תיבת הדואר המלאה של פרופ' טרכטנברג

כ־ 1,100 הצעות לדרכים שבעזרתן ניתן להפוך את החיים בישראל לטובים יותר התקבלו עד לרגע זה בתיבת הדואר האלקטרוני של הוועדה לשינוי־כלכלי חברתי בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג. חוות הדעת, ההמלצות וההערות התקבלו בזמן שיא של חמישה ימים, וכתוצאה מההיענות החליטו אתמול להאריך את הדד־ליין לשליחת האימיילים עד ליום רביעי.

ראש הוועדה והחברים בה מתבטאים ברשתות, ולעתים בבלוג מיוחד שהוקם בשבוע שעבר בשם "צוות מנו". אתמול כתב בו ד"ר שלומי פריזט, חבר בוועדה שעומד בראש צוות תחרותיות ויוקר המחיה. פריזט, הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים, הבהיר בבלוג כי "הצוות יבחן מכלול של גורמים המשפיעים על רמת המחירים של המוצרים בישראל, במטרה לגבש סדרה של המלצות ומסגרת של מדיניות כלכלית שמטרתה היא שיפור רווחת האזרח ולא רק קידום תחרות".

פרופ' טרכטנברג במאהל המחאה בכיכר המדינה צילום: אוראל כהן

דיור ותכנון

השמאים והקבלנים דורשים דיור בר־השגה ושינוי בתוכנית הווד"לים

התחום שהוליד את מאהל המחאה הראשון בשדרות רוטשילד, מהווה אחד מן התחומים הבולטים שמילאו את תיבת הפנויות של ועדת טרכטנברג. בין הפונים אפשר למצוא, שלא במפתיע את הקבלנים השמאים ואת הקואליציה לדיור בהישג יד.

התאחדות הקבלנים הציגה שלוש נקודות מרכזיות, שבהן יש לטפל לטענתה. ראשית, ביטול מע"מ בעת קניית דירה ראשונה. שנית, הכללת קרקעות פרטיות בתוכנית הווד"לים. שלישית, טיפול במחסור בעובדי בניין.

לצד הקבלנים פנו אל הוועדה גם אנשי לשכת שמאי המקרקעין, בראשות היו"ר אוהד דנוס, שביקשו להשתלב באופן שוטף בפגישות הוועדה העוסקות בענייני נדל"ן. דנוס טוען כי התנהלות הממשלות ושלוחותיהן, קרי מינהל מקרקעי ישראל והוועדות המחוזיות, חסרת ראייה כוללת נטולת אינטרסים, כמו שיכולים שמאי המקרקעין לספק. השמאים מציעים תוכנית שלבית לדיור בר־השגה. תוכנית זו כוללת הסבת מבנים ותיקים לדירות להשכרה, פרסום מיידי של מכרזי BOT (בנה, הפעל ומסור) לבניית פרויקטים ללא מרכיב שיווק הקרקע, עידוד המערכת הבנקאית למתן פתרונות מימון לפרויקטים להשכרה, וכן תיקון הסעיף המתייחס ליחס שבין הדירות להשכרה לדירות למכירה בחקיקה הקיימת. כמו כן, מציעים השמאים לבטל הוראה בחוק מ־2007, המחייבת חברת ניהול לתחזק את הבניינים.

השמאים אינם היחידים המוטרדים מהנושא, שכן גם הקואליציה לדיור בר־השגה מנסה לפתור את הבעיה בתחום. אנשים מבקשים כי הליכי התכנון לא יכללו רק מאפיינים הנדסיים ופיזיים, אלא גם צרכים חברתיים. אלה יוכנסו למשוואה באמצעות מעורבות גבוהה יותר של גורמי רווחה. כמו כן, בקואליציה סבורים כי על המדינה לדאוג שפרויקטים חדשים יכללו דירות בגדלים ובמחירים שונים שישלבו בין אוכלוסיות אמידות לאוכלוסיות חלשות.

מסמכי העמדה שהוגשו על ידי אדם טבע ודין לוועדה מתמקדים בקידום הליך התכנון והבנייה. בעמותה טוענים כי חוק הווד"לים והרפורמה בחוק התכנון והבנייה לא שמו דגש על החוליה החלשה בתחום התכנון: הליך רישוי תוכניות הבנייה ברשויות המקומיות. לטענתם, תיקון המצב הקיים אינו דורש חקיקה אלא הקצאת משאבים ומינוי תקנים נוספים ברשויות המקומיות.

המטה לעתיד חריש והאזור אשר בו חברים תושבי העיר חריש, קיבוצים וכפרים ערביים מהאזור וארגוני איכות סביבה פנו גם הם לוועדה במטרה להעלות את סוגיית העיר החרדית העתידית. המטה מבקש לבחון מחדש את תכנון העיר ולפתוח אותה לכלל אוכלוסיית האזור.

הדרישות הבולטות

• הקלות מס ביטול המע"מ על קניית הדירה הראשונה
• תיקון לווד"לים הכנסת קרקעות פרטיות אל תוכנית הווד"לים
• תכנון חברתי להכניס להליכי התכנון גם את נושא הצרכים החברתיים באזור
• קידום דיור בר־השגה בניית תוכנית רב־שלבית הכוללת בין השאר מכרזי BOT
  

מיסוי

איגוד לשכות המסחר קורא ליצור מס אחיד לחברות ולבטל הטבות למפעלים מבוססים

איגוד לשכות המסחר קורא לרפורמה כוללת שתשפיע על מבנה מערכת המס ותביא לצמצום יוקר המחיה ולהגדלת ההכנסה הפנויה. בין השאר כוללת הרפורמה הפחתת מס הבלו על הדלק, ביטול המיסוי על רכישת דירה ראשונה לזוגות צעירים, הפחתת מס הקנייה על רכישת כלי רכב, ריווח מדרגות המס הישיר על הכנסות יחידים, ביטול הטבות במס החברות למפעלים מבוססים וקביעת מס חברות אחיד לכלל החברות במשק.  עם זאת, הרפורמה דוחה את הכוונה להפחית את שיעורי המע"מ בטענה שצעד זה יהיה חסר משמעות ממשית לציבור ויגרום לאובדן הכנסה גדול למדינה.

פרופ' יוסף אדרעי, מומחה למדיניות מסים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ויועץ בכיר במשרד עורכי דין אורי כליף ושות', קורא לאיזון בין המס העקיף לישיר. לדבריו, שיעור הכנסות המדינה כתוצאה ממסים עקיפים אמור להיות 35%, כאשר בפועל הגיע ל־50% - מה שיוצר מערכת מס שאינה צודקת. עוד אומר אדרעי שיותר מ־70% מהכנסות הון ורווחי הון שייכים לעשירון העליון, בניגוד למקובל בעולם המערבי. לדבריו, העיוות נוצר עקב שיעורי מס נמוכים על הון מאחר שבישראל אין מס עיזבון.

פורום החוסכים התאגד בפייסבוק וכעת רשום כעמותה תחת הכותרת "פנסיה בת־השגה". הפורום הגיש רשימת דרישות: העלאת המסים הישירים, העלאת מס רווחי ההון והשוואתו למס ההכנסה על עבודה והטלת מס על גובי שכר דירה.

לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (להב) מבקשת "פיצויי פיטורים לעצמאי" — לאפשר לעצמאי לחסוך בקופת פיצויים כהוצאה מוכרת, ומשיכת הסכום תיעשה כפי שנהוג אצל שכירים. להב ממליצה גם על ביטול העלאת התקרה לביטוח לאומי; הכרה במלוא התשלום של העצמאי לביטוח לאומי כהוצאה; הכרה בהוצאות אחזקת מטפלת; הכרה בזכותו של עצמאי להוצאות אש״ל והכרה בהוצאות הרכב של עצמאים המשתמשים ברכבם לצורכי עבודה.

• מחיר הדלק הפחתת מס הבלו על הדלק
• מס ישיר ועקיף ריווח מדרגות מס הכנסה והורדת המיסוי העקיף
• חברות קביעת מס חברות אחיד והעלאת המיסוי על ההון
• ירושות הנהגת מס עיזבון
• מטפלות הכרה בהוצאות אחזקת מטפלות
  

תיירות ומסחר

התאחדות המלונות רוצה לייצר עוד מקומות עבודה

התאחדות המלונות לא ויתרה על אוזנה הקשבת של ועדת טרכטנברג, כשבמוקד דרישותיה עומד הרצון להגדיל את מספר מקומות העבודה. נשיא ההתאחדות עמי פדרמן דורש להרחיב בתי מלון קיימים ולהסיר חסמים בירוקרטיים. כמו כן, לדבריו יש להציב את התיירות כענף בעדיפות לאומית, וזאת על ידי השוואת ההטבות לאלו שמקבלים סקטורים אחרים, כמו תעשייה ונדל"ן.

מי שנאבקת למען התעשייה והמסחר היא אגודת המהנדסים, שפנייתה לוועדה עסקה ראשית בעיקר בתלונות נגד מכון התקנים ונגד תפקוד אגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת. האגודה טוענת כי מכון התקנים הוא מונופול כמעט בכל תחומי הפעילות, קובע לעצמו את הכללים לביצוע הבדיקות לפיהם, ובסוף עורך ומבצע את הבדיקות עצמן. לטענת האגודה, מסיבות כלכליות תומך מכון התקנים בחברות הגדולות, שהן מקור ההכנסה העיקרי שלו, ותורם ליצירת מונופולים וקרטלים בתחומים רבים - למשל בתחום המעליות.

לטענת המהנדסים, טיפול בתלונות יוביל להגברת התחרות, ימנע בזבוז כספי ציבור ויביא לחיסכון של מאות מיליונים, שניתן יהיה להפנות למטרות אחרות.

• הרחבת מלונות הרחבת בתי מלון קיימים והסרת חסמים בירוקרטיים
• יותר הטבות הצבת התיירות במעמד של ענף בעדיפות לאומית
• רפורמה במכון התקנים אגודת המהנדסים דורשת שינוי צורת העבודה במכון
  

בריאות

מנכ"ל חברת תרופות קטנה דורש פיקוח על המחירים

ניפוק התרופות לחולים במדינת ישראל נעשה באופן בלתי יעיל שחייב להשתנות לאלתר - כך טוען ניצן פרימור, מנכ"ל חברת נוה פארמה המתמחה בפיתוח וייצור של תרופות, בנייר עמדה ששלח לוועדת טרכטנברג.

במסגרת המסמך טוען פרימור כי קופות החולים הרוכשות את התרופות ישירות מהספקים שולטות בדרך זו במחירים שלהן, מה שגורם להוצאות מיותרות על תרופות. לדבריו, על המדינה לבצע רפורמה מקיפה בנושא באמצעות העברת הפיקוח על מחירי התרופות למדינה.

הממשלה תפרסם מכרזים לרכישת תרופות, והחיסכון הכספי יאפשר הכנסה של תרופות חדשות לסל הבריאות. הצעה נוספת של פרימור נוגעת לתורים הארוכים שבהם נאלצים לעמוד חולים כרוניים כדי לקבל תרופות. לדבריו, גם בתחום זה דרושה מהפכה ממשית.

בינתיים, בזמן שהמאבק על עתיד הרופאים נמשך, הגיש גם איגוד רופאי בריאות הציבור, הכפוף להסתדרות הרפואית, נייר עמדה לוועדת טרכטנברג. במסמך דורש האיגוד להקים גוף לאומי להתוויית מדיניות בריאות הציבור ולחוקק חוק מיוחד בנושא.

הדרישות הבולטות

• פרסום מכרזים לרכישת תרופות העברת רכישת תרופות מספקים מקופות החולים אל המדינה
  

• קיצור תורים ובירוקרטיה שינוי האופן שבו מנופקות תרופות לחולים, חיסול טרטורים מיותרים
• הקמת גוף מדיניות לאומי ינסה להתוות מדיניות כוללת ביחס לבריאות הציבור בישראל
• חקיקת "חוק בריאות הציבור" יגדיר במדויק את תפקידי מערכת בריאות הציבור בארץ ואת תקציבה
  

הסגל האקדמי הזוטר מחפש ביטחון תעסוקתי בעלות של 130 מיליון שקל

המחאה העלתה על סדר היום גם את נושאי החינוך והרווחה, וברור היה כי תחומים משיקים אלה יתפסו נתח משמעותי בפניות לוועדה. במוקד הדרישות של הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר עומד רצונם בהשגת ביטחון תעסוקתי לחוקרים ולמורים זוטרים.

כמו כן, הפורום דורש את יישום הסכם הסגל האקדמי הזוטר במכללות ובתוכניות החוץ־תקציביות באוניברסיטאות, לצד שיפור שכר המתרגלים המתחילים ויצירת תקן חדש למתרגל־מאסטרנט. אנשי הסגל הזוטר מעוניינים גם בהסדרת דפוסי הענקת המלגות ופתרון בעיות חברתיות הכרוכות במודל תמיכה זה. לטענתם, השגת יעדים אלה, שיביאו גם לשיפור ניכר באיכות ההוראה וביחס בין הסגל הבכיר לסטודנטים, היא אפשרית והכרחית - ועלותה מוערכת ב־130 מיליון שקל בשנה.

ועד המכללות האקדמיות, הכולל 21 מכללות ברחבי הארץ, הציע לוועדת טרכטנברג לחזק את המכללות הציבוריות ובכך לחזק את הפריפריה ואוכלוסיות מוחלשות. על פי המכתב שנשלח לוועדה, הדרך לעשות כן היא על ידי הצעדים הבאים: מתן סיוע תקציבי לבניית מעונות בפריפריה, הסרת המכסות אשר מגבילות את המכללות בקליטת סטודנטים וחיזוק המעמד המחקרי והרחבת פתרונות תחבורה ביישובים מרוחקים.

מי שעוד פנתה לוועדה היא תנועת ישראל חדשה שמבקשת להעניק סיוע סיעודי לקשישים נזקקים ולדאוג להם לדיור מוגן במחיר מסובסד.

• שיפור בשכר המתרגלים יישום הסכם הסגל הזוטר גם במכללות ובתוכניות חוץ־תקציביות אוניברסיטאיות
• שינוי מלגות עדכון דפוסי הענקת המלגות הניתנות כיום לחוקרים צעירים
• מעונות למכללות מתן סיוע תקציבי לבניית מעונות בפריפריה, לסיוע לאוכלוסיות מוחלשות
• הסרת הגבלות ביטול מכסות המגבילות את המכללות בקליטת סטודנטים
  

בכתיבה השתתפו: תומר אביטל, שירלי ששון־עזר, טל ליטמן, יסמין גיל, שי פאוזנר והדר קנה