למה אין מוצרט חדש?

פרופסור יקר,

איך אתה מסביר את זה שכבר 300 שנה לערך אין מוצרט, בטהובן או הנדל חדשים, אף על פי שאוכלוסיית התבל זינקה פי עשרה, והשגשוג של המאה ה־20 מאפשר לרבים יותר ללמוד מוזיקה?

איציק גנון

המעמד של מוצרט הוא פחות שאלה של השכלה מוזיקלית ויותר של תפקיד חברתי. ערך אמנותי הוא דבר שלכלכלה קשה לכמת. כלכלית אי אפשר לבדוק אם מוצרט "איכותי" יותר מאיזשהו ראפר מברוקלין. את ההיררכיה שמציבה את המוזיקה הסימפונית למעלה ואת הראפ, לדוגמה, למטה, החברה פיתחה. בדיוק כמו את ההחלטה שלשתות יין זה דבר מעודן יותר ולשתות מיץ פטל זה מעודן פחות, או שללבוש סגול עם ורוד זה טעם רע.

מוצרט

החברה יצרה היררכיה של העדפות תרבותיות. ולהיררכיה הזאת יש תפקיד בדבר חיוני לחיים שנקרא "קואורדינציה חברתית", המנגנון שמאפשר לאנשים להסתדר זה עם זה. חשוב לדוגמה על ספרים. יש המון ספרים בעולם. אם כל אחד היה קורא ספרים אחרים לגמרי, מה היה המכנה המשותף התרבותי שלנו? הקנון הספרותי שלנו הוא זה שבזכותו נוצרו מושגים כמו "האח הגדול" או "ימות המשיח". הוא מעניק לבני האדם מכנה משותף וכלים לחשוב יחד על החיים ולהתייחס זה לזה. מוזיקה קלאסית עושה את אותו הדבר: היא מכנה משותף שבעזרתו אנשים מזהים זה את זה כשייכים לאותה היררכיה תרבותית. וזו אחת הסיבות שקשה לדברים חדשים להיכנס ולתפוס מעמד כמו זה של מוצרט. מוצרט הוא היום סמל אוניברסלי לכך שאתה נמנה על מי שמכירים את "המוזיקה הטובה בעולם". גם אם יש בעולם מלחין שלפי איזשהו אומדן איכות עולה על מוצרט, מעט מדי אנשים מכירים אותו, ולכן הוא יתקשה להדיח את מוצרט מתפקידו בקואורדינציה החברתית, ולכן ממעמדו.

דרך אגב, מעניין שבספרים הקואורדינציה החברתית עובדת אחרת: דווקא ספרים חדשים הם שעוזרים ליצור קואורדינציה חברתית, ורבי־המכר העדכניים הם חלק חשוב מהשיח הציבורי. ושים לב שגם שם, מאוד לא בטוח שרבי־המכר החדשים שייצאו בשנה הבאה טובים יותר מהספרים שנכתבו לפני שני עשורים ועוד לא קראתי.

שאלות לדן אריאלי askdan@calcalist.co.il