האם יש יופי אוניברסלי?
גם בקרב שבט הציידים־לקטים המנותק, על גדות אגמי טנזניה, ד"ר אפיסלה מצאה עריגה אל בעלי הפנים והגוף ה"ממוצעים" הסימטריים, שאינם חורגים מהמבנה השכיח ושמצייתים לכללי פרופורציות שנפוצים גם במערב
פניה היפות של הלנה, מלכת טרויה, השיטו אלף ספינות מלחמה. כך, במיתולוגיה היוונית, מבטאים את חשיבות היופי ואת העוצמה שהתגובה אליו יכולה להכיל. במסורת היהודית מניפים יד מבטלת אל מול "שקר החן והבל היופי", ככתוב בספר משלי לשלמה המלך. וכמי שדגם אלף נשים, כנראה החכם מכל אדם ידע על מה הוא מדבר.
אז האם יש כללים שמכתיבים מהו היופי הנעלה ומה הוא יכול לעורר, או שהיופי הוא בעיני המתבונן? השאלה הזאת חשובה, בעיקר כי משיכה מינית היא גורם כה חשוב בהתנהגות שלנו. היא לא רק מבטיחה את המשכיותנו. היא גם מייצרת את המשפחה, השבט והתרבות, וגם מאיימת עליהם. מה שקרה עם הלנה מטרויה מתרחש, בממדים כאלה ואחרים, במשפחות הכי טובות.
תלי תלים של ספרי שירה, כמו גם של ספרי מחקר, נערמו בניסיון להגדיר באופן חד־משמעי את היופי האנושי. כתבים פמיניסטיים עמלו מנגד כדי לבקר ולבער את אותם ספרים. וכרגע, נדמה שד"ר קורן לי אפיסלה, אנתרופולוגית צעירה ומבטיחה מאוניברסיטת הרווארד, הצליחה להתקרב כמה צעדים אל פתרון השאלה. אפיסלה מפרסמת זה שנים מחקרים על קשרים בין תכונות חיצוניות לזוגיות ובין מראה להתנהגות כלכלית במדינות מפותחות. באחרונה היא פנתה לבדוק את המשיכה דווקא בקרב בני שבטים פרימיטיביים, וניסתה לראות אם עקרונות האסתטיקה שנפוצים במערב תקפים גם אצלם.
אפיסלה שהתה בקרב בני ההאדזה, שבט ציידים־לקטים שחי לחופי אגם אייסי בטנזניה. תנאי החיים של השבט קשים, ותוחלת החיים הממוצעת בו היא 33 שנים. ציידים־לקטים מעניינים במיוחד, כי התרבות הפרימיטיבית הזאת שלטה באנושות לאורך רוב שנות קיומה. החקלאות והתעשייה הם עמוד עדכונים קצרצר שצורף לספר העבה של תולדות האדם. העדפות היופי של מי שמעולם לא הגיעו לעמוד הזה יכולות להעניק הצצה להעדפות היופי שבעברנו המשותף.
בני ההאדזה, אפיסלה גילתה, מחשיבים את היופי לא פחות מבני תל אביב. ממצאיה לגבי איך ההאדזה מגדירים יופי התפרסמו באחרונה בקובץ המאמרים "Future Science" בעריכתו של מקס ברוקמן ממגזין האינטרנט "Edge". והממצאים האלה מראים שיש עקביות בין תפיסת היופי של הפנטהאוזים במנהטן לבין זו שבמעמקי אפריקה.
גם בקרב הציידים־לקטים גברים - כנשים - עורגים לאלה בעלי הפנים, הגוף וצלילי הקול ה"ממוצעים", הסימטריים, שאינם חורגים מהמבנה השכיח. גם הנשים האפריקאיות מעדיפות את הגברים רחבי הכתפיים, נחושי השפתיים ועמוקי הקול, והגברים מצדם נמשכים אל אותם יחסי הגודל בין היקף המותניים להיקף הירכיים. מאמר מוקדם יותר, שאפיסלה פרסמה ב־2007, מצא שבקרב אותם שבטים, שבהם המשתנים התרבותיים והחברתיים פחות סבוכים מאשר במערב, אפשר לראות בבירור שהגברים שעונים על הסטנדרטים של היופי הגברי גם מעמידים יותר צאצאים.
על טעם ועל ריח, כך הולך ומתברר, אין להתווכח. לפחות לא ברמה הבסיסית ביותר של התפיסה האנושית. מחקרים אחרים, דרך אגב, מחזקים את הרושם שתכונות יופי הן חלק ממערכת מכוונת שהטבע הטביע באנשים. מחקרים שביקשו לבדוק אם יש קשר בין מראה חיצוני לגישה להשקעות בבורסה גילו שאצל גברים, רמת הטסטוסטרון - אותו הורמון שאחראי ללסת המרובעת ולקול העמוק - יכולה לנבא את הנטייה לקחת סיכונים בהשקעות. מי ש"נראה כמו גבר", גילה המחקר, גם "מתנהג כמו גבר", וכפי שכמה כותרות שליוו את הידיעות עליו קבעו בצהלה: "גם בהשקעות גברים לא חושבים מהראש".
החן עשוי לשקר, והיופי עשוי לטעת באנשים מחשבות הבל, אבל החיפוש אחרי ההגדרה האולטימטיבית שלהם אינה דבר הבל. גם בסוואנה, גם בישראל וגם באמריקה האנשים מחפשים דבר אחד מסוים.