מאהל הרצליה: "ככה זה כשהעיר רוצה רק עשירים"

לגילי מועלם (33), המתגורר במאהל בהרצליה עם אשתו וארבעת ילדיו כבר שלושה שבועות אין חברים בגילו שהצליחו לקנות דירה בעיר. "אחד עבר לקדימה, השני לחדרה והשלישי לפתח תקווה. בלי הון עצמי של 500 אלף שקל אי אפשר לקנות פה דירה", הוא אומר. בינתיים הוא משלם בכל חודש דמי שכירות של 5,000 שקל על דירה בשטח 80 מ"ר בשכונת נווה עמל.

מועלם מתרפק על שנות התשעים, שבהן ראש העיר אלי לנדאו מצא פתרונות לדיור מוזל עם הלוואות גישור. אחד הצעירים שלידו מצטרף לשיחה עם הסבר משלו: "היא לא רוצה אותנו פה. היא רוצה רק את העשירים ובגלל זה כל הצעירים ברחו". "היא" זו ראש העירייה יעל גרמן, שלפחות חלק מתושבי המאהל מכוונים אליה את זעמם ומתארים חוסר רצון להושיט יד לצעירי העיר כדי שיוכלו להישאר לגור קרוב למשפחתם. אתיאנה מייזליש, שמתגוררת סמוך למאהל ויצאה לטיול אחר צהריים עם נכדתה, מצטרפת לדיון ומספרת שכבר השלימה עם זה שמשפחת בנה לא תגור לידה. "הדירות פה עולות 3 מיליון שקל".

המאהל ברצליה. "בלי הון עצמי של 500 אלף שקל אי אפשר לקנות פה דירה" צילום: יובל חן

לא רק בעיה של צעירים, ולא רק של דיור

אבי ויטנר (40), שהגיע למאהל עם אשתו ושלושת ילדיהם, מספר שהילדים כבר שלו ראו 15 דירות בשש השנים האחרונות. "זה נראה לך הגיוני שכל חצי שנה בעל בית מחליט שלא בא לו עלינו ואנחנו צריכים לשלם הובלה?", הוא שואל רטורית. לבוטרוס עבאדה (75) ברור שלא מדובר בבעיה של הצעירים בלבד. הוא הגיע למאהל מדירה שעליה שילם 4,600 שקל בחודש, אך בעלת הדירה שלו החליטה שלא לחדש את החוזה. במשך שנים עבד כסבל, כיום אין לו פנסיה והוא מתקיים מקצבת ביטוח לאומי וירושה שהשאירה לו אמו. "בזמן הטורקים ובזמן האנגלים היו פה חוקים שהגנו על הדייר. באו היהודים מחקו את כל החוקים", הוא מסכם את ההיסטוריה של שוק הדירות הישראלי במשפט.

לפני שבוע הצטרפו למאהל בוגרי תנועת מחנות העולים שגרים ב"קיבוץ עירוני" בקומונות בעיר. השקפתם על המחאה כוללת לא רק את נושא הדיור, אלא גם את מערכת החינוך. הם מדברים על בתי ספר פרטיים לילדי העשירים ועל מערכת חינוך ציבורית עם מורים שמתקשים לחנך ונצמדים לציונים ולא לערכים.