"המחשוב סולל דרך לתלמיד שרוצה לנסוע"

כולם כבר מכירים את העובדה שהישגי התלמידים הישראלים במבחני פיזה מצויים מתחת לממוצע במדינות ה־OECD. עם זאת, מבט אל תוך תוצאות התלמידים הישראלים במבחנים בינלאומיים אלה, חושפת תמונה עגומה עוד יותר, הנוגעת לפערים במערכת החינוך. על פי תוצאות הבחינות מ־2009, הציון הממוצע באוריינות מתמטיקה של תלמידים בני המעמד החברתי־כלכלי הגבוה בישראל עומד על 523 - מעל לממוצע העולמי הניצב על 496. לעומת זאת, הציון הממוצע של בני המעמד הנמוך הוא 428, וגם כאן מדובר בדוברי העברית בלבד. הציון הממוצע של דוברי הערבית מהמעמד הנמוך עלוב עוד יותר, ומסתכם ב־358 בלבד.

מערכת החינוך הישראלית אינה שוויונית, גם אם מתעלמים מהחלוקה למגזרים ומתמקדים בחינוך הממלכתי. משרד החינוך אמנם מתקצב את בתי הספר באופן שוויוני, בהתאם למספר התלמידים, אולם שיעור ההשתתפות של הרשות המקומית במימון המערכת, ותשלומי ההורים המשתנים ממוסד למוסד מכתיבים מציאות אחרת.

משרד החינוך מנסה להילחם בתופעה, בעיקר באמצעות מתן עדיפות לפריפריה בקידום רפורמות ותוכניות מיוחדות בעלות גוון טכנולוגי. "75% מבתי הספר המשולבים כיום בתוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה־21 הם מהפריפריה, אף ששיעורם מכלל בתי הספר בארץ הוא כ־25%. המחשוב שובר מחיצות. הוא מייצר מסלול או דרך לכל מי שרוצה לעלות ולנסוע", מסביר מנהל המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך ד"ר עופר רימון.

התוכנית, המובלת על ידי שר החינוך גדעון סער בעלות של 420 מיליון שקל ל־2011–2012, כוללת הצטיידות במחשב נייד לכל מורה ובמערכות מולטימדיה בכיתות, וכן מתן תקציבים לגיוס רכזי תקשוב וטכנאים לכל מוסד.

רימון מדגים בהתלהבות גדולה את יישום הפרויקט ביישוב הבדואי אלסייד שבנגב. "הגעתי לבית ספר שמשולב בתוכנית התקשוב. מסביב לבית הספר, כמו בכל יישוב בדואי, התשתיות דורשות שיפור - אבל בתוך בית הספר יש אינטרנט, יש מחשב נייד לכל מורה ופועלים מקרנים בכיתות", מספר רימון. "בשיעור אחד התלמידים עבדו על מחשבים באופן עצמאי, ובשיעור אחר המורה השתמש במחשב כדי להסביר לתלמידים על סימני החורף והמחיש כל מילה שלימד. בנוסף, מי שאין לו מחשב יכול לבוא לבית הספר אחר הצהריים כדי לתרגל וללמוד".

תלמידים בכיתה ממוחשבת בתל אביב צילום: טל שחר

בנוסף, משרד החינוך מפעיל גם את התוכנית לחיזוק החינוך המדעי־טכנולוגי, שבמסגרתה בסוף כיתה י"ב זוכים התלמידים לתעודת בגרות ולתעודת טכנאי במקצועות מבוקשים במשק. זאת בעלות של כ־270 מיליון שקל ל־2011–2012.

אולם יש מי שלא מסתפק ביוזמות של משרד החינוך. ברשת עמל, המונה 120 מוסדות בפריסה ארצית, מפעילים פרויקט חינוך ליזמות בנושאי הייטק, בריאות ומדיה. "אנחנו מצמצמים פערים דרך החינוך הטכנולוגי", אומרת מנכ"לית רשת עמל עו"ד רוית דום."אנחנו יודעים לתת את הכלים, וזורעים את התשתית התעסוקתית לפריפריה".

מי שמקדיש שנים לניסיונות סגירת הפערים מול המרכז בתחומים שונים ובעיקר בחינוך הוא ראש עיריית נצרת ראמז ג'ראיסי. בשבוע שעבר העבירה העירייה בראשותו 7 מיליון שקל לרכישת כלים טכנולוגיים מתקדמים ללימודים. "השקעה בחינוך דרך אמצעים לשיפור רמת החינוך ונגישות גבוהה יותר לאוניברסיטאות ולהשכלה הגבוהה מביאים לאחוז גבוה יותר של משכילים בעיר, וכך מתחיל תהליך שבו החברה מתקדמת".