מכונת כסף תוצרת חוץ

"ההרגשה היא שלא מגלים לאנשים שרוצים לעלות לארץ את כל האמת. סומכים על זה שכאשר הם יגיעו לארץ ויגלו את האמת - כבר לא תהיה להם ברירה אלא להישאר פה. רק כשהגעתי למשרדי האוניברסיטה בארץ גיליתי שכיוון שמדובר בתוכנית באנגלית, אז שכר הלימוד הוא כפול. אני מבינה שזו דרך טובה לאוניברסיטאות להרוויח כסף, אבל הן מנצלות את העובדה שאנחנו לא מדברים עברית, וזה פשוט לא הוגן".

כך אומרת א', עולה חדשה מצפון אמריקה הלומדת בתוכנית הרב־תחומית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל־אביב. דבריה משקפים מצב משונה המתקיים בטבלאות שכר הלימוד של האוניברסיטאות בארץ: אם אתם סטודנטים זרים, ובמיוחד אם בחרתם ללמוד באנגלית, שכר הלימוד שלכם יהיה גבוה פי שניים ואף יותר מזה שישלמו הסטודנטים דוברי העברית בתוכניות זהות.

כדי להבין את הפער בשכר הלימוד, צריך להכיר קודם כל את שיטת חישוב שכר הלימוד לאוניברסיטאות. סטודנט ישראלי הלומד בתוכניות הלימוד הרגילות - המתוקצבות - לתואר הראשון או השני משלם שכר לימוד העומד על כ־10,000–13,000 שקל. שכר לימוד סופי זה הוא תוצאתו של סבסוד שאותו מעניקה הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). כאשר מדובר בתוכנית לימוד חוץ־תקציבית, משמעות הדבר היא שהמועצה להשכלה גבוהה אינה משתתפת במימון - ושכר הלימוד מזנק.

למרות זאת, המקרה של א' מאוניברסיטת תל־אביב משקף בעיה אחרת. התוכנית הרב־תחומית לניהול מצבי חירום ואסון בתל־אביב היא חוץ־תקציבית, ושכר הלימוד בה אינו מפוקח. על כן, הסטודנטים הישראלים הלומדים בה בעברית במשך שלושה סמסטרים משלמים שכר לימוד בלתי מבוטל של 34 אלף שקל. תלמידי חו"ל, או אזרחי ישראל דוברי האנגלית, הנרשמים לתוכנית הזהה לגמרי הנלמדת באנגלית - נדרשים לעומת זאת לשלם שכר לימוד של 18.5 אלף דולר - סכום המתקרב ל־70 אלף שקל. במילים אחרות, שכר לימוד גבוה פי שניים.

"התכנים בשתי התוכניות זהים, וגם ככה כל המאמרים נלמדים באנגלית. זו תוכנית באנגלית בלי קשר לשפה הרשמית שבה היא נלמדת", טוענת הסטודנטית א'. "ההבדלה בין סטודנטים באנגלית לעברית לא הגיונית בכלל. התלונה שלי לא קשורה לאיכות התוכנית, רק למדיניות האוניברסיטה כלפי עולים חדשים שאינם דוברי עברית ברמה אקדמית - ולכן נדרשים לשלם שכר לימוד גבוה במיוחד. אני לא מתכננת לנצל את המערכת, אבל אני מסתובבת עם הרגשה רעה מאוד. יש כאן מדיניות בעייתית". באוניברסיטת תל־אביב מסבירים, כי "התמחור והתקצוב של התוכנית למצבי חירום בעברית שונים מאלה של התוכנית באנגלית".

לא מממנים את הזר

הבעיה היא שסיפורה של א' אינו ייחודי לתוכנית שבה היא לומדת ואף לא לאוניברסיטת תל־אביב. כמעט בכל אוניברסיטה בארץ קיים בית ספר לתלמידי חו"ל, הגובה שכר לימוד גבוה בהרבה משכר הלימוד שמשלם התלמיד הישראלי הלומד בעברית. הסיבה לכך היא שבתי הספר לתלמידי חו"ל מוגדרים כתוכניות חוץ־תקציביות ואינן מתוקצבות על ידי המועצה להשכלה גבוהה. שכר הלימוד בבתי הספר האלה מזכיר יותר את פרינסטון מאשר את בר־אילן.

באוניברסיטה העברית פועל בית הספר רוטברג לתלמידי חו"ל, המקיים תוכניות לימוד לתואר ראשון במינהל עסקים, מדעי הסביבה ומדעי המוח וההתנהגות, שבהן משלמים הסטודנטים שכר לימוד שנתי של 12 אלף דולר. באוניברסיטת חיפה מדובר בבית הספר הבינלאומי, הגובה אף הוא שכר לימוד של 12 אלף דולר בשנה. בטכניון, לעומת זאת, פועל בית הספר הבינלאומי להנדסה, שבו שכר הלימוד מגיע ל־16 אלף דולר בשנה, לצד תוכנית ללימודי רפואה העולה לא פחות מ־25 אלף דולר בשנה. בבית הספר לסטודנטים מחו"ל באוניברסיטת תל־אביב שכר הלימוד השנתי נע בין 11 ל־32 אלף דולר, בהתאם לתוכנית.

סטודנטים בספריה. א', עולה חדשה, לומדת בת"א: אני מבינה שזו דרך טובה לאונ' להרוויח, אבל הן מנצלות את זה שאנחנו לא מדברים עברית" צילום: נועם מושקוביץ

לעומת סכומים גרנדיוזיים אלה, ניצב שכר הלימוד המפוקח שמשלם הסטודנט הישראלי העומד על 9,846 שקל לשנה לתואר ראשון, ו־13,305 שקל לשנה לתואר שני. שיעור ההשתתפות של המדינה בעלות האמיתית של הלימודים באוניברסיטאות משתנה לפי המקצוע. בפקולטה למדעי הרוח, לדוגמה, ללא השתתפות המדינה, שכר הלימוד יכפיל את עצמו וינוע סביב 20 אלף שקל.

אגב, חשוב להדגיש, כי סטודנט שאינו אזרח ישראל ומבקש ללמוד בתוכנית מתוקצבת רגילה - לרוב בעברית - ולא במסגרת בית הספר לתלמידי חו"ל, מתבקש לשלם שכר לימוד העומד על 125% משכר הלימוד המתוקצב: כ־12 אלף שקל לתואר ראשון וכ־17 אלף שקל לתואר שני. הפער הזה נובע מכך שמדינת ישראל מסבסדת את לימודי אזרחיה, אך לא מעוניינת להשתתף במימון לימודיהם של אזרחים זרים.

"עומס על המערכת"

אחת התחושות העשויה להתעורר מהתבוננות בפערים בשכר הלימוד היא ניצול של כוונות טובות. רבים מהתלמידים הזרים שבוחרים להגיע לישראל עושים זאת מתוך רצון להכיר ולטעום ולעתים אף ממניעים ציוניים. את שכר הלימוד הם משלמים לרוב בלי לדעת כי הלימודים לישראלים זולים יותר.

"קשה לאנשים שלא מכאן להתקומם נגד הצורה שבה מתנהלים הדברים בארץ חדשה שהם לא מכירים", מספרת בעצב א' הלומדת באוניברסיטת תל־אביב. "אמא שלי פנתה בעבר לאוניברסיטה, והם ענו לה שזו היתה בחירה של הבת שלה ללמוד בתוכנית ללימודי אנגלית ולא בעברית. בחו"ל שומעים סיפורים נפלאים על ישראל, ומבטיחים הרבה הבטחות, אבל כשמגיעים ארצה מגלים שאת מי שאינו דובר עברית מפלים לרעה".

מי שנפגעים משכר הלימוד הגבוה בבתי הספר ללימודי חו"ל הם בעיקר העולים החדשים. המשרד לקליטת העלייה, באמצעות המינהל לסטודנטים עולים, מעניק לסטודנטים עולים חדשים מלגות המכסות שכר לימוד מלא ללימודים מתוקצבים. אך אם הם בוחרים להירשם לתוכנית לימודים באנגלית, הם נאלצים לשלם את הפער מכיסם.

פרופ' ארנון בנטור, דקאן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון והאחראי על בית הספר הבינ"ל להנדסה, מסר בתגובה: "גוף צריך להחזיק את עצמו מבחינה כלכלית. התוכניות הבינלאומיות יוצרות עומס על המערכת, שמעבירה קורסים פעמיים, באנגלית ובעברית. התוכניות לא הוקמו כדי לספק רווח למוסד, אלא להביא סטודנטים טובים ממדינות שונות בעולם. אנחנו ודאי לא מפסידים על התוכניות האלו, אבל המוטיבציה היא לא מקור להכנסה".

מאוניברסיטת חיפה נמסר: "התוכנית לתלמידי חו"ל היא בתקציב סגור, ושכר הלימוד בה כולל גם ביטוחים, מגורים במעונות ופעולות חברה". מהעברית נמסר, כי "תוכניות הלימודים בבית הספר לתלמידי חו"ל אינן חופפות לתוכניות הלימוד הרגילות. שכר הלימוד שם מורכב מכמה גורמים: מימון החלק שאותו הות"ת לא מממנת, חבילת תרבות, ביטוח רפואי וייעוץ פסיכולוגי".