איך יועבר "חוק נאמן" בארבעה ימים בלבד?
ביום שלישי אמורה לשכת עורכי הדין לבחור את נציגיה לוועדה למינוי שופטים. רגע לפני הבחירות אישרה אתמול ועדת החוקה לקריאה ראשונה את הצעת החוק לשינוי האופן שבו ייבחרו הנציגים. המטרה: לחזק את כוחו בוועדה של שר המשפטים
בתום דיון סוער, אישרה אתמול ועדת החוקה של הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת החוק לשינוי האופן שבו ממונים נציגי לשכת עוה"ד לוועדה למינוי שופטים. הנוסח שאושר שונה במעט מזה שאושר בקריאה טרומית בתחילת השבוע.
לפי הנוסח החדש, תמשיך המועצה הארצית של הלשכה לבחור את שני נציגיה לוועדה. עם זאת, הרוב שבו ייבחר כל נציג יועלה מרוב רגיל לרוב של שני שלישים. המשמעות: מעתה יצטרכו נציגי הלשכה בוועדה להיבחר בהסכמה רחבה בין האופוזיציה לקואליציה. בכך ישתנה מאזן הכוחות הקיים בלשכה מאז הבחירות שמעניק יתרון דווקא לאופוזיציה במועצה.
למרות החשד לשוחד
עו"ד יורי גיא־רון: "לא אשעה עצמי, זו רק המלצת משטרה"
שלושה חברים במועצה הארצית פנו לגיא־רון ולעו"ד צבי פירון, ודרשו כי גיא־רון ימנע מלקחת חלק בהליך ההצבעה לבחירת נציגי הלשכה בוועדה למינוי שופטים
ענת רואה,
2 תגובות
לכתבה המלאה 
הצורך בהשגת רוב גדול יותר למינוי נציגי הלשכה לוועדה יגרור יצירה של דילים פוליטיים בין האופוזיציה לקואליציה בלשכה. כתוצאה מכך, צפויה מועצת הלשכה לבחור לוועדה נציג אחד מכל מחנה, סיטואציה שתשפר את מצבו של שר המשפטים יעקב נאמן, הנחשב מקורב ליו"ר הלשכה ברזילי.
הצעת חוק אחת, שני תרחישים פוליטיים
עם אישור הצעת החוק אתמול בבוקר החל מירוץ הזמנים של נאמן, ולשר המשפטים נותרו בקושי ארבעה ימים כדי להעביר את החוק שלוש קריאות בכנסת ולפרסמו ברשומות. הסיבה: ביום שלישי צפויה ההצבעה המכרעת על בחירת נציגי הלשכה לוועדה וכדי שתיקון החוק יחול עליה חייבים הליכי החקיקה להסתיים עד יום שני הקרוב.
על שני הכיסאות הפנויים בוועדה למינוי שופטים מתמודדים כעת שישה מועמדים: ראש הלשכה דורון ברזילי וכן עורכי הדין יחיאל כץ ופנחס מרינסקי המזוהים עמו, ושלושת המועמדים המזוהים עם מחנהו של ראש הלשכה לשעבר, עו"ד יורי גיא־רון: עורכי הדין רחל בן ארי, רון גזית וחאלד חוסני זועבי.
אם הליכי החקיקה אכן יסתיימו עד יום שלישי, צפויים להיבחר במסגרת ה"דיל" המסתמן מרינסקי ובן ארי כנציגי שני המחנות. אם, לעומת זאת, ההליכים לא יושלמו, ההצבעה בלשכה תדרוש רוב רגיל וצפויה להיות מוכרעת על חודו של קול. נכון לעכשיו, לגיא־רון יש רוב של שני חברים במועצה הארצית, כך ששניים מהמועמדים המזוהים עמו עשויים להיבחר.
אתמול היו עסוקים גם בכנסת וגם בלשכת עורכי הדין בהטחת האשמות בין הקואליציה לאופוזיציה לגבי הצעת החוק ומשמעותה הפוליטית. עם זאת, נראה כי הבעיה המרכזית שלא זכתה להתייחסות, איננה רק פוליטית אלא אופן הבחירות ללשכה, הגורמות לכך שבעוד ראש הלשכה נבחר בבחירות ישירות, חברי המועצה הארצית נבחרים לפי מפתח גיאוגרפי. כתוצאה מכך, למרות שמחוז ת"א הוא הגדול ביותר מבין חמשת מחוזות הלשכה - וכולל 70% מכלל עורכי הדין בישראל - כוחו במועצה זהה לכוחם של יתר המחוזות. כתוצאה מכך, רק אם מצליח ראש הלשכה להשיג תמיכה מצד שלושה מחמשת המחוזות, הוא יכול להשיג רוב במועצה.
לפני כשנתיים יזם יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה הכהן מהלך שנועד לשנות את כללי המשחק ולקבוע כי כוחו של כל מחוז ייקבע בהתאם למספר עורכי הדין המשתייכים אליו. ההצעה גררה קרבות עזים והוקפאה לבסוף.
"פגיעה בדמוקרטיה? זאת טענה מגוחכת"
עו"ד יראון פסטינגר, חבר בוועד המרכזי המשתייך למחנה ברזילי אמר אתמול ל"כלכליסט": " כשחוק שאמה בא להחזיר את הכוח לתל אביב – אמרו שזה פסול כי הוא פוגע בפריפריה. כעת עם החוק הנוכחי שוב באים ואומרים שזו פגיעה בדמוקרטיה והרס שלטון החוק, זה פשוט מגוחך".
