נכשלנו. עכשיו תשלמו
מה יותר פשוט מלקחת גוף לא מאורגן כמו תושבי ישראל ולסחוט אותו באמצעות גוף מאורגן היטב כמו חברת החשמל? למה שלא ייקחו לנו עוד 25% על החשמל?
מה יותר פשוט מאשר לקחת גוף לא מאורגן כמו תושבי מדינת ישראל ולסחוט אותו באמצעות גוף מאורגן היטב כמו חברת החשמל? מה יותר פשוט מלשלוח את הפרצופים חמורי הסבר לטלוויזיה ולכנסת, לתדרך כמה לוביסטים ולהסביר לכולנו שאין ברירה, שזה צו השעה, שהגענו לנקודת האל־חזור ומה לעשות, שוב הממשלה חייבת להכניס את היד לכיס שלנו כדי שנכסה על המחדלים שלה? הם שוב בונים על האדישות שלנו. אם העלו לנו את מחירי המים, הארנונה, הבנזין והקוטג' ושילמנו במוסר תשלומים גבוה במיוחד, למה שלא ייקחו לנו עוד 30% על החשמל?
אם חברת החשמל היתה חברה ציבורית רגילה, איגרות החוב והמניות שלה היו צריכות לצנוח. כל חברה אחרת שהיתה מדווחת על חוסר של 3.5 מיליארד שקל בתזרים הנחוץ לה להמשך פעילותה היתה יכולה להתחיל מיד בהכנות ללוויה שלה. לא בחברת החשמל. שם הכל עובד אחרת. אף שמבחינה כלכלית החברה הגיעה לחדלות פירעון ודורשת מבעל המניות היחיד שלה להזרים לה מיליארדים, אף עובד בחברת החשמל לא התחיל להזיע אתמול. בכל מקום אחר, שדרת הניהול הבכירה היתה צריכה לשים את המפתחות על השולחן וללכת הביתה, והעובדים היו צריכים לרענן את קורות החיים שלהם. לא בחברת החשמל. שם יש ועד עובדים שהצליח להנציח מבנה רקוב ובלתי יעיל.
ההודעה היא לארנק שלנו
האדישות היחסית שבה התקבלה ההודעה של חברת החשמל היא תעודת עניות לכולנו, מאחר שהיחידים שישלמו את המחיר של ההתנהלות הכושלת של אחת מהחברות הגדולות במשק הישראלי הם אנחנו.
3.5 מיליארד השקלים החסרים יתורגמו מיד לעלייה של 20%–25% במחיר החשמל. וזה רק אם לא יהיה יותר מדי חם, אם נתנהג יפה ובאחריות לאומית ולא נפעיל מכונת כביסה ומקרר ביחד. וגם, אם לא יהיו תקלות בלתי צפויות אחרות. למשל, דרישה מיוחדת של עובדי חברת החשמל לנופש באשקלון. אז, העלייה במחיר החשמל עלולה להיות גבוהה יותר.
עם זה אי אפשר להתמודד. זה הרי ועד העובדים החזק במדינה, ויש את ההוא שיושב על השאלטר. אסור לעצבן אותו.
מה יותר פשוט מאשר לקחת גוף לא מאורגן כמו תושבי מדינת ישראל ולסחוט אותו באמצעות גוף מאורגן היטב כמו חברת החשמל? מה יותר פשוט מלשלוח את הפרצופים חמורי הסבר לטלוויזיה ולכנסת, לתדרך כמה לוביסטים ולהסביר לכולנו שאין ברירה, שזה צו השעה, שהגענו לנקודת האל־חזור ומה לעשות, שוב הממשלה חייבת להכניס את היד לכיס שלנו כדי שנכסה על המחדלים שלה?
הם שוב בונים על האדישות שלנו. אם העלו לנו את מחירי המים, הארנונה, הבנזין והקוטג' ושילמנו במוסר תשלומים גבוה במיוחד, למה שלא ייקחו לנו עוד 25% על החשמל?
מי שעובד 10 שעות ביום לא ישים לב לעוד כמה שקלים בחודש
רגע, זה לא הסוף. אחרי שהחשמל שלנו יתייקר, גם החשמל של תנובה, שטראוס ואסם יתייקר. ואז אתם יודעים - בנוהל הרגיל. פרצופים מסכנים, צו השעה, מחירי חומרי הגלם התייקרו, אנחנו לא מרוויחים מזה כלום אבל בצער רב אנחנו מעלים את המחירים של הגבינה, השוקולד והבמבה.
הם הרי חייבים להתעשר בעוד כמה מיליונים בשנה. אתם, שעובדים 10 שעות כל יום, מג'נגלים בין הילדים, ומשתדלים לשלם לכולם ובזמן, בשבילכם זה בסך הכל עוד כמה עשרות שקלים בחודש. לא תרגישו. ואתם הרבה. ולכם אף פעם לא נמאס להיות פראיירים.
משהו בתוך הססטוס קוו, שבו חברת החשמל ממשיכה להתנהל באופן כושל ואנחנו משלמים את המחיר, צריך להשתנות. נקודת הקיצון שאליה הגיעה חברת החשמל עכשיו היא הזדמנות שאסור להחמיץ. המדינה צריכה להתנהג כאילו בעל הבית השתגע.
עד שלא מסדרים את חברת החשמל מחדש לא מזרימים לה כסף. כן, גם אם לא יהיה חשמל לשעה ביום. זה עדיף מלהרגיש איך שוב הפסדנו במאבק מול הארגון הכושל הזה.
