאה של בנק ישראל כי נשבר וכי הדורסים יכולים להתנפל על השקל, נגמר עידן היצוא. המשק הישראלי הולך לשנות את פניו ולהפוך מכלכלת יצוא לכלכלת צריכה, זהו מחיר שמירת יציבות המחירים".
רפי גוזלן מלידר שוקי הון דווקא שיבח את צעדו של פישר: "זו החלטה נכונה של הבנק ועקבית עם הערכתינו להעלאת הריבית ל-4% עד לסוף השנה. הבנק הפנים כי הסיכון האינפלציוני בישראל עלה מדרגה, וכי אין עוד מקום לסחבת בתהליך העלאת הריבית. הנחישות שהפגין הבנק תסייע לירידה בציפיות לאינפלציה, גורם מכריע בהתפתחות האינפלציה לטווח הבינוני".