המדען הראשי מזהיר: "ההשקעה במחקר ופיתוח ירדה מתחת לקו האדום"

"ההשקעה של מדינת ישראל במו"פ ירדה מתחת לקו האדום, וזה בעייתי" – כך מתריע היום (ד') המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אבי חסון, בוועידה הכלכלית המרכזית של "כלכליסט", הנערכת במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בת"א. "בשנים האחרונות חלה שחיקה משמעותית בתקציבי המדען הראשי, וזה הופך את הפעילות שלנו לבעייתית".

"חדשנות היא מדד לתחרותיות ולחסינות של כל אומה, ובמדד הזה ישראל היא עדיין מעצמה", הוסיף חסון. "כל שקל שמושקע במו"פ דרך מענקי המדען הראשי מניב למדינה החזר כלכלי של בין פי 5 לפי 10 - התמורה למשק גדולה מבכל מקום אחר. חדשנות דוחפת צמיחה, מגדילה פיריון ואת העוגה שעומת לרשות כולם. היא אחד הכלים הטובים ביותר לחלוקה מחדש של העוגה, ומאפשרת להביא אוכלוסיית וסקטורים חדשים".

המדען הראשי הוסיף שמודל המענקים שנוצר בישראל זוכה לחיקוי כיום במדינות אחרות: "הרבה מאוד מדינות עולות אלינו לרגל. מדי שבוע אני מארח בין שלוש לחמש משלחות שבאות ללמוד איך עשינו את הדבר הזה, איך באמצעות מדיניות אפשר לשכפל את המודל. רק לאחרונה הבנק העולמי הקים מחלקה שנועדה לעזור למדיונת שבהן הוא מטפל לאמץ מדיניות מו"פ, והוא נעזר במדען הראשי על מנת שנתרום מהידע שלנו".

חסון. "עולים אלינו לרגל" צילום: עמית שעל

לדברי חסון, למרות ההישגים ההשקעה של המדינה במו"פ נמצאת בצניחה. "יש פחות השקעה במו"פ, אנחנו משקיעים פחות כמדינה במו"פ. ירדנו לא רק אבסולוטית, אלא גם ביחס למדינות ה-OECD. אנחנו אמנם משקיעים יותר מכל מדינה אחרת כחלק מהתמ"ג, אבל שיעור התמיכה הממשלתית נמוך משמעותית מאשר במדינות אחרות".

"נוצר מצב מסוכן, ויש חשש שנאבד את ההובלה ואת התחרותיות שלנו", התריע המדען, "אני מקווה שלא נגלה מאוחר מדי שלקחנו את ההישגים שאליהם הגענו כמובנים מאליהם. החוכמה עכשיו היא לשמר את העוצמה של ענף ההייטק: אם לא נעשה את זה, נאבד את כל מה שהגענו אליו. אין לנו את הלוקסוס להיות רק טובים, להפסיד בכבוד זו לא אופציה. כלכלת ידע חזקה היא בסיס והמפתח לישראל משגשגת, יציבה ומתקדמת".

זיסאפל: "עם השקעה בחינוך היינו יכולים ליצור 100 אלף מקומות עבודה"

יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד, עסק בדבריו בקשר בין המשבר הכלכלי העולמי, המחאה החברתית ותעשיית ההייטק. "המחאה מוצדקת וכולנו מרגישים וחיים את זה", הצהיר זיסאפל. "ניקח משפחה ישראלית המרוויחה 20 אלף שקל בחודש, המשתווה ל-100 אלף דולר בשנה בארצות הברית. הם עדיין מסיימים עם מאזן שלילי, עם אוברדרפט של 1,000-500 שקל מדי חודש".

"אנחנו עדיין לא מרגישים את המשבר העולמי בארץ, אבל האינטגרציה בין תקשורת ומחשבים מייתרת עובדים מסוימים. מחשבים ורובוטים מחליפים עובדים שלא נדרשים יותר – וזאת גם מגמה שתימשך בעתיד. בארצות הברית אפשר לראות מגמה חיובית של צמיחה, אבל החברות עדיין לא שוכרות עובדים חדשים. עוד לא רואים את זה כאן, אבל אם נסתכל על תעשיית ההייטק או על התעשייה המסורתית - אין גידול בכמות העובדים אלא אפילו ירידה. פשוט שכרו יותר אנשים בממשלה ואמרו: 'הנה, תראו, האבטלה ירדה'".

יהודה זיסאפל. "כל עובד הייטק חדש יוצר סביבו שש משרות" צילום: קובי קנטור

"אילו היינו משקיעים בחינוך, תעשיית ההייטק הייתה יכולה להגיע ב-2014 להיקף של 46 מיליארד דולר, וכרגע היא בדרך רק להגיע ל-29 מיליארד דולר. אילו היינו משקיעים, זה היה מוסיף 44 מיליארד דולר ליבוא ויצוא, ומוסיף 100 אלף מקומות עבודה חדשים – מה שהיה יותר ממאזן את מקומות העבודה שהיו מתייתרים בגלל הטכנולוגיה".

על מנת להגיע להישגים האלו, היינו בסך הכל צריכים להשקיע 225 מיליון דולר לאורך חמש שנים בחינוך, ו-4.5 מיליארד דולר נוספים באותה תקופה במדען הראשי. החזר ההשקעות היה יותר ממחזיר את זה, זו מערכת ליצירת עושר למדינה. ככל שנמשיך לא להשקיע בחינוך, אנחנו נהיה בבעיה". 

זיסאפל הזהיר כי הבעיות בתחום החינוך צפויות לפגוע בענף: "חינוך מוביל למקוריות שמוביל לתעשייה, אבל אנחנו סובלים בתחום הזה. האונברסיטאות מוקפאות. אם נסתכל על העלייה הרוסית שבקרוב תצא לגמלאות, נבין שתעשיית ההייטק עומדת להצטמצם. אנחנו צריכים להסב את הדור הצעיר לחדשנות ולטכנולוגיה, על מנת לקדם את התעשייה ולפתור את הבעיות הקיימות".

"רק טכנולוגיה יכולה ליצור מקומות עבודה חדשים", ציין זיסאפל, "היא אולי מייתרת חלק מהעובדים, אבל כל עובד הייטק חדש יוצר שישה מקומות עבודה נוספים סביבו. חברת הייטק שלא עומדת בקצב גידול של 15% בכל שנה בכוח האדם בעצם קופאת על שמריה: בתעשיית ההייטק חייבים לגדול כל הזמן, והיא הפתרון היחיד".

בהרב: "המדינה צריכה להתרכז בתעשיות ספציפיות"

גם דב בהרב, יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית, הזהיר מפני מצבו של ההייטק: "אנחנו רואים קיפאון, וחשיבות הענף לא ניתנת לתיאור. המהפכה החברתית שמתרחשת בימים אלו, כשאתה שואל את עצמך איך היא קרתה - אתה מוצא שזה בזכות פייסבוק והאייפון. המהפכה החברתית מתחילה במהפכה הטכנולוגית".

"ברור לנו שהעתיד יובל על ידי כלכלת המידע. המרכיב המרכזי בעולם העתידי הינו ההייטק, שהוא הסקטור שגדל הכי מהר. עכשיו, כשקטר ההייטק מאט, אנחנו צפויים לאתגרים קשים", התריע בהרב.

"הבסיס הוא מיקוד. בנוסף לחינוך, צריך להגדיר מספר תעשיות שהמדינה מתרכזת בהן – אם זאת תעשיית הטלקום, תעשיית הביטחון, תעשיית ה-IT ואולי אחרים. יש לבצע פעולה מתואמת, קודם כל בחינוך - עם מגמות מיוחדות בבתי ספר ומענקים לאוניברסיטאות. בנוסף, המדען הראשי ייתן תקציבים מועדפים לאותן תעשיות. אולי המדינה תפתח פארקים מיוחדים לקידום התעשייה".

דב בהרב. "קטר ההייטק מאט, ואנחנו צפויים לאתגרים קשים" צילום: עמית שעל

"בנוסף, הממשלה צריכה לשתף פעולה עם התעשייה וחברות גדולות. היכולת של חברות גדולות לגרום לשינוי משמעותי היא המפתח לגידול. אני קורא לממשלה להגדיר את המוקדים האלו, ולשתף פעולה עם החברות שיכולות לקדם את הנושאים הללו בצורה משמעותית ומהירה".

בהרב סיכם: "מה שמשנה את העולם וגורף את רוב ההכנסות הוא המגה-חדשנות. הדוגמה הטובה ביותר היא אפל, עם חידושים מהפכניים כמו האייפון. כשבבת אחת מגיע לשוק מוצר כזה העולם משתנה. העולם שלנו נמצא בעיצומה של מהפכה: המובייל משנה סדרים חברתיים, ושווקים מגיחים מונעים מחידושים טכנולוגיים. אם מדינת ישראל תאמץ את הרעיונות הללו, נוכל ליהנות ולבנות את העתיד שלנו בצורה שכולנו נתגאה אף יותר בעוד 20 שנה".