בלעדי ל"כלכליסט": רשות ההגבלים הציעה פשרה, אפי רוזנהויז ושופרסל סירבו

האם רשות ההגבלים העסקיים מנסה לרדת מהעץ בתיק הדגל שלה? ל"כלכליסט" נודע כי לאחרונה הציעה הרשות לשופרסל ולבכיר הרשת אפי רוזנהויז פשרה שלפיה רוזנהויז ישלם מכיסו קנס של 10 מיליון שקל, ואילו הרשת תוכרז כמי שעברה על הוראת ההגבלים העסקיים, מה שייצור פתח לתביעות ייצוגיות נגדה. עוד נודע כי רוזנהויז ושופרסל דחו את הצעת הפשרה.

כתב האישום בתיק של רשות ההגבלים נגד שופרסל הוגש בפברואר 2010. לפי כתב האישום, בחנוכה 2008 יצאו במקביל רשת שופרסל והמתחרה רשת מגה במבצעי חג על מוצרים זהים, כשהמחירים של מגה היו נמוכים יותר. לפי הנטען, המנכ"ל רוזנהויז וסמנכ"ל השיווק אלי גידור נקטו פעולות אגרסיביות נגד ספקים כדי להפסיק את המבצע המתחרה של מגה. השניים לכאורה יצרו קשר טלפוני עם מנהלי החברות שמוצריהן נמכרו במבצע, דרשו להפסיקו, ואף פעלו להסרת מוצרים של ספקים אלו ממדפי שופרסל. בין הספקים שעמם שוחחו בכירי שופרסל — קוקה־קולה, שטראוס ואסם.

רוזנהויז בבית המשפט צילום: גיא אסיאג

הפעולות הללו מהוות לכאורה עבירה על תנאי המיזוג שהוטלו על שופרסל כשרכשה את רשת קלאבמרקט ב־2005. מקורבי רוזנהויז טוענים מנגד כי אין בשיחות עם הספקים עבירה על תנאי המיזוג, האוסרים על שופרסל להתערב בתנאים שנותנים ספקים למתחרה שלה.

בסוף החודש רוזנהויז פורש

מקורבים לרוזנהויז אמרו ל"כלכליסט" כי "הצעת הפשרה של הרשות מעידה בעיקר על שיכרון הכוח שלה בעקבות המחאה החברתית. מדובר בקנס לא הגיוני, חסר תקדים, מעל לפי ארבעה ממה שקבוע בחוק, ואין שום סיבה שרוזנהויז יסכים לכך. התיק, עם כל הרעש והצלצולים, יסתיים בזיכוי, וברשות מתחילים להבין זאת".

עורכי דין המתמחים בהגבלים עסקיים מסבירים כי מדובר בקנס גבוה בהיקף שטרם הוטל על ידי רשות ההגבלים. עם זאת, לדבריהם, הפשרה חוסכת לרוזנהויז את הסיכון בעונש מאסר. לפי החוק, במקרה של הרשעה יכול בית המשפט להטיל על רוזנהויז קנס של עד 2.3 מיליון שקל או שלוש שנות מאסר. רשות ההגבלים הצהירה בתחילת הדרך של התיק כי בכוונתה לדרוש מאסר במקרה של הרשעה. לא ידוע האם לסמנכ"ל גידור הוצעה פשרה דומה.

בדחיית הפשרה מסתכן רוזנהויז בכך שהרשעתו בבית המשפט תוביל לאיסור לכהן כדירקטור בחברה ציבורית במשך 5 שנים. מגבלה זו עשויה למנוע מרוזנהויז להתקבל למשרות בכירות בשוק ההון. כיום הוא מכהן כדירקטור רק בשופרסל.

באשר לשופרסל, החוק מאפשר להטיל עליה קנס כפול של עד 4.5 מיליון שקל. לפי הצעת הפשרה, שופרסל היתה יוצאת ללא קנס בכלל, אלא מוכרזת כגוף שעבר על סעיף 43 להוראות ההגבלים העסקיים. מומחים מסבירים כי הכרזה זו יכולה להוות "בור ללא תחתית" של תביעות שיוגשו נגד החברה. ד"ר עדי אייל, מומחה להגבלים עסקיים, אמר כי "הקביעה נותנת יתרון גדול לתובע במשפט אזרחי עתידי. הוא לא יצטרך להוכיח את העובדות הנקובות בקביעת הממונה, ושופרסל היא שתיאלץ להוכיח שהעובדות בקביעה אינן נכונות. הקביעה מקנה יתרון דיוני משמעותי לתובע האזרחי העתידי, בין אם זו תביעה נזיקית אישית ובין אם זו תובענה ייצוגית".

דוגמה לשימוש אפשרי בהצהרה זו ניתן לשאוב מתיק עמלות הבנקים. לפני כשנתיים קבעה הממונה על הגבלים עסקיים דאז, לפי סעיף 43, כי התקיימו הסדרים כובלים בין הבנקים הגדולים בעניין העברות מידע על עמלות. בעקבות קביעה זו הוגשו תובענות ייצוגיות בטענה לפגיעה של לקוחות כתוצאה מתיאום העמלות.

על רקע הגשת כתב האישום והדיונים בתיק בבית המשפט המשיך רוזנהויז לכהן כמנכ"ל שופרסל ואף מונה לנשיא החברה, עד להתפטרותו המפתיעה בשבוע שעבר. הרקע להתפטרות לא נמסר רשמית, ויש הקושרים זאת לתוצאות הכספיות המאכזבות שהציגה הרשת בדו"חות הרבעון השלישי שפורסמו באותו היום. הפרישה תיכנס לתוקף בסוף החודש. עלות השכר של רוזנהויז בשופרסל עמדה על 8.7 מיליון שקל בשנת 2010.

השארת רוזנהויז בתפקיד למרות הגשת כתב האישום נתפסה כהבעת אמון בו מצד בעל השליטה ברשת, נוחי דנקנר. עם זאת, במקביל מונה ריצ'י הנטר למנהל העסקים הראשי של הרשת והוא החליף את רוזנהויז בהופעות הפומביות שנגעו לחברה. הנטר התפטר ביחד עם רוזנהויז בשבוע שעבר.

"לא היו דברים מעולם"

התיק נגד שופרסל מתנהל בבית הדין להגבלים עסקיים בירושלים, בפני השופט המחוזי משה יועד הכהן. בימים אלו נמצא המשפט בשלב העדויות מטעם התביעה. את רשות ההגבלים העסקיים מייצג עו"ד תומר דגני.

את רוזנהויז מייצגים עורכי הדין צבי אגמון, מתן מרידור ואורי פורת. מעו"ד אגמון נמסר בשם רוזנהויז ושופרסל בתגובה להצעת הפשרה כי "לא היו דברים מעולם, אפי זכאי, חפותו תוכח בבית המשפט". רוזנהויז אמר כי אינו יודע על מגעים לפשרה. מרשות ההגבלים נמסר כי "לא היו דברים מעולם".