בסוף מישהו יצטרך לשלם את החשבון

המחאה החברתית תופסת כיוונים שאינם מתיישבים עם האמת הכלכלית. חבל שמארגני המחאה מוכנים לצרף כל גוף או ארגון, גם כאלה שעליהם חלק מהאשמה למצב.

ההסתדרות שלוקחת על עצמה את המחאה היא אחד הגופים שאשם במה שקורה היום בישראל. זו אותה הסתדרות שניהלה בעבר את קרנות הפנסיה הוותיקות וכשלה עד כדי כך שאותן קרנות פשטו רגל (גרעון אקטוארי) והמדינה נאלצה להצילן. המדינה הצילה מאות אלפי פנסיונרים ומשלמת עד היום את מה שההסתדרות לא מסוגלת לשלם. אבל המדינה זה הרי הציבור שמשלם עד היום מכיסו על מחדלי ההסתדרות ונאלץ לממן את הפנסיה מהמיסים שלו.

זו אותה הסתדרות שתגן בחירוף נפש על ועדי העובדים הגדולים והחזקים במשק שבהם השכר הממוצע הוא תמיד בראש הרשימה (חברת חשמל, מקורות ועוד). זו אותה הסתדרות שלא מסכימה למס על קרנות ההשתלמות למרות שלכולם ברור, גם אם לא נעים להגיד, שזה מגדיל את הפערים החברתיים. זו גם אותה הסתדרות שהמטה שלה נמצא במרכז תל אביב ואני בטוח שלא תהיה מוכנה לעבור למרכז לוד ולוותר על נכס נדל"ן שכזה לטובת דיור בר השגה במרכז תל אביב.

עופר עיני. ההסתדרות מגנה בחירוף נפש על שכר הוועדים הגדולים במשק - חברת החשמל ומקורות צילום: אריאל בשור

גם השלטון המקומי מצטרף למאבק. אבל איך יכול גוף כזה להצטרף למאבק שהוא האשם במצב. זה אותו שלטון מקומי שלאורך שנים מנוהל בחוסר יעילות ובזבוז ומגיע לגירעונות בלתי נתפסים. זה אותו שלטון מקומי שדורש להגדיל את תשלומי הארנונה על מנת לממן את פעילותו במקום להתייעל. זה אותו שלטון מקומי שהשחיתות לה פסחה עליו וראשי ערים וחברי מועצה נכנסים ויוצאים מחדרי חקירות וחלקם אפילו מגיעים לכלא. זה שלטון מקומי שהוא-הוא מנהל את ועדות הבנייה שמעכבות שנים כל רצון ודרישה להקים עוד בניינים או לבצע הרחבות. זו גם אותו שלטון מקומי שאשם במחיר המים שאנחנו משלמים בתקופה האחרונה.

אך גם אחרים אשמים במצב והם בצד של המחאה. מה עם הירוקים למשל, שמונעים בנייה במקומות רבים בארץ ופוגעים בהגדלת ההיצע? נכון שמאבקם צודק ולסביבה חשיבות עליונה, אך לכל דבר יש מחיר ומי שרוצה סביבה ירוקה צריך לדעת מה המחיר.

מדינת ישראל הצליחה לעמוד במשבר עולמי מהקשים ביותר שהעולם ידע. אחוז האבטלה בישראל מהנמוכים בעולם וביחס לעולם המתפרק, מבחינה כלכלית ישראל מצליחה לשלם את חובותיה. אפשר להחליט הרבה החלטות ולשלם כסף לכולם אבל בסוף מישהו צריך לשלם את החשבון. מדובר כאן במשחק סכום אפס וכשרוצים לתת לאחד, השני יצטרך לשלם.

אם רוצים להגיע לפתרון, צריך להחליט על עסקת חבילה עם כל הגורמים במשק וכולם יצטרכו לתת את חלקם. ההסתדרות רוצה השקעות בדיור בר השגה? שתואיל בטובה להציע פתרון למימון ללא הרחבת הגירעון. הרשויות המקומיות רוצות פתרון? שיואילו בטובן להתייעל ולהפחית את דמי הארנונה והמים המופרזים. גם הירוקים יצטרכו לוותר ולאפשר לוועדות הבנייה להתקדם מהר יותר ולבנות במרחבים שונים ולגובה.

לסיכום, המחאה צודקת, אבל לפני הצדק הכלכלי קודם כל חשוב להזכיר את האמת הכלכלית.

ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, ראש המחלקה למימון, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למנהל.