וינשטיין מבטל שינוי ייעוד הקרקעות בעתלית ובאילת
היועץ המשפטי לממשלה קבע כי שר האוצר מנוע מלחתום על ההסכם בין מינהל מקרקעי ישראל לתעשיות מלח לשינוי ייעוד הקרקעות מבריכות מלח למגורים ומלונאות. "ההליכים שהביאו להחלטת המינהל היו נגועים לפי החשד בפגמים חמורים"
07:0601.12.11
ההסכם בין מינהל מקרקעי ישראל לתעשיות מלח שנועד לשנות את ייעוד הקרקעות בעתלית ובאילת מבריכות מלח למגורים ומלונאות, מבוטל למעשה - כך עולה ממסמך שהגיש לבג"ץ היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ביום שלישי.
המסמך, שהוגש במסגרת הדיונים בבג"ץ בעתירה שהגישו ב־2003
האוצר: "הנושא יחזור לבדיקה מחודשת במינהל"
"על פי החשד, ההליכים שהביאו לקבלת החלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל היו נגועים בפגמים חמורים", כתב לבג"ץ עו"ד ענר הלמן, הממונה על הבג"צים בפרקליטות המדינה, בשמו של וינשטיין. לפניית "כלכליסט" הבהיר משרד האוצר כי "הנושא חוזר למינהל לבחינה מחודשת".
עו"ד חגית הלמר מהחברה להגנת הטבע בירכה על החלטת היועץ המשפטי. "הימנעות שר האוצר מלאשר את העסקה היא, ורק היא, יכולה להיות ההחלטה הנכונה ברמה הציבורית והמשפטית, בנסיבות העניין הפתלתלות והקשות שבהן החלה העסקה", אמרה הלמר. "חובה המדינה ומינהל מקרקעי ישראל להחזיר את המינהל התקין וההגינות הציבורית ללב שיקוליהם, ולהכיר בחשיבותן הסביבתית של בריכות המלח בעתלית כנכס ציבורי ראשון במעלה".
הפרקליטות מגבשת כתב אישום נגד דני דנקנר
עסקת הקרקעות בין תעשיות מלח לישראל, שהיתה בעבר בשליטת משפחת דנקנר, לבין מינהל מקרקעי ישראל החלה לפני כ־16 שנה. שמואל דנקנר, דודו של דני דנקנר, לשעבר יו"ר בנק הפועלים, החל אז לקדם תוכנית להפשרת הקרקעות של תעשיות מלח בעתלית ובאילת. ב־1996 הגיעה תעשיות מלח להסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, שבו זכתה החברה להגדלה של 50% בשטח המאושר לבנייה בעתלית ושל 70% משטח הבנייה באילת. השווי הפוטנציאלי של הבנייה על הקרקעות נאמד באותה תקופה ב־150 מיליון דולר, ומינהל מקרקעי ישראל הסביר את העסקה בצורך דחוף לבנייה למגורים.
במרץ השנה הודיעה הפרקליטות לדנקנר כי היא שוקלת להגיש נגדו כתב אישום בפרשיית קרקעות המלח באילת ובעתלית. על פי התשתית הראייתית שהתגבשה, נתן לכאורה דני דנקנר כיו"ר תעשיות מלח, שוחד של כ־1.3 מיליון שקל ליזם והקבלן מאיר רבין, כדי שיעביר חלק מהסכום כשוחד ליעקב אפרתי, ששימש אז כמנהל מינהל מקרקעי ישראל. כ־250 אלף שקל הועברו, לפי החשד, לאפרתי כדי שיסייע בקידום שינוי ייעוד הקרקעות של תעשיות המלח לבנייה למגורים. דנקנר מצדו טען כי פעל בתום לב כדי לממש את ההסכם שנחתם כדין עם המינהל.
לאחר שאושרה הקרקע של תעשיות המלח לבנייה, השתמשה בה משפחת דנקנר לקבלת אשראי בהיקף של כ־358 מיליון דולר, שנועד לרכישת חלק מגרעין השליטה בבנק הפועלים. באוגוסט האחרון הודיע המינהל כי ישקול נקיטת אמצעים נגד דנקנר על בניית הווילה שלו על שטח חברת המלח בעתלית.
בכתיבה השתתפו: דותן לוי, שירלי ששון־עזר ואיתי הר־אור
