איציק שמולי לוועדת טרכטנברג: "לא באנו לנהל מו"מ אלא כדי להביע תקווה"

לאחר מסיבת העיתונאים של ראשי המחאה החברתית שנערכה קודם לכן, דיבר יו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, בפני ועדת טרכטנברג.

"בסוף השבוע הוכחנו שמחאה עוצמתית אנחנו יודעים לעשות, ונוכיח שאנחנו מסוגלים לדבוק במטרה ולהשיג מטרות אמיתיות", אמר שמולי.

"מסתובבים הרבה מסמכים ודפי עמדה. אני לא באתי לפה עם תשובות או פתרונות, באנו עם חזון וציפיות. לא באנו חמושים בניירות עמדה וטבלאות, אלא עם האמת הטהורה והבסיסית שלנו כדי להשמיע אותו לוועדה. לא כדי לנהל משא ומתן או לדרוש משהו מהוועדה, אלא כדי לבטא את התקווה שצמחה פתאום בעם ישראל. הניצחון הכי גדול של המאבק הזה הוא עצם העובדה שאנחנו הישראלים העזנו להביט במראה ולגלות שם את עצמנו מחדש. וכל החוסר תקווה והציניות והאדישות התפוגגו ופינו מקום לתקווה את גדולה שכבר שכחנו איך היא מרגישה. הישראלים לא יסתובבו יותר בתחושה ש'ככה זה'. כשמשהו מפריע צריך לקום ולהגיד ולעשות משהו בנידון".

שמולי התייחס לפינוי המאהלים: "בימים האחרונים מדובר על פינוי בכוח של דיירי הדיור הציבורי שנמצאים עדיין באוהלים. הם שם כי הם לא קיבלו פתרון ממשלתי הולם, לא כי הם רוצים להיות שם. לא יקרה שום דבר אם הרשויות המקומיות יחד עם הממשלה יעצרו את האיוולת הזו ולא יבצעו פינוי בכוח".

"הועדה הזו מרכזת בתוכה אנשים מצוינים, ולא מתפקידנו לומר לה איפה להשקיע את השקל העודף. תפקיד המוחים למחות ותפקיד הממשלה להגיב".

לדבריו "יש היום בישראל הרבה אנשים שהלכו במסלול הנכון – למדו באוניברסיטה או במכללה, מצאו עבודה ועדיין לא מצליחים לגמור את החודש. ויש אנשים משכבות חלשות יותר שפשוט אין להם מוצא. בשנים האחרונות הכלכלה הישראלית היתה נכונה מדי מבחינה מדעית ולא נכונה מבחינה חברתית".

שמולי התייחס לתפקיד הסטודנטים במחאה: "זה לא מקרה שהסטודנטים לא קיבלו את ההצעה שהוצעה להם מתחילת המאבק. אין דבר בעולם הזה שאפשר להציע לי יותר מאשר להיות חלק מהקבוצה הזאת שנקראת הישראלים החדשים. הפגיעה שאנחנו מדברים עליה היא פגיעה חוצת סקטורים, יהודים ערבים, פריפריה ומרכז. אנשים מרגישים אותה בכל מקום".

"הסטודנטים צריכים לקחת חלק מהפתרונות. תטילו עלינו משימות. אנחנו כוח אדם איכותי ונכון. אם אתם מוצאים לנכון לשלוח אותנו לפריפריה תשלחו ונלך, אבל תנו לנו פתרונות – תחבורה דיור. תנו לנו סיבה להשאר שם".

בהמשך התייחס לאחריות הממשלה: "אם אנחנו חיים בעולם של מדדים, יש מקום לתת דין וחשבון תקופתי על המדד החברתי. אני חושב שחלק מהעניין הוא שתם עידן התמימות בחברה הישראלית. נרצה לראות מהממשלה תוכנית חקיקתית, מגובה תקציבית ומדידה – שניתן בכל רגע להגיד מה קורה איתה".

"המשוואה היא פשוטה: אם נצליח להביא פתרונות גם בטווח הזמן המיידי - הפתרונות יחשבו כראויים וטובים. אבל אם הדברים לא יורגשו גל המחאה יתפרץ פעם נוספת בעצמה גדולה יותר".

את דבריו סיים בפנייה אישית ליו"ר הוועדה, מנואל טרכטנברג: "אתה איש מקצועי ואיש אמת. אני מקווה שאם יהיה רגע מכריע, המהפכן מקורדובה יגבר על הפרופסור מהרווראד. אם תביאו שינוי אנחנו נהיה שם כדי לתמוך.

הסטודנטים לא הולכים לשום מקום. הם יודעים לשלב בין מחאה עוצמתית להידברות תכליתית".

טרכטנברג ושמולי. מחמאות הדדיות צילום: נועם מוסקוביץ'

טרכטנברג: "יש צורך בשינוי"

טרכטנברג השיב לדבריו של שמולי: "היום הוכחת שחשיבות ההידברות היא עצומה. העוצמה שלך היא חזקה דווקא בשל האיפוק. ציירת איזו שהיא ערגה בציבור שאתה משמש בו קול. התקווה מאחדת את כולנו. לפעמים קורים אירועים ואתה מוצא את עצמך שחקן בדרמה אדירה, בלי שבחרת להיות שם.

לדבריו, "התפקיד שלנו הוא לתרגם את הבקשות שלכם להחלטות מעשיות. יש כאן שני אלמנטים – כאב ממוקד וכמיהה למשהו אחר. ואת הכל צריך לדעת לתרגם".

"אני החלטתי ללמוד כלכלה כי רציתי לשנות את העולם. בארגנטינה בה גדלתי זה היה מובן מאליו שצעיר שעיניו בראשו יחשוב מה הוא יכול לעשות כדי לייצר עולם טוב יותר. התקווה היא בכם. אנחנו יכולים רק לסייע, ואת המלאכה אתם עושים".

"אתם הוכחתם שאפשר להבעיר את הבעירה וגם לשלוט בה כדי שמשהו טוב יקרה. הממשלה ידעה גם להגיב מהר

ונכון, בהקמת הועדה. הוועדה קמה רק אחרי התחייבות לעצמאות טוטאלית. יש קשר סמביוטי הדוק בין המחאה לבין היכולות המקצועיות, יכולת הספיגה והתרגום של הוועדה. כמובן שנטל ההוכחה הוא עלינו. תוך פרק זמן קצר, עד סוף החודש, אנחנו נביא דו"ח שבו יהיה אלמנט של הפניה לכיוון אחר. לחברה בישראל יש יסודות טובים ובריאים ובכל זאת יש צורך בשינוי. לא יהיה באף אחד מהצעדים מלוא הצורך כדי לספק את כל הדרישות".

"אני לא יכול לחזות כרגע מה יהיה כתוב בדו"ח. אני רק יודע שהדו"ח ישקף את מה שאמרתי. אני רוצה שנתחייב יחד שהמלאכה לא מסתיימת שם. אני מחויב גם להמשך".