מנכ"ל דלק: החלטת הממשלה על מרווח השיווק - מבזה, לא חוקית ואלימה

"ההחלטה על מרווח השיווק שקיבלה המממשלה היא שילוב של מהלך מבזה, לא חוקי ואלים. מהלך שבו רגולציה מעבירה שלוש חברות דלק, המהוות 60% מהשוק להפסד – הוא לא חוקי. מהלך שבו לא פונים לחברות, לבעלי החברות, הוא מבזה", כך אמר מנכ"ל דלק, אבי בן אסאייג, במהלך רב שיח בנושא תמורות

מלבד בן אסאייג השתתפו בפאנל סמדר בת אדם ממשרד התשתיות הלאומיות ודני בן נר, מנכ"ל חברת טן.

בן אסאייג אמר עוד, "כשב-1 בספטמבר מתייצבת המדינה ומודיעה לשופט כי מחירי הדלק כבר ירדו, ומסכלת את הוצאת צו הביניים זה לא חוקי. היה צריך לתת לחברות הדלק להיערך".

בן נר הוסיף: "הגזרה כבר נגזרה. אנחנו 6% משוק הדלק, אנחנו ה"הארד דיסקאונט" של שוק הדלק. האסטרטגיה שלנו זה להיות הכי זולים, והמשימה הזו נעשתה הרבה יותר קשה. אני מניח שיהיו פחות שחקנים לאורך זמן בשוק הדלק. כל הצעדים לעידוד התחרות בשוק הדלק יעלמו עם הזמן. נשאר עם דואופול. מנגד אנחנו רואים שעדיין סובלים ממהלך כושל של הפרטה שביצעה הממשלה עם בתי הזיקוק. אנחנו קונים את הדלק מבתי הזיקוק בחיפה שהם מונופול, במחיר גבוה בהרבה מהשחקנים הגדולים בשוק".

סמדר, למה שר התשתיות הוסיף את אישורו לצו הזה?

בת-אדם: "אנחנו דיברנו על הצורך הדחוף יותר להוריד את מס הבלו, אבל השר הוא חלק מהממשלה. בכל מקרה, ראש הממשלה הבטיח לשר כי לאחר הצו תיבדק השפעת ההורדה על התחרות במשק במשך החודשים הקרובים".

מרווח השיווק האחרון נקבע ב-2004. מאז חלפו הרבה שינויים. האם ההחלטה לא ראויה?

בת-אדם: "אחד הדברים שקל מאוד לדבר עליהם זה הסבסוד הצולב: המחיר הגבוה שהלקוח המזדמן משלם לעומת ציי הרכב. זה חלק ממה שעמד מול עיניו של מי שהחליט על הורדת מרווח השיווק. אם החברות יכולות לתת לציי הרכב, ולחברות הגדולות כאלו הנחות גדולות, אפשר אז לנסות להקל על הצרכן הפשוט. למרות זאת, השר האמין שההחלטה צריכה לבוא בפעימות, ולא בבת אחת".

בן-אסאייג: "לגבי העבודה שנעשתה, היא היתה לא מקצועית מראשיתה. מהחישוב של התעריף על מרווח השיווק עצמו, שחושב באופן לא נכון. לגבי ההנחות שניתנות לציי הרכב. רבותי, אנחנו גוף מפוקח ממשלתית. מנגד אנחנו בתחרות יומיומית עם חברות קטנות בנושא ציי הרכב, מול טן, סד"ש ועוד. גם ביטולן המוחלט של ההנחות לציי הרכב ומועדני צרכנים לא יכסה את הנזק של הקטנת המרווחים שנעשה לחברות הדלק".

מה עם הטענה שאנחנו הצרכנים מסבסדים את חנויות הנוחות בתחנות?

בן אסאייג: "אפשר להירגע, כי הנושא הזה הופרד לחלוטין מסל ההוצאות שחושב בנושא".

אם כך, איזה עתיד יש לתחרות כשהחברות הגדולות אומרות שכל לקוח מזדמן, לא רק לא מכניס להם רווח, אלא עולה להם?

בן נר: "שכר הדירה מתחיל לרדת, והדברים מתחלים להתאזן. בקשר לסבסוד הצולב, כמות הרכבים האדירה בארץ של ציי הרכב בארץ נותנת להם כוח עצום. אנחנו לא בעסק הזה. הסבסוד נגמר עכשיו אבל זה יכל לקרות בהקטנת מרווח קטנה יותר.

כדי להביא את המחיר לאופטימלי צריך להגדיל את התחרות ולאפשר לפתוח יותר תחנות. עכשיו הקמת כל תחנה זה מלחמה. כשאני מנסה ללכת לפי התקנות הממשלתיות – לא היה מקום אחד שאושר לי, הכל במלחמות בבתי משפט ורשויות מקומיות. בפועל הרשויות מונעות את ישום החלטות המלחמה".

בת-אדם: "אחת הבעיות שמפריעות לנו זה שההתמקדות במרווח השיווק זה התעלמות מהבעיות האמיתיות. עצם הצגת החברות האלו כטייקונים היא טעות. המספר שצריך לבלוט לעיני אנשים זה כשאתה ממלא 300 שקל טנק דלק, 190 שקל מזה זה מס, ושם צריך להיות התיקון.

הציבור בבית שומע מרווח והוא שומע רווח. זה לא נכון. מתפתחת פה שנאת יזמות. אני לא מבינה מי האנשים שרוצים שיבוא ויקימו פה דברים.

בן אסאייג: לסיכום, אני חושב שמה שקרה פה באישון לילה זה לא פחות מהלאמה. מרבית העסקים בישראל צריכים להיות מודאגים מי הבא בתור. כל בעל הון ששוקל להשקיע את כספו בישראל צריך לתת את הדעת לחוסר הודאות שאנחנו נמצאים בה, והיא בלתי נסבלת".