הפרקליטות החליטה להגיש כתב אישום נגד דני דנקנר בפרשת הבנק הטורקי
יו"ר בנק הפועלים לשעבר חשוד בעבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי והלבנת הון. עוד לא התקבלה החלטה בעניינו של מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה החליטה להגיש כתב אישום נגד דני דנקנר בפרשת הבנק הטורקי, בכפוף לשימוע. דנקנר חשוד בעבירות עבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי והלבנת הון. ההחלטה התקבלה על
כמו כן הודיעה הפרקליטות לבאי כוחה של מזכירתו לשעבר של דנקנר, חגית מלכה, כי יש כוונה להעמידה לדין על עבירות הלבנת הון באחת הפרשיות שבהן נחשד דנקנר. הפרקליטות החליטה לסגור את תיקיהם של יו"ר בנק הפועלים לשעבר, שלמה נחמה של דירקטור בבנק, רונן ישראל ושל איש העסקים רפאל ברבר, שנחקרו באזהרה בפרשה.
עיקר החשדות אותן מייחסת הפרקליטות לדני דנקנר הן רכישת בנק פוזיטיף, קבלת הלוואה מבנק DHB ואי דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון באמצעות שימוש בחשבון של חגית מלכה.
בפרשת רכישת בנק פוזיטיף, חושדת הפרקליטות כי במהלך התקופה הרלוונטית לרכישת בנק פוזיטיף על ידי בנק הפועלים (שנים 2005-2008), השתתף דנקנר באופן פעיל בתהליך הרכישה ובדיוני דירקטוריון בנק הפועלים אשר אישרו את רכישת בנק פוזיטיף במשותף עם קרן RP. לכל אורך התקופה הרלוונטית לרכישת בנק פוזיטיף לא גילה דנקנר לדירקטוריון הבנק על הקשרים העסקיים המורכבים של אלרן השקעות ואלרן נדל"ן, בה החזיקו הוא ובני משפחתו במניות בשיעור ניכר, שהיוו את עיקר הונו, ובשליטה, עם קבוצת RP.
מעורב באופן פעיל במו"מ
במהלך התקופה הרלוונטית לקביעת הפיצוי בסך של 25 מיליון דולר, אותו קיבלה קרן RP מבנק הפועלים, היה דנקנר מעורב באופן פעיל בניהול המו"מ בין בנק הפועלים ל-Explorer RP בנוגע לעסקת פוזיטיף בכלל ובנוגע לרכישת זכויותיה של Explorer RP בפוזיטיף בפרט. הוא קבע למעשה את גובה הפיצוי שאותו קיבלה בסופו של דבר Explorer RP(25 מליון דולר) והוביל לאישורו של הפיצוי בדירקטוריון.
לטענת הפרקליטות, במעשיו אלה, פעל דנקנר – מתוך מודעות - במצב של ניגוד עניינים, במסגרת תפקידו כדירקטור ויושב ראש דירקטוריון הבנק, בין ענייני בנק הפועלים לענייניו הפרטיים; כשלקח חלק פעיל ותמך ברכישת בנק פוזיטיף ביחד עם RP Explorer; כשלקח חלק פעיל, במשא ומתן של בנק הפועלים עם ברבר על כניסתה לבנק פוזיטיף ובשלב מאוחר יותר כשסיכם לבדו עם ברבר על סכום על רכישת זכויותיה של RP Explorer בסך של 25 מיליון דולר. כל זאת, תוך שהיה מצוי בניגוד עניינים ומבלי שחשף בפני דירקטוריון הבנק והיועץ המשפטי של הבנק את קיומם של משאים ומתנים ועסקאות מהותיות בנוגע לנכסים משמעותיים של אלרן השקעות, אשר היוותה חלק משמעותי מהונו האישי של דנקנר, עם קבוצת RP לרבות RP Explorer.
לגבי פרשת קבלת הלוואה מבנק DHB, טוענת הפרקליטות כי במהלך נובמבר 2008, ביקש דנקנר הלוואה בסך של 5 מליון אירו מבנק DHB, השייך להליט צ'נגלולו, איש עסקים טורקי, המחזיק גם בבנק פוזיטיף, יחד עם בנק הפועלים. דנקנר קיבל את כספי ההלוואה בתאריך 24.3.2009.
לטענת הפרקליטות, דנקנר לא דיווח לדירקטוריון בנק הפועלים, או ליועץ המשפטי של הבנק, על ההלוואה שביקש מבנק DHB, לא דיווח על אישור ההלוואה ולא דיווח על העברת הכסף לחשבונו, עד ליום פתיחת חקירת המשטרה בעניינו. הפרקליטות טוענת כי ההלוואה ניתנה לדנקנר בשיאו של משבר האשראי העולמי, שעה שדנקנר, או בני משפחתו, לא יכלו לקבל הלוואה דומה בכל בנק אחר, לאור מצבם הכלכלי באותה תקופה ולאור מצבה של חברת אלרן באותו מועד.
עוד טוענת הפרקליטות כי במהלך התקופה שבין בקשת ההלוואה של דנקנר ועד לקבלת הכסף על ידי דנקנר (נובמבר 2008- 24.3.2009), פעל דנקנר במסגרת תפקידו כיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, על מנת שדירקטוריון הבנק יאשר חלוקת דיבידנד בבנק פוזיטיף אשר היטיבה עם צ'נגלולו, וכדי שדירקטוריון הבנק יאשר רכישת 4.82% מניות של בנק פוזיטיף מידיו של צ'ינגלולו בסכום של כ-15 מיליון דולר.
במעשיו אלה, נטען, ביקש וקיבל דנקנר שוחד מצ'ינגלולו בקשר עם תפקידו כיושב ראש דירקטוריון בנק הפועלים תוך שהיה מודע לכך כי השוחד ניתן לו בקשר עם תפקידו.
לצורך קבלת ההלוואה מבנק DHB הציג דנקנר מסמך החתום על ידו, שבו הצהיר בפני נציגי בנק DHB כי ההון העצמי שלו הינו 50 מיליון אירו. הצהרה זו של דנקנר הייתה הצהרה כוזבת שכן באותו מועד ההון העצמי שלו היה קטן באופן משמעותי. במעשים אלה, קיבל דנקנר דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בכך שהציג בפני בנק DHB הצהרה כוזבת לגבי שווי הונו האישי אשר היה נמוך באופן משמעותי משוויו בפועל, הצהרה אשר היוותה בין היתר נימוק למתן ההלוואה לנאשם על ידי הבנק.
לטענת הפרקליטות, בשימושים שעשה דנקנר בכספי ההלוואה, אותה קיבל מבנק DHB (העברת הכסף לחשבונות שונים שלו ושל בני משפחתו) ביצע דנקנר פעולות ברכוש אסור כמשמעותו בחוק איסור הלבנת הון.
עוד נטען על ידי הפרקליטות, כי במעשים המתוארים לעיל, פעל דנקנר במרמה ובניגוד עניינים בכך שפעל מתוך מודעות במצב של ניגוד עניינים, במסגרת תפקידו כיושב ראש דירקטוריון הבנק, בין ענייני בנק הפועלים לענייניו הפרטיים, כשהחליט על אישור ההלוואה לצ'ינגלולו; כשלקח חלק פעיל, תמך והוביל את ההחלטה לחלוקת הדיבידנד; כשלקח חלק פעיל, תמך הוביל וסיכם את עסקת רכישת המניות מצ'ינגלולו ואת המחיר בו ירכשו המניות. כל זאת, תוך שהיה מצוי בניגוד עניינים ומבלי שחשף בפני דירקטוריון הבנק והיועץ המשפטי של הבנק את טיב הקשרים הפרטיים בינו לבין צ'ינגלולו, לרבות עובדת ההלוואה שביקש וקיבל מבנק DHB.
סנגוריו של דני דנקנר, נבות תל-צור, יורם ראבד ויוסי בנקל מסרו בתגובה: "קיבלנו את הזימון לשימוע לפני מספר דקות. אנחנו לומדים אותו. במקביל נבקש את כל חומרי החקירה מהפרקליטות. לאחר שתהיה בפנינו כל התמונה, נחליט האם לנצל את זכות השימוע. אנחנו עומדים על דעתנו כי לא נפל רבב במעשיו של דני דנקנר".
חקירת הפרשה נערכה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה ואת החקירה ליוו החל מיומה הראשון עוה"ד ד"ר מאור אבן חן, טל פרג'ון ומורן ברטפלד מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בליווי מנהלת המחלקה, עו"ד אביה אלף.
