השכר של מוזס מטריד יותר
חריגות השכר בתעשייה האווירית ניתנות לפתרון באמצעות הנפקתה. לעומת זאת נראה כי את השתוללות השכר של הבכירים בחברות הציבוריות לא ניתן יהיה לעצור
מי אחראי לחריגות?
מי שאחראי לחריגות השכר האלה היא כמובן ההנהלה, אך השאלה היא איזו הנהלה: הנהלת החברה או הנהלת ועד העובדים החזק שלה, בראשותו של חיים כץ. העובדה שיו"ר ועד העובדים בתעשייה האווירית משמש גם כחבר כנסת היא הזויה. גם חריגות שכר של חברה ממשלתית בהיקף אדיר מרתיחות. הרי יש הוראות של מה מותר ומה אסור בחברות הממשלתיות, ומישהו בתעשייה האווירית חושב כנראה שההוראות הללו לא חלות עליו. למישהו הזה קוראים חיים כץ, ויש מי שמוכן לשלם לו ולעובדים מיליארד שקל כל שנה כדי להימנע מעימות עם אחד הוועדים החזקים במשק.
ועם זאת, אם צריך לקבוע מה עדיף - מענק לאמהות עובדות, הוצאות רכב ובונוס קבוע בתע"א, לעומת שכר מטורף של רבע מיליארד שקל ב־11 שנה למנכ"ל כיל עקיבא מוזס, למשל - אני בוחר באפשרות הראשונה: זו שבה העושר מתחלק בין העובדים שמפתחים את הדור הבא של טיל החץ, ושבה העובדים כולם מקבלים תנאים סוציאליים חלומיים, שבמגזר הפרטי אפשר רק לחלום עליהם.
ההנפקה תאלץ את החברה לפתור בעיות
לכאורה אין קשר בין המקרים. החריגות בהתעשייה האווירית טעונות תיקון, והשכר של מוזס ראוי לריסון. ההבדל הוא שחריגות השכר בתעשייה האווירית ניתנות לפתרון באמצעות הנפקתה של החברה והפיכתה לחברה ציבורית. המהלך יאלץ את החברה לעמוד בקריטריונים חריפים של תחרות, שיאלצו אותה לטפל בעצמה בבעיות השכר שלה.
מצד שני, את השתוללות השכר של הבכירים בחברות הציבוריות, זו שכבר מזמן איבדה כל קשר עם המציאות, כנראה שלא ניתן יהיה לעצור. לא בשנה הנוכחית וגם לא בשנים הקרובות.