שר התקשורת אינו מחובר

בסוף השבוע שעבר החלו להתפרסם המסקנות הסופיות של ועדת חייק - הוועדה שמינו שר התקשורת משה כחלון ושר האוצר יובל שטייניץ, האמורה לשרטט את מתווה עולם התקשורת הישראלי בשנים הבאות. עיון בדו"ח המלא של הוועדה שהגיע לידי "כלכליסט" מוביל למסקנה כי יותר משהדו"ח מכיל הצעה למפת דרכים לעתיד רגולציית התקשורת הישראלית, הוא מהווה גם כתב אישום כנגד רגולציית העבר וההווה שלה, ועל הדרך גם תזכורת לאנשי ציבור: הצהרות שאינן מבוססות על נתונים יחזרו בעתיד לנגוס בישבנכם.

מספר השחקנים אינו מגדיל בהכרח את התחרותיות

שר התקשורת משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו אוהבים להצהיר כי הורדת חסמי הכניסה לענף תאפשר את הגדלת מספר השחקנים, וכנגזרת מכך את הגברת התחרות. עיון בהתרחשויות בעשור הקודם, המתאפשר מסיכום המידע שמציגה ועדת חייק, מדגיש שוב כי מספר השחקנים אינו הכלי שלפיו נמדדת תחרות, וכי דווקא המגבלות שמציב הרגולטור בפני אותם שחקנים הן שישיבו את השוק למצב לא תחרותי.

כך למשל, מציגה הוועדה את מספר השחקנים בכל אחד מענפי התקשורת החל ב־1999 ועד 2010. המצב, על פניו, נראה נפלא: מפעילות של שחקן בודד בכל תחום (בזק בטלפוניה פנים־ארצית ובינלאומית, פלאפון בסלולר ושלוש חברות כבלים שלמעשה לא התחרו ביניהן) הגענו לארבעה־חמישה שחקנים בתחומי התקשורת ולשני שחקנים בתחום הטלוויזיה. אולם הוועדה מציינת כי הגידול במספר השחקנים בתחום הטלפוניה הנייחת, למשל, שבשלב מסוים אף הגיע לשבעה, יהפוך בקרוב לארבעה עם השלמת המיזוגים בקרב חברות התקשורת. יתרה מכך: גם אם ארבע חברות מספיקות לקיים תחרות בריאה מבחינה מספרית, העובדה שהרגולציה הקובעת אילו סוגי שירותים יוכלו חברות אלה לספק לא השתנתה כבר ארבע שנים (בעוד שהטכנולוגיה התפתחה בקצב מהיר) ומגבילה את החברות הללו, ובמישרין גם את יכולתו של הצרכן ליהנות מההתפתחות הטכנולוגית.

ועדת חייק מספקת כתב הגנה לבזק

מיתוס נוסף שמנפצת הוועדה בדו"ח שלה הוא הקטנת ההשקעות המתמשכת בקרב חברות התקשורת הנייחת. גורמים במשרד התקשורת טענו, מאז כניסתו של כחלון לתפקיד באפריל 2009, כי הדעיכה המתמשכת בהשקעות חברות התקשורת פוגעת באיכות השירותים שהן מעניקות לצרכן, מונעת מהצרכנים ליהנות ממהירות אינטרנט גבוהה יותר, ומגדילה את רווחיהן. מהנתונים שתפרסם הוועדה, שהיו ידועים גם למשרד התקשורת (ולמעשה נאספו על ידיו), עולה כי אמנם חברות התקשורת הנייחת הקטינו את השקעותיהן בתחילת שנות ה־2000, לאחר שבזק סיימה לפרוס את רשת ה־ADSL וחברות הכבלים היו עסוקות בהכנות לקראת מיזוגן. אך החל בשנת 2007 חזרו החברות להשקיע: בזק פורסת את רשת ה־NGN באמצעות החלפה מהותית של תשתית הרשת, ואילו HOT שדרגה את רשת האינטרנט שלה והחליפה מספר גדול של ממירים ללקוחות כדי להקטין את מספר התקלות. למעשה, ירידת מחירי הציוד במהלך השנים אף מבטאת השקעה כספית גבוהה יותר מבעבר בשדרוג התשתיות. עם זאת, הוועדה מציינת כי ישראל נמצאת במיקום נמוך לעומת מדינות OECD אחרות במהירות האינטרנט לצרכן.

בתחום התקשורת הסלולרית, מאידך, ניתן לראות השקעות מסיביות בחציון הראשון של העשור הקודם, שהגיעו לשיאן עם פריסת הדור השלישי באמצע העשור. אך ההשקעות צנחו בשנים 2005–2006 לכמחצית מההשקעות בתחילת העשור, חזרו לגדול משנת 2007, והופחתו שוב ב־2010. עם זאת, יש לזכור כי הנתונים מתייחסים לשלוש חברות סלולריות (ואינם כוללים את מירס), לעומת שתי חברות בעלות תשתית נייחת.

למעשה, נתוני כלל השוק מציגים את שנת 2009 כשנת שיא בהשקעות בענף התקשורת, בעוד שהתחושה שהעבירו אנשי משרד התקשורת היתה כי החברות עוצרות את השקעותיהן ורק מעלות מחירים. בחלוקה להשקעות לפי "קבוצות" תקשורת, דו"ח הוועדה נראה כמו כתב הגנה לבזק: הוועדה טוענת כי השקעותיה של הקבוצה (בזק קווי, בזק בינלאומי, פלאפון ו־yes) מצויות הרבה מעל שאר הקבוצות, וכי בשנים 2007–2010 גדלו השקעותיה של הקבוצה בכ־70%, לנוכח ההשקעה ברשת ה־NGN של בזק והקמת רשת ה־GSM של פלאפון.

גם קבוצת אי.די.בי (סלקום ונטוויז'ן) וקבוצת HOT הגדילו את השקעותיהן בשנים אלה, אולם פרטנר הקטינה את ההשקעות במידה ניכרת: בשנת 2007 עמד היקף השקעותיה על כ־20% מכלל ההשקעות בענף התקשורת, וב־2010 היה שיעור השקעותיה מכלל הענף כ־11% בלבד. השקעות נוספות בענף הסלולר צפויות להתבצע בהקמת רשתות הדור הרביעי, אולם פרסום המכרז לתדרים מתאימים מתעכב — בידי משרד התקשורת.