לארה"ב דרוש מבוגר אחראי
הורדת תחזית הדירוג של ארה"ב מעלה רק שאלה אחת: למה רק עכשיו?
חברת S&P שיגרה בערב החג אזהרה ברורה ביותר לפוליטיקאים בארה"ב שעליהם לקחת את השליטה על מדיניותם בצורה אחראית יותר ובאופן מיידי. מהלך זה מוסיף בהחלט דלק למדורה הדולקת ממילא בארה"ב על נושא הקיצוץ התקציבי וחובת הפוליטיקאים להחזיר את האחריות הפיסקאלית לסדר היום. למעשה חברת הדירוג השאירה את דירוג האשראי של ארה"ב על רמתו הגבוהה - AAA - אך הורידה את תחזית הדירוג מיציב לשלילי, אשר סטטיסטית מלמד על סיכוי של שליש להורדת דירוג בשנתיים הקרובות.
לפני שניגש לתכנים של הדוח, חשוב לציין כי המהלך הוא בסופו של דבר פוליטי למדי, ומנגד כמעט כל תהליך שאנו מתמודדים אותו הוא פוליטי. ארה"ב בחרה בשנים האחרונות בנתיב מסוכן של גביית מיסים נמוכה יחד עם הוצאה ממשלתית גבוהה וכתוצאה מכך יצרה רמת גרעון גבוהה.
יהיו שיאמרו שאין ברירה וכי ארה"ב בחרה בנתיב זה לאור האלטרנטיבה של המיתון הכבד (אם לא שפל) אותו לא יכלה לעבור אילולא מדיניות זו. מנגד יהיו שיטענו (ואני ביניהם) כי יש הבדל בין גרעון בשנים 2009-2008 , שנועד להתמודד עם המשבר ובין מדיניות חסרת אחריות בעשור הקרוב שפשוט באה לפטור את האמריקאים מהתמודדות עם הבעיות המבניות שלהם על חשבון היציבות הפיננסית והכלכלית הגלובאלית. להערכתי האישית הקריאה של חברת S&P מפנה אצבע מאשימה לכיוון זה ולכן היא לגיטימית ביותר ואף ראויה להערכה.
כאנקדוטה אציין כי כבר קראתי על אנשים שללא בושה כבר החלו לדון בפומבי על חדלות פירעון מכוונת של ארה"ב, וכי הדבר לא ישפיע בצורה מהותית על השווקים. קולות אלו אמנם בודדים אבל כאשר "אסטרטג האשראי" של בנק אוף אמריקה בשם ג'פרי רוזנברג אומר זאת בפירוש בדוח שלו וקובע כי הדבר "יהיה נשלט" אזי ברור שאוזני הנושים בעולם הרחב מתחדדות.
אז נעזוב לרגע את הכותרות השונות ונראה מה הנקודות המשמעותיות שהעלתה חברת הדירוג בדוח:
- מה המשמעות של המהלך? השינוי בתחזית מיציב לשלילי מראה כי להערכתם יש סבירות של שליש להורדת דירוג בשנתיים הקרובות. למי שמחפש נחמה קובעת סוכנות הדירוג שאם יורידו דירוג סביר כי ההורדה תהיה בדרגה אחת לדירוג AA+, משמע ירידה קלה בלבד.
- היכולת לשלם – חברת הדירוג להעריך כי בטווח הבינוני תוכל ארה"ב לצמוח יותר מאשר מרבית המדינות האחרות בקבוצה המדורגת AAA. הסוכנות מציינת לחיוב גם את העובדה כי לארה"ב יש בנק מרכזי עצמאי ובעל מדיניות מוניטרית גמישה תוך שמירה על רמות אינפלציה נמוכות. חברת S&P מפארת בדוח עוד רבות את כלכלת ארה"ב, אבל בסיכומו של דבר היא קובעת כי יכולתה של ארה"ב לשלם נחלשה בשנים האחרונות אך עדיין עדיפה על יכולת מרבית המדינות האחרות בדרוג AAA.
- הרצון לשלם – זו הנקודה היותר בעייתית על פי חברת S&P. כאן באה אמירה קשה למדי שעל פי דעתם "ארה"ב מראה נכונות נמוכה יותר לשלם את חובה ביחס למדינות אחרות עם דירוג חוב של AAA". חשוב לשים לב כי במונח "רצון" אין הכוונה כפשוטו, אלא מדובר בנכונות של קובעי המדיניות ליצור מערכת מאוזנת יותר שתביא לתנאים פיסקאליים שיבטיחו יציבות ושמירה על היכולת לשלם. למעשה המסקנה המרכזית של הדוח היא בכך שחברת הדירוג לא רואה את הצדדים הפוליטיים השונים בארה"ב מצליחים להביא לתהליך של איזון מחדש והורדת הגרעון עד לשנת 2013.
- המקור לבעיה הפיסקאלית – הדוח מפנה אצבע מאשימה ברורה לממשל בוש הרפובליקאי ששילב עלייה בהוצאה (הביטחונית בעיקר) יחד עם הורדה דרסטית בגביית המס. הדוח סוקר בהרחבה גם את המהלכים שהביא לכך שהגרעון הממשלתי עלה לרמות בלתי נסבלות בשנים 2009 עד 2011 ומה היו המהלכים הפוליטיים/תקציביים שהביאו לכך. המצב הוא כה חמור להערכתם שגם אם ארה"ב תחזור למתווה צמיחה של 3% ריאלית והטבות המס יסתיימו בשנת 2013 וגביית המס תתחיל לעלות יחד עם הצמיחה בכלכלה הרי שהגרעון הממשלתי ירד לאזור ה-6% מתוך התוצר של ארה"ב, וזה גרוע!
- אחריות מיניסטריאלית - נקודה נוספת עליה מדברים ב-S&P היא העובדה כי לארה"ב יש מחויבויות נוספות שעלולות לפגוע ביציבותה הפיסקאלית ובתוכן היא רואה את הצורך של הממשלה לעזור לגופים פיננסיים גדולים. בחברת הדירוג העריכו כי תוספת של 3.5% מהתוצר רק לפרדי ופאני – סוכנויות המשכנתאות שבשליטת ממשלת ארה"ב ותוכניות אשראי נוספות של הממשל שמהווה מקור בלעדי נכון לעכשיו בתחומי אשראי רבים בארה"ב (הלוואות סטודנטים לדוגמה).
- חולשה במגזר הפיננסי – מציינים את המבחנים שערך האוצר ל-19 הבנקים הגדולים שכתוצאה מהם הותר לחלקם לחזור ולחלק דיבידנד. חברת הדירוג קובעת כי רמת ההון של הבנקים היא בטווח של "נייטרלי" עד "שלילי" לרוב הבנקים בארה"ב ולכן זהירים לגבי הקביעה שנכון לתת לבנקים להגדיל את הדיבידנד.
- יציבות פיסקאלית לטווח ארוך – בפרק זה הם דנים בכל המחויבויות האדירות של ארה"ב בערוצי הביטוח לאומי, תוכניות בריאות וכיוב', כאשר הם מתייחסים בצורה מפורשת גם לשינויים דמוגרפיים בעייתיים בארה"ב שאמורים להחמיר את הבעיה בעשרות השנים הבאות. מנגד, כאן הם מציינים לחיוב כי הם רואים את ארה"ב דווקא כעדיפה על פני מדינות אחרות בקבוצת הדירוג AAA (קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה ועוד) לאור שיעור ריבוי עדיף.
המשמעות של כל הכתוב לעיל הוא שלהערכתם גם אם יתרחש התרחיש הטוב ביותר בעבור ארה"ב, תרחיש החוב שלה יראה רע לעומת מדינות אחרות בדירוג AAA בשנת 2013.
הדוח הוא פוליטי ואני מציין זאת ללא ביקורת כלשהי. הבעיה המרכזית עליה מצביע הדוח היא הנכונות הפוליטית של הרפובליקאים והדמוקרטים לקחת אחריות ולהביא את ארה"ב למצב פיסקאלי אחראי יותר. שני הצדדים אמנם הציעו הצעות מרחיקות לכת לעשור הקרוב אבל נקודות הפתיחה רחוקות מאוד.
הדמוקרטים ששולטים בסנאט ובממשל מחויבים להמשך ההוצאה הגבוהה ומפנים אצבע יותר לכיוון מיסוי העשירים ואילו הרפובליקאים (בהובלת פול ראיין... כדאי שתתחילו להכיר את השם) מכוונים לקיצוצים חזקים בהוצאה. כל מה שמנסה חברת הדירוג לומר היא כי היא חושבת שעד לשנת 2013 שני הצדדים לא יבשילו להגיע לתוכנית שתתחיל לייצב את מצבה הפיסקאלי של ארה"ב. כמו שכתבתי בעבר – אין מבוגר אחראי בארה"ב ולכן קשה להתווכח עם חברת הדירוג.
הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל
