חמש תובנות מפרשת הקוטג'

מחיר הקוטג' הפך בימים האחרונים לאחת השאלות הכלכליות הבוערות בישראל. אך האם מדובר במוצר שמחירו מנותק משאר המחירים בשוק המזון, והאם יש קשר בין עליית מחירו לבין הוצאתו מפיקוח ביולי 2006? בחינה של שיעור עליית המחירים בין מוצרים שונים מאז 2006 ועד היום מעלה כמה מסקנות מעניינות.

כשיש לך מותג מוביל קל להעלות את מחירו

בשוק המזון מתבלטים כמה מותגי מזון כ"מלכים" של תחומם, דוגמת קוקה־קולה, שוקולד פרה, מילקי של שטראוס ובמבה של אסם. מחירו של המילקי, למשל, זינק ב־67% מאז 2006, ועיקר הזינוק נרשם מאז הוצאתו מפיקוח ב־2007. מחירה של שישיית בקבוקי קוקה־קולה קפץ ב־19.4% באותה תקופה. כאשר מביאים בחשבון שמחירה של שישיית קולה גבוה משמעותית ממחיר המילקי, העלייה הקטנה יחסית באחוזים מיתרגמת לעלייה גדולה יותר במחיר הסופי לצרכן.

כשמספר המתחרים קטן, גם התחרות קטנה

להבדיל מעליות מחירי המוצרים בשוק החלב, שבו יש שלוש שחקניות עיקריות המחזיקות מותגים מובילים לרוב, בשוק המים המינרליים אין מותג מוביל שמייצר נאמנות עיוורת של צרכנים. התוצאה היא חיים קשים מאוד ליצרנים, המתמודדים עם תחרות חריפה וריבוי שחקנים, לרבות מותגים פרטיים של הרשתות. ביטוי לכך ניתן לקבל ממחירה של שישיית נביעות, שעלה בין 2006 ל־2011 ב־7.3%. חלק מההפרש בשיעור העלייה לעומת הזינוק במוצרי החלב נובע ממחירה הגבוה יותר של שישיית מים, אך גם מהעובדה שקל יותר להעלות מחיר בשווקים שבהם מספר המתחרים מצומצם יחסית.

קריאת הצרכנים להחזרת הפיקוח מעוגנת במספרים

במדינה השואפת לכלכלת שוק, פיקוח מחירים הוא ביטוי גס, אך לצרכן הממוצע פיקוח זה הצליח לחסוך כמה שקלים. לעומת מוצרי הקוטג' שיצאו מפיקוח ומחירם זינק בכ־40% מאז 2006, מחירה של אריזת 12 ביצים עלה באותה תקופה בשיעור צנוע יותר של 16.3% ומחירו של הלחם האחיד עלה ב־12.3%. בדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת העלתה כי מאז 2005, מחירי מוצרי החלב שבפיקוח לא עלו ביותר מ־20%, למעט חמאה. פלא שהצרכנים קוראים להחזרת הפיקוח?

את מחירה של תאוות הבצע משלמים הצרכנים בקופות

עם רכישתה של אייפקס את השליטה בתנובה בינואר 2008, עמד מחיר המטרה של החלב על כ־2.1 שקלים לליטר. כיום עומד מחיר המטרה על כ־2.2 שקלים לליטר - עלייה שלא באמת מסבירה את העלאת מחירי הגבינות השונות. כמו כן, מאז כניסתה של אייפקס לתנובה ועד תחילת 2010, מחיר החלב לרפתות דווקא היה בירידה. התייחסות לכך ניתן למצוא בדו"חות הכספיים של תנובה שנחשפו ב"כלכליסט", ובהם נכתב: "בעוד שהמחיר שתנובה משלמת עבור החלב הגולמי ירד, תנובה יכלה לשמור על רמות המחירים של 2008". או במילים אחרות - לתנובה זה עלה פחות. האם שטראוס וטרה ניצלו את הפער הזה כדי לחתוך מחירים ולתפוס נתח שוק? אתם כבר יודעים את התשובה.

לא פלא שהמחאה הציבורית התמקדה במחיר הקוטג'

בחינת מחירי המוצרים לצרכן, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מעלה כי בין מאי 2006 למאי 2011 הקוטג' הוא שיאן ההתייקרויות מבין מוצרי החלב, עם קפיצה של 42.6% במחירו. מוצרי חלב אחרים שהתייקרותם בולטת הם הגבינה הלבנה שעלתה מאז 2006 ב־32.1% והיוגורט שהתייקר ב־29.2%.