לבייב ועופר אפילו לא היו מעזים
אגרקסקו נזנחה על ידי משרד האוצר. כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שמספרים לנו את האגדה על הביטחון הכלכלי שבעשיית עסקים עם ממשלת ישראל
כשהמשקיעים המוסדיים החליטו להלוות עשרות מיליוני שקלים לאגרקסקו בשנת 2007 תמורת ריבית של 6.15% זה נראה כמו להרים כסף מהרצפה. כמה כבר יכולה חברה ממשלתית וותיקה להיות מסוכנת? האקסיומה הזו פסה אתמול מהעולם ובגדול.
אפילו לב לבייב ועידן עופר - הספרים המקצועיים שצצו
הדרישה הטבעית מאיש עסקים עשיר שאינו עומד בתשלום חובותיו היא להכניס את היד לכיס ולשלם מיד. זו גם היתה הציפייה מהמדינה במקרה של חברת אגרקסקו. אבל למישהו במשרד האוצר לא ממש התאים להוציא עכשיו עשרות מיליוני שקלים על חברה ליצוא חקלאי שנוהלה באופן כושל.
אם האסטרטגיה של המדינה היתה שהיא אינה עומדת מאחורי החברות שלה זה היה מובן, ואולי המשקיעים היו יכולים לתמחר זאת בריבית שהם דרשו מאגרקסקו לפני חמש שנים.
אבל אחרי שהיא שופכת 2 מיליארד שקל בעשור האחרון על חברה כושלת הרבה יותר כמו תעש, או על גירעונות הנוצרים בחברת חשמל, קשה להבין את ההתנערות הקולוסאלית הזו במקרה של אגרקסקו.
שוק החוב בנוי על היררכיה. מהבטוח לפחות בטוח. ככה גם נקבעת הריבית: איפה שיותר בטוח משלמים פחות ריבית, איפה שפחות בטוח דורשים יותר ריבית כפיצוי על הסיכון.
הכלל הפשוט הזה לא בדיוק התקיים במקרה של חברת אגרקסקו, שנזנחה על ידי משרד האוצר. כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שמספרים לנו את האגדה על הביטחון הכלכלי שבעשיית עסקים עם ממשלת ישראל.
