טרכטנברג: "רוב הדברים שעולים בפנינו - כסף לא יעזור להם"

"אנו ניצבים בפני בעיות מבניות עמוקות, ולאו דווקא קונים אותן בכסף. זה דבר שצריך לחזור ולומר. האשליה הזאת שגודל הפתרון הוא כגודל פתיחת הברז זו טעות חמורה". כך אמר פרופ' מנואל טרכטנברג במהלך דיון היום בצוות הכלכלי-חברתי. לדבריו, "בשנת 1985 חשבו שניתן לפתור הכל על ידי פתיחת הברז, והגענו לאינפלציה של 400%. לצד הציפיה של שינוי כיוון אמיתי, לא נזרוק את התינוק עם מי האמבטיה. אני אומר 'אמיתית' - רוב הדברים שעולים בפנינו - כסף לא יעזור להם".

בפתח דבריו במהלך הדיון הששי במכון ון-ליר, הדגיש טרכטנברג כי "אני מתכוון להמליץ לממשלה לאמץ את צורת העבודה של שיתוף הציבור. יהיה שיתוף בין זרועות הממשלה לציבור דרך קבע", כך אמר פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש הצוות לשינוי חברתי כלכלי, בפתח הדיון הששי במכון ון-ליר. לדבריו, "מה שקרה כאן זה שחר חדש של השיח הציבורי בישראל לנושאים שנוגעים לכולנו. אני מודע לכך שיש עדיין הרבה רצון בציבור לשתף אותנו. אבל אם נמשיך בזאת זה יבוא על חשבון העבודה המקצועית. היכולת הזו מיצתה אותה".

טרכטנברג התנצל על כך שאפשר לשמוע "רק חלק קטן מהפונים", והוסיף כי "המפגשים שכבר היו תרמו הרבה מאוד לעבודת הוועדה בכל אחד מהנושאים".

עוד אמר טרכטנברג, כי "יש לנו שורה של רעיונות שכבר השפיעו על טוווח הנושאים שאנו מטפלים בהם וצורת ההסתכלות. זה לא רק הסעיפים הפרטניים, אלא גם שאתה יושב, רואה, מסתכל וחש בעוצמה. בשפת הגוף זה חשוב לא פחות ממצגת ונייר. המפגשים כבר תרמו תרומה משמעותית לעבודת הוועדה".

פרופ' דן בן-דוד הלין בדיון: "היינו דומים לפני 30 שנה ל-OECD בהשתתפות במעגל העבודה. אך לאחרונה משהו רע מאוד קורה כאן ושיעור השתתפות הגברים ירד. בדו"ח שלנו אנו מדברים על שורת נושאים ותשתיות שצריך לשפר. אני בעיקר רוצה לדבר על רמת החינוך בישראל שהיא בתחתית העולם המערבי. ערביי ישראל אפילו מתחת לקזחסטן ואינדונזיה. זאת, יחד עם החרדים שלא לומדים מעבר לכיתה ח' שום דבר רלוונטי לשוק העבודה".

לדבריו, "יש גידול של 46% של ילדים ערבים, ולמעלהמ מ-50% של ילדים חרדים בעשור האחרון, והם לומדים לימודי עולם שלישי, ואנו במדינת הסטארטאפ", והוסיף "במדינות דומות יש פי 4 או 6 יותר רכבות או כבישים. הוועדה חייבת להתעסק עם כשלי שוק, ורק אז יתחיל לעבוד השוק החופשי."

לדבריו, "אסור להגדיל את הגירעון, ולכן חייבים לשים אצבע על מקורות המימון דרך חשיבה מחוץ לקופסה ולא רק בשינוי מיסוי. בוא נעשה סדר, אין לנו מושג לאן הכסף הולך, אין שקיפות".

"להאריך את יום הלימודים"

רחל עזריה ממחאת העגלות אמרה בדיון: "צריך להאריך את יום הלימודים בגיל 3-4 עד 16:00. זה הוזלה למשפחה של 1,000 שקל לחודש. צריך גם לבנות המון מעונות יום כדי לשבור את השוק. תשנו כך שנשלם 100 שקל לגני הילדים, ותוסיפו שצריך למצות את יכולת ההשתכרות כדי לקבל את הזכאות הזאת".

איל גבאי אמר בתגובה "כאבא לחמישה ילדים אני מזדהה עם כל מילה. לא שמעתי ממך על צעדים כמו הכרה בהוצאות מטפלת. צריך להתייחס לכניסה של מדינת ישראל בהדרגה לעוד שכבות גיל (מבחינת חינוך חינם, ת.א).

טרכטנברג אישר לאחר מכן את הפרסום ב"כלכליסט" הבוקר, ואמר "מכל הדברים שמתפרסמים בתקשורת, אני מאשר שיש לנו אוזן כרויה לנושא הזה".

עוד התבטא טרכנטברג בדיון היום ואמר "גודל הפתרונות אינו כגודל התקציב. יש נושאים של סדרי עדיפויות ואו שינויים מבניים שאינם קשורים להשקעות תקציביות, לדוגמה מבנה הסקטור הציבורי ונושא הריכוזיות אשר משפיעה ישירות על רמת המחירים והשירותים אותם אנו צורכים".

שרגא ברוש צילום: שאול גולן

שרגא ברוש: לסייע למרוויחי שכר נמוך

בהמשך הציג נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש תוכנית כלכלית לטיפול ב"בעיית השחיקה בהכנסה הפנויה ויוקר המחיה של שכבות הביניים והשכבות הנמוכות בישראל".

לדבריו "במטרה להגדיל את ההכנסה הפנויה מוצע בין השאר להגדיל את ההכנסה הפנויה של הורים עובדים באמצעות סבסוד מעונות יום, ולסייע למרוויחי שכר נמוך באמצעות הגדלת תקציב מס הכנסה שלילי ושינוי שיטת התשלום".

בנוסף המליץ על מקורות מימון ובהם העלאת שיעור מס החברות לתקופה קצובה, הנהגת מדרגות מס נוספות ליחידים המשתכרים שכר גבוה, העלאת מיסוי סיגריות ושימוש בעליה במיסוי כתוצאה מהגדלת בניית דירות.

טרכטנברג אמר לברוש, שביקש משבצת זמן רחבה יותר, "זו ועדה לשינוי חברתי כלכלי - כולם מקבלים זמן שווה לא משנה את מי הם מייצגים".

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, תקף הבוקר את התוכנית הכלכלית של ברוש ופרסם הודעה לעיתונות חריפה. בין השאר כתב כי "לשכת התיאום בראשות מציעה לעלות את מס החברות לרמה של 25% לכלל המגזר העסקי בעוד שהיא שואפת לשריין את שיעורי מס החברות השערוריתיים ברמה של 12% ו-6% למפעלי התעשייה המבוססים בישראל, במרכז הארץ ובפריפריה. זוהי הצעה מעוותת". 

בנוסף שמעה היום הוועדה את המלצות אדם טבע ודין בנושאים הקשורים בצדק סביבתי-חברתי. מנהלת המחלקה המשפטית של הארגון, עו"ד נעמה הלר, הציגה בפני חברי הוועדה מקורות מימון לשינוי כלכלי במדינת ישראל ובהם העלאת גובה התמלוגים על מפעלי ים המלח.

הלר טענה כי יש להקים ועדה שתבחן את הנושא והסבירה כי גובה התמלוגים הנמוך שמשלמים מפעלי ים המלח משאיר בידיהם נתח רווחים אדיר של מאות מיליוני שקלים ואף יותר, אשר יכולים לשמש לרווחה, בריאות, סביבה, חינוך וכיו"ב.

בהמשך התייחסה הלר לתאגידי המים והביוב ביקשה למנוע את הפרטתם. בסיום דבריה התייחסה הלר לרפורמה בתכנון ובנייה ואמרה כי הרפורמה אינה נותנת מענה אמיתי לחסמים במערכת התכנון ועלולה לפגוע באינטרסים ציבוריים החיוניים לתפקודה התקין של מערכת התכנון. הלר השיבה לשאלת חברי הוועדה בנוגע לחוק הוד"לים ואמרה כי יש לשנותו באמצעות קביעת קריטריונים לדיור בר השגה וקביעת תמהיל ראוי של דירות קטנות וגדולות בתוכניות המאושרות.

נציגי המאהלים יגיעו לדיון

מחר יגיעו סוף סוף רבים מיושבי המאהלים לירושלים כדי להשתתף בדיון פתוח עם הוועדה. למפגש הוזמנו נציגים של כ-20 מאהלים מרחבי הארץ: מאהלים מאזור הצפון - חיפה והקריות, המרכז - חדרה ותל אביב והדרום - באר שבע ואופקים. .

עדיין לא ברור אם לדיון יגיעו ראשי המחאה. עם זאת בוועדה מעריכים כי ישתתפו לפחות חלק מיושבי המאהל ברוטשילד, אך אין בכוונתם לפרסם את שמות הבאים בשלב זה כדי למנוע הפעלת לחץ שתעודד אותם להיעדר מהפגישה.

המפגש יערך במתכונת של שיח משותף, במהלכו יציגו נציגי המאהלים את עיקרי הדברים ולאחר מכן יתקיים דיון פתוח בהשתתפות חברי הוועדה.

השתתפה בהכנת הכתבה: ליאור בן דוד