אילן לוין: יחסי העבודה מתערערים בגלל פערי השכר במגזר הציבורי

"ברור לי כי עולם יחסי העבודה משתנה וכלל לא בטוח שראשי ארגוני העובדים יסכימו בעתיד לעשות הסכמים אמיצים", כך אמר היום הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, במושב כלכלה וחברה במסגרת הוועידה המרכזית הכלכלית של "כלכליסט" בשיתוף נגב קרמיקה. "אם אני כראש ארגון אומר בוא ניתן יותר

לוין סיפר כי בעקבות שורה של מאבקים קשים של כמה ארגוני עובדים במגזר הציבורי בחודשים האחרונים, כגון העובדים הסוציאליים, פרקליטי המדינה, עובדי משרד החוץ ולאחרונה גם הרופאים, הוא הבין כי הסיבה למחאה הגדולה של העובדים השונים דומה לסיבת המחאה של המאהלים ומעמד הביניים. "המגזר הציבורי זה מעמד הביניים, הם אנשים שהם לא עובדי קבלן או מיקור-חוץ והם לא מיליונרים ואמורה להיות להם האפשרות לחזור הביתה בכבוד עם יציבות תעסוקתית ושכר הוגן וכשאתה מסתכל במגזר הציבורי יש תחושת אי-צדק עצומה של פערים עצומים בתוכו. השכר נקבע כפועל יוצא של היכולת שלך להזיק ולא של השכר האלטרנטיבי שלך (יכולת ההשתכרות במקום עבודה אחר – מ.פ) וכמה היד על השאלטר. בסופו של דבר, השביתות של החודשים האחרונים לא היו של גופים שלא אמור להיות להם שאלטר חזק".

לוין נתן דוגמה לבעייתיות שמרגישה המדינה כמעסיק כאשר היא עומדת לחתום על הסכמים מול ארגוני עובדים, ואמר כי "העובדים הסוציאליים, לדוגמה, קיבלו תוספת של 22%, לעומת 7.25% לשאר עובדי המגזר הציבורי ויו"ר הארגון כמעט איבד את ראשו. אתה שואל את עצמך למה יש תסכול. אז מסתבר לך שראש הארגון מייצג את העובדים הסוציאלים שעובדים במגזר הצבורי ולא בעמותות, שלא מאוגדים, אבל מביאים את מאוויהם אל השולחן. עכשיו עם הרופאים יש לי דילמה, מה אני אמור להגיד להם – בואו תחזור למו"מ ונקים ארגון חדש למתמחים?".

"השאלה עתה היא מה עושים", אמר לוין. "עולם יחסי העבודה יצטרך לעבור שינוי ועולם הכלים של בית הדין לעבודה ויחסי העבודה הם קריטים לדמוקרטיה הישראלית. לדוגמה, צריך לתת כלים לבית הדין שלא יכול היום לחייב את שני הצדדים לסכסוך העבודה שליחה לבוררות. עם הרופאים היה דיון בבג"ץ בו הנשיאה דורית בייניש אומרת לרופאים לכו לגישור ואני מבקשת שבמהלך הגישור של השבועיים תפסיקו את הצעדים הארגוניים. הרופאים, בתגובה, החליטו לא להיענות. אני כפקיד ציבור לא יכולתי שלא להיענות לבקשה. בנוסף, צריך גם לחשוב על מנגנונים אלטרנטיביים כדי לשמור על יכולת משילות, כדי שיהיה עם מי לנהל את תהליך המשא-ומתן. אם אנחנו עושים משא-ומתן עם הרופאים, אי אפשר שמנהלי בתי החולים, שהם פקידים בכירים עם הרבה כח, יהיו מושפעים מהסכם השכר. הם צריכים ששכרם יקבע על ידי מדדים אחרים, שמצידי יהיו ראש הממשלה".

גפני הבהיר בנאומו כי בכל מקרה ועדת הכספים כבר מטפלת בנושאים הבוערים. לדבריו ישנם שלושה עוגנים לשינוי הצפוי : "מסים ישירים למקבלי הכנסות גבוהות חייבים לעלות ומסים עקיפים לרדת. אין סיבה שמס החברות יגיע ל-18% שהוא עמד בעבר על למעלה מ-60%.

"העוגן השני הוא ריכוזיות. המשמעות היא שהמחירים נוסקים לשמיים". גפני הדגים: "היה לנו דיון על מכס על יבוא דגים כדי להגן על חקלאים ישראלים. אמר לי מנכ"ל משרד החקלאות שאחרי המכסים, והמס, הדג מגיע לארץ ועולה 30 שקל. כשאתה הולך לרשתות אתה קונה ב-60 שקלים. מישהו מרוויח מזה בדרמטיות וללא סיבה".

עוד אמר גפני: "העוגן השלישי ביד הציבור. אני תומך במחאה ואנו רואים את ההתנפלות של האזרחים כשנפתחת רשת, הם קונים כל מה שיש בלי לשאול. הציבור חייב לקחת חלק - זה עוגן חשוב שיכול לצאת מהמחאה".

גפני הדגיש: "בכל אלו יהיה שינוי. בממשלה יודעים שזה חייב לעבור בוועדת הכספים. אני מדבר עם כל הגורמים וברור שיהיה שינוי. השאלה היא לגבי הדרך. אנו נפתור את הבעיה, השאלה היא רק איך - במחאות, הפגנות או משהו אחר. כולם יודעים מה צריך לעשות. השאלה היא האם זה יקרה בחריקות".

עוד אמר גפני, כי "ועדת הכספים היא החשובה בוועדות הכנסת. דרכה עובר תקציב המדינה, והתקציבים השוטפים, לרבות צווים ותקנות. דיברנו בשנתיים האחרונות על ריכוזיות במשק והסכנה הטמונה בזה, פערי מחירים, חינוך חינם, דיור ומושגים שאנשים לא הבינו על מה אני מדבר. פעמים רבות אחרי שידור בתקשורת שאלו אותי האם למדתי כלכלה באוניברסיטה כי לא הבינו את הז'רגון. לא למדתי כלכלה באוניברסיטה. אך למדתי אותה מהר, ואני מקווה שנכון. הוועדה הייתה מאוחדת בכך שכלכלת ישראל חזקה ויציבה, אך הלכה לקיצוניות בניגוד לדרך האמצע של הרמב"ם".

לדבריו, "הקפאנו בחקיקה את הפחתת מס החברות, הפחתת המס הישיר על בעלי הכנסות גבוהות, ואת הבלו על הדלק. לא הבאתי את זה לאישור המליאה כי רה"מ ושר האוצר ביקשו שאמתין. אצל רה"מ להפסיק הפחתת מסים זה כמו לומר לאדם דתי לחלל שבת. משיחות שהיו לי איתו הוא הבין שהגזים במדיניות ניאו קפיטלסטית שהיא בלתי מתקבלת על הדעת בעליל. אני משער שמשנתו האידיאולוגית של רה"מ השתנתה".

בהקשר למחאה ציין "ידענו כי תהיה מחאה, אך לא ידענו באיזו צורה. כעסו עלי שאמרתי בעבר שמנהלי בנקים מקבלים משכורות איתן אפשר להחזיק שכונה שלמה. אך פערי המעמדות אצלנו הולכים ומתרחבים, וכל מי שלומד היסטוריה יודע לאן זה מוביל. מה גם שהיום כל ילד בכל שכונה יודע מה קורה בשכונה אחרת".

אביה ספיבק: השכר הריאלי לא עלה בעשור האחרון

פרופ' אביה ספיבק, העומד בראשו של הצוות האלטרנטיבי ספיבק-יונה לוועדת טרכטנברג, דיבר אף הוא בפאנל. "אל תתפלאו שיש מחאה", אמר. "בעשור האחרון השכר הריאלי לא עלה למרות הצמיחה במשק".  

לא נעים להגיד, אבל מה שאומרים לכם זה בדיוק ההיפך. הגורמים המקצועיים אומרים מזה שנים לביבי 'תפסיק להוריד מסים'. אומרים זאת בחדרי חדרים כי הם פקידים ממשלתיים, אבל אז אתם רואים את אודי ניסן עוזב לפני תום קדנציה. הוא עוזב כי ביבי מוריד מסים כנגד ההגיון. התקווה שלי ש-450 אלף איש, יחד עם פקידי האוצר, יצליחו להפסיק את הורדת המסים".

לדברי ספיבק, "אם נעלה מסים אפשר להגיע ל-15-20 מיליארד שקלים תוך שנה. השאלה מה עושים עם הסכום הזה. לפי הכלל של התקציב הנוכחי, כלל ההוצאה מונע את ההוצאה של הסכום שייחסך, אלא אם מורידים מסעיפים אחרים. אפשר להוריד מהביטחון, יש קונצנזוס על כך, אבל בוא נראה שהממשלה תעשה את זה, אולי יורידו 1.5 מיליארד ויחזירו להם בדלת האחורית".