הרקע: התיק הפלילי ומעורבות צ'רנוי

ב־2002 הוגש נגד גד זאבי ומיכאל צ'רנוי כתב אישום לפיו הם הסתירו את חלקו של צ'רנוי ברכישת מניות בזק. המשפט הפלילי נמצא כעת בשנתו החמישית. לטענת המדינה, שותפותו של צ'רנוי הוסתרה מחשש שלא יקבל היתר ממשרד התקשורת שהיה מונע מזאבי את אישור הבנקים להלוואה. במוקד המשפט עומד ההסכם

לפי כתב האישום, בהסכם בין השניים היתה אופציה להעברת המניות לצ'רנוי בכפוף לאישור משרד התקשורת. שאלת המפתח היא האם זאבי היה צריך לדווח על ההלוואה גם במקרה שבו צ'רנוי לא מימש את האופציה להעברת המניות לידיו, והאם אי־הדיווח מהווה עבירה פלילית. גם פרקליטו של זאבי לשעבר, מיקי קומיסר, נאשם יחד איתו בפרשה.

עדותו של זאבי בתביעה נגד הבנקים חושפת שהוא ככל הנראה לא גנז את התוכנית לתבוע את המדינה בשל הנזק שגרמה לו לטענתו, בגין אי־הפרטת החברה לפי לוח הזמנים שהובטח לו בטרם רכש את חלקו בבזק.

לפי הייעוץ המשפטי שקיבל זאבי, הוא יתבע את המדינה רק אם יזוכה במסגרת ההליך הפלילי נגדו באותה פרשה. "זאבי יגיש תביעה נגד המדינה רק אם ייצא זכאי במשפט הפלילי", אמר זאבי בעצמו (בגוף שלישי) בעדות שמסר.

תוכניתו של זאבי לתבוע את המדינה כבר עלתה כמה פעמים בעבר. ב־2003 דרש זאבי מכונס הנכסים שבמסגרת הסכמות אפשריות עם המדינה לגבי מכירת מניותיו בבזק, תישמר לו הזכות לתבוע את המדינה. שנה לאחר מכן, באוקטובר 2004, הגיש זאבי באמצעות עו"ד משה שחל בקשה דחופה להורות לכונס לנקוט הליכים נגד המדינה - בקשה שנדחתה על ידי בית המשפט.

בדצמבר 2009, לאחר מכירת אחזקותיו של זאבי בבזק, חתמו זאבי וצ'רנוי על הסכם שחיסל סופית את ההתחשבנות הכספית ביניהם. החוב של זאבי כלפי צ'רנוי עמד על כ־243 מיליון דולר, ובמסגרת ההסכם ויתר צ'רנוי על 75 מיליון דולר מתוך 100 מיליון דולר הריבית שהגיעה לו. כמו כן הוא אמור לקבל 131.5 מיליון דולר תמורת סילוק התביעה נגד זאבי.