המשבר הטורקי עובר למישור הכלכלי
"הצעד של ארדואן הוא איתות חמור לממשלת ישראל", מעריך ד"ר אלון ליאל. חברות ישראליות שפועלות בטורקיה, כמו טבע וכיל, עלולות להיפגע אם הטורקים יחליטו לסגור גם את השוק הפרטי
היחסים העכורים בין ישראל לטורקיה ספגו אתמול (ג') מכה אנושה לאחר שראש הממשלה הטורקי רג'פ טייפ ארדואן הודיע על ניתוק יחסי המסחר הממשלתיים, הצבאיים ובטחוניים עם ישראל. גורם בכיר במנהל סחר חוץ במשרד התמ"ת אמר אתמול ל"כלכליסט" כי בשלב זה המשרד ממתין להבהרות לגבי משמעות ההודעה. עוד אמר הבכיר כי בין ממשלות ישראל וטורקיה אין קשרי סחר, למעט יחסי המסחר בין התעשיות הבטחוניות לצבא טורקיה.
בהוראת משרד הביטחון לא נחתמו בשנתיים האחרונות עסקאות חדשות עם צבא טורקיה, ופעילות התעשיות הביטחוניות בטורקיה כיום היא פרי חוזים שנחתמו לפני הנחייה זו או עבודות תחזוקה לעסקאות שהסתיימו. עם זאת, המהלך שעליו הודיע ארדואן עשויה להשפיע על חברות רבות, ובמידה והוא צעד מהווה מקדים לתרחיש קיצון של ניתוק יחסים כולל עשויה כלכלת ישראל לספוג פגיעה משמעותית: במחצית הראשונה של 2011 דורגה טורקיה במקום השישי ביעדי היצוא של ישראל, והיצוא אליה הסתכם ב־1.1 מיליארד דולר בינואר־יולי 2011. היקף היצוא למדינה ב־2010 עמד על 1.8 מיליארד דולר.
שורש ההידרדרות
"הטורקים קיוו לחלוש על אגן הים התיכון, והתבדו"
הידרדרות היחסים בין ישראל לטורקיה החלה לאחר מבצע עופרת יצוקה בסוף 2008. במהלך המבצע מתח ארדואן ביקורת חריפה על צה"ל, וקרא להחרמת ישראל מהאו"ם. תקרית השפלת השגריר הטורקי בישראל בתחילת 2010 והשתלטות צה"ל במאי אותה שנה על המשט לעזה, שהובל בידי ארגון טורקי, האיצו את ההידרדרות.
"היחסים בין טורקיה לישראל התגבשו מסיבות אסטרטגיות - הטורקים האמינו שהם יכולים לשרת אותם, אבל לאורך כל השנים הם גם היו אלה שקבעו את אופי היחסים", מנתחת ד"ר ענת לפידות־פירילא, עמיתה בכירה במכון ון ליר ומומחית ליחסי טורקיה ישראל. "ישראל קיבלה בהבנה את העליות והמורדות ביחסים. נקודת הרתיחה נובעת מהפער בין שאיפות הטורקים וראייתם את עצמם כמעצמה מקומית ובינלאומית לבין המציאות".
לדבריה, המהלך הנוכחי נובע גם מתסכול כלכלי. "לטורקים היתה תאווה כלכלית ותקווה שיוכלו לחלוש על כל אגן הים התיכון", היא אומרת. "ישראל היא שחקן דומיננטי מבחינה זו וזה תמריץ נוסף לעימות. תגליות הגז הישראליות היו אחד הגורמים לחידוד התסכול הטורקי. הם ראו את ישראל הופכת למעצמת גז והבינו שלא יוכלו להיות חלק מזה".
חיזוק לדברים ניתן למצוא במתיחות בין טורקיה לשכנתה קפריסין על רקע תוכניותיה של קפריסין להתחיל בחיפושי נפט וגז במזרח הים התיכון, ולהתחיל בקידוחים כבר ב־1 באוקטובר. אתמול צוטט השר הטורקי לענייני אירופה בעיתון הטורקי "זאמאן" אומר כי אם קפריסין תמשיך בחיפושים, אנקרה עשויה לשלוח כלי שיט לאזור הקידוחים. קפריסין חתמה על חוזה שיתוף תפוקה עם נובל אנרג'י האמריקאית לחיפוש אחר נפט וגז מדרום־מזרח לאי, בגבול המים הישראליים.
ניתוק היחסים
"חברות ישראליות עשויות לספוג הפסדים כבדים"
הכרזתו של ארדואן אתמול משפיעה בשלב זה בעיקר על התעשיות הביטחוניות, שחתמו על חוזי ענק עם טורקיה לפני הנחיית משרד הביטחון לפני שנתיים. עסקאות אלה כללו לרוב מרכיב של אספקת מוצרים, הדרכה שוטפת ותחזוקה, שהתבצעה בידי צוותים ישראלים על אדמת טורקיה. בפעמים קודמות כשחלה הרעה ביחסים בין המדינות נקראו העובדים לשוב מטורקיה לישראל. אלביט והתעשייה האווירית מחויבות באספקת שירותים למשך שנה נוספת במסגרת עסקת מל"טים לחיל האוויר הטורקי מ־2008, אולם בתעשייה הביטחוניות לא ידעו לומר אתמול מה יעלה בגורל ההסכם.
"הפגיעה אמיתית ומשמעותית", אומר ד"ר אלון ליאל, שכיהן כמזכיר שני בטורקיה בשנות השמונים. "הצעד של ארדואן הוא איתות חמור לממשלת ישראל. חברות ישראליות פרטיות שיש להן חוזים עם הגופים הממשלתיים בטורקיה - בתי זיקוק, חברות כימיקלים וחברות תרופות - עשויות לספוג הפסדים גדולים".
לדברי נגה קנז, מנכ"לית רוסאריו קפיטל העוסקת בבנקאות להשקעות וחיתום, הכרזתו של ארדואן הלחיצה גורמים עסקיים ישראלים שהקימו פעילות בטורקיה וכעת בוחנים את מכירתה. "אנחנו חלק מרשת בינלאומית של בנקי השקעות שבה יש גם שותף טורקי בשם PDF. בימים האחרונים אנחנו והבנק הטורקי מקבלים פניות מעסקים שמבקשים לבחון מימוש של הפעילות. יש צינון ביחסים מזה תקופה ארוכה ועסקים מרגישים שהיתה עליית מדרגה. על הרקע הזה נולד הצורך לבחון מחדש את הפעילות והעסקים, בהנחה שזה לא מצב שהולך להסתיים מחר בבוקר. אנשים מבינים שיכול להיות תהליך של שינוי מהותי".
"אני חש שאנשי עסקים טורקיים חוששים להראות במקומות ציבוריים עם אנשי עסקים ישראלים", אמר ד"ר איתן לסרי המנהל את חברת אתגר לייעוץ עסקי, ושחזר אתמול מביקור עסקים בטורקיה. "בעבר היה מענה מהיר לכל שיחה, כיום הטורקים חוששים ולא ממהרים לענות לשיחות או ליזום קשרים חדשים עם ישראל, במיוחד במגזר המוניצפלי־ממשלתי אבל גם במגזר העיסקי".
ומה הלאה?
"טורקיה לא תוכל לפצות חברות שהתחייבו בחוזים"
מספר חברות ישראליות גדולות, חלקן בורסאיות, מקיימות קשרי מסחר ענפים עם טורקיה. לכאורה הן לא צפויות להיפגע מהקפאת יחסי המסחר אם זו תחול רק על ההיבטים הצבאיים של היחסים, אולם בתרחיש קיצון שבו תודיע הממשלה הטורקית גם על עיצומים או על סנקציות כנגד מי שינהל קשרים עסקיים עם ישראל גם במגזר האזרחי, צפויה פגיעה גם בפעילותן.
בין החברות שלהן פעילות מרכזית בטורקיה נמנות בז"ן וכיל מקבוצת החברה לישראל. כיל מחזיקה במפעל בטורקיה בעוד לבז"ן יש הסכמי שיווק קצרי טווח, ולכן הפגיעה בה אם בכלל לא צפויה להיות מהותית. גם נייר חדרה פועלת במדינה באמצעות חברת KCTR (קימברלי קלארק טורקיה) אולם לא ברור מה תהיה הפגיעה בחברה שלא פועלת במדינה תחת מותג ישראלי.
אחד הענפים שצפוי להיפגע מהפסקת יחסי המסחר עם טורקיה הוא ענף הרכב: יצרנים רבים מיפן, קוריאה ואירופה, ניצלו את מיקומה האסטרטגי של המדינה והקימו בה מפעלים. יבואנים ישראלים רבים רוכשים מכוניות ממפעלים אלה ונהנים מעלויות הובלה נמוכות בהשוואה למכוניות שיוצרו במזרח הרחוק. לטענת יבואני הרכב ניתוק היחסים עם טורקיה יעביר את הייצור לישראל למדינות אחרות, מה שעלול להביא לייקור מחיר הרכב בשל עלויות ההובלה והשינוי בשערי המטבעות.
עם זאת, חלק מהמומחים מעריכים כי ניתוק יחסים מוחלט אינו באופק. "טורקיה לא יכולה להורות על ניתוק יחסים במגזר הפרטי, לא יהיה לה כסף לפצות את החברות שהתחייבו בחוזים", מרגיע ד"ר ליאל. ואכן, היחסים הכלכליים עם טורקיה כפופים למשטר משפטי בינלאומי שגם לארדואן כדאי להתחשב בו. "ישראל וטורקיה חברות בארגון הסחר העולמי, שמחייב את חברותיו לקיים סחר חופשי". מציין עו"ד אביגדור דורות, מומחה לסחר בינלאומי ושותף במשרד שדות ושות'. "אם טורקיה תפר את ההסכם, ישראל יכולה להתלונן והתלונה יכולה לגרור סנקציות כלכליות".
בהכנת הידיעה השתתפו משה גורלי, מאיר אורבך, אסף גלעד ותומר הדר
