תיק אגרקסקו: על בסיס מה אישרה אלשיך תשלום בדיעבד למשרד נשיץ–ברנדס?

לבקשת נאמן אגרקסקו, עו"ד שלמה נס, אישרה השופטת ורדה אלשיך תשלום של חצי מיליון שקל למשרד נשיץ־ברנדס, על סיוע בהליך. אלא שתשלום כזה דורש בקשה מראש - ולפי כל הבדיקות שערך "כלכליסט", בקשה כזו לא הוגשה מעולם. אז איך בכל זאת אישרה אלשיך את התשלום? ובכלל, איך זה שמתיק אגרקסקו הזוכים היחידים עד כה לראות כסף הם עורכי הדין?

פרק א'

שלמה נס מבקש 2 מיליון שקל, אלשיך מאשרת

 

כדי להבין לעומק את המשמעות של קריסת חברת היצוא החקלאי אגרקסקו בקיץ האחרון, די להביט ברשימת חובות העתק שהותירה אחריה כלפי הנושים, שאינם צפויים לראות אגורה אחת מכספם. לפי הבקשה להקפאת הליכים, בראש הרשימה חוב של כ־150 מיליון שקל לנושים לא מובטחים "רגילים", כלומר ספקים ונושים שונים בארץ ובחו"ל. סכום זהה שירד לטמיון הוא כ־150 מיליון שקל חוב לגופים המוסדיים שרכשו את איגרות החוב של אגרקסקו. לצדם, משפחת עופר שהחכירה אוניות לאגרקסקו וצפויה לספוג חוב של 200 מיליון שקל. בנוסף, אגרקסקו חייבת כ־40 מיליון שקל לחקלאים, ו־150 מיליון שקל לבנקים שהם נושים מובטחים שכל הכספים שיהיו בקופה יוזרמו אליהם ויכסו חלק מהחוב.

 

רקע אישור שכר בדיעבד - מה אומר החוק? ספק אם ניתן לאשר תשלום בדיעבד למי שסייע למפרק. גם השופטת אלשיך כנראה מסכימה ענת רואה, תגובה אחת לכתבה המלאה 

נכון ל־31 באוגוסט 2011, בקופת אגרקסקו היו 150 מיליון שקל. בימים אלו נאבקים החקלאים כדי לקבל חלק מכספם חזרה, על חשבון הבנקים, בטענה שהסחורה שלהם הועברה לאגרקסקו בקונסיגנציה, כלומר לדבריהם יש להם בעלות על הסחורה ועל הכסף שהתקבל תמורתה. מי שאמור להכריע במאבק בין החקלאים לבנקים הוא הנאמן, עו"ד שלמה נס.

 

למול המצב הקטסטרופלי של הנושים, קשה שלא להשתאות לנוכח הקלות הבלתי נסבלת שבה מצליחים עורכי דין בכירים להבטיח לעצמם שכר עתק מקופתה המדולדלת של החברה. כפי שנחשף ב"כלכליסט" לפני שבועיים, הנאמן עו"ד נס שנכנס לתפקידו ב־30 ביוני 2011, ביקש תשלום של 1.94 מיליון שקל על פועלו במשך החודשיים הראשונים בלבד. בעתיד יוכל להגיש בקשה לתשלום נוסף על המשך עבודתו, לרבות מכירתה של אגרקסקו לקבוצת ביקל תמורת סכום נמוך של 17.6 מיליון שקל. בקשת התשלום של נס אושרה במלואה על ידי סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופטת ורדה אלשיך.

 

פרק ב'

נס מבקש עוד חצי מיליון לנשיץ־ברנדס, אלשיך מאשרת

 

כפי שנחשף ב"כלכליסט", לאחר שבקשת השכר של עו"ד נס אושרה הוא הגיש לשופטת אלשיך בקשה נוספת, הפעם לתשלום של כ־500 אלף שקל נוספים למשרד עורכי הדין נשיץ־ברנדס, אשר שימש כיועץ המשפטי של אגרקסקו לפני הקריסה, ולטענת עו"ד נס סייע לו רבות במהלך החודשים האחרונים. יובהר, תשלום זה לא ינוכה משכרו של נס, אלא יתווסף אליו. נס ביקש לשלם למשרד נשיץ־ברנדס עבור 988 שעות עבודה של עורכי דין בתעריף 464 שקל לשעה, וכן עבור 122 שעות מתמחים בתעריף שלא נמסר.

 

לפי הפירוט שהגיש נס לאלשיך, לאגרקסקו היו סניפים וחברות־בנות בארצות רבות ברחבי העולם שבהם הועסקו עובדים, היתה פעילות עסקית, נצברו חובות ונצברו גם זכויות לקבל כספים. לדבריו, משרד נשיץ־ברנדס, שהכיר את הגורמים הזרים ויש לו ידע בפעילות מסוג זה בחו"ל, פעל לתרגם את החלטות בית המשפט לשפות זרות, פעל מול הבנקים הזרים, ובסופו של דבר הצליח לגבות מיליוני יורו שהועברו לקופת הפירוק של החברה. נס אף כתב בבקשתו כי "אלמלא פועלו של משרד נשיץ־ברנדס, ספק אם ניתן היה לגבות מיליונים של יורו".

 

הבקשה הונחה של שולחנה של השופטת אלשיך באישור הכנ"ר, מבלי שהסכמת הבנקים, שכספי התשלום הללו יבואו על חשבונם, התבקשה. גם הבקשה הזו אושרה ב־26 בדצמבר באופן מיידי על ידי אלשיך בהחלטה של מילה אחת: "כמבוקש". 2.5 מיליון שקל מקופת אגרקסקו כבר חולקו לעורכי הדין, ועוד היד נטויה.

 

פרק ג'

שכר ליועץ חיצוני דורש אישור מראש. אלשיך מבהירה

 

כאן צריך לעצור לרגע. תשלום שכר לגורמים המסייעים למפרק אינו אוטומטי. הן החוק והן ההלכה של בית המשפט העליון קובעים כי בעל תפקיד המבקש להעסיק יועצים חיצוניים בתשלום צריך לקבל לכך אישור מראש מבית המשפט, אחרת ייאלץ לממן בעצמו את שכר טרחתם.

 

ואכן, כמה שעות לאחר פרסום החלטתה מסרה אלשיך החלטה מתוקנת, שבה הבהירה כי השכר של נשיץ־ברנדס אושר על ידיה רק משום שהבקשה להעסקת המשרד הוגשה לה, לדבריה, כבר בתחילת הקפאת ההליכים ואושרה על ידה מראש. השופטת אלשיך כתבה כי מדובר ב"בקשה טכנית", המבוססת על "מסגרת מוסכמת שאושרה מראש בבקשה להעסקת יועצים חיצוניים". אלשיך פסקה לפיכך כי "שכר הטרחה של משרד נשיץ־ברנדס יאושר אך ורק בהתאם למתווה שסוכם מראש ובלא תוספת מאמץ מיוחד".

 

בשלב הזה פנה "כלכליסט" לשופטת אלשיך, באמצעות דוברת בתי המשפט, וביקש לדעת היכן מצויה אותה "בקשה שהוגשה מראש" לתשלום לנשיץ־ברנדס, והיכן ניתן לאתר את "האישור שניתן מראש". בתגובה מסרה הדוברת כי "בנוגע לבקשת משרד שלמה נס מראש להעסקה - הבקשה וההחלטה בנידון נמצאים תחת חיסיון". כאשר ביקש "כלכליסט" לקבל פרטים לגבי המועד שבו הוגשה הבקשה החסויה, מיספורה בתיק בית המשפט, או אף לקבל פירוט מכוח מה הוצא חיסיון לבקשה שעניינה העסקת משרד עורכי דין אזרחי בהליך הקפאת הליכים ופירוק של חברה - סירבה דוברות בתי המשפט למסור פרטים כלשהם.

 

פרק ד'

אלשיך מפנה לדו"חות קודמים, אבל גם בהם אין בקשה

 

בשלב הזה עתר "כלכליסט" באמצעות עורכי הדין ירון חנין ותמיר גליק ממשרד ליבליך־מוזר וביקש לעיין בחומר החסוי. השופטת אלשיך נענתה לבקשה, והחומר הותר לפרסום. מעיון בו התברר כי משרד נשיץ־ברנדס כלל לא מוזכר בחומר שנחשף. במסמכים החסויים נמצאה בקשה של כונס הנכסים הרשמי לשכור את שירותיו של משרד החקירות אביב רונן, ובקשה זו אכן אושרה על ידי אלשיך מראש. משרד נשיץ־ברנדס לא הוזכר, ומיותר לציין כי הוא לא הועסק בחקירות וממילא לא יכול היה להיות מועסק בהן, שכן הוא שימש קודם לכן כיועץ המשפטי של אגרקסקו ועלול היה להיווצר ניגוד עניינים אם יפעל לחקור את לקוחו.

 

בהחלטתה לאשר את העיון במסמכים החסויים, לפי בקשת "כלכליסט", ציינה השופטת אלשיך כי המתווה להעסקת משרד נשיץ־ברנדס מצוי גם בדו"חות ובנספחים שצורפו לדיווחים שהגיש לה עו"ד נס במהלך הקפאת הליכים - מסמכים שכלל לא היו חסויים בשום שלב של ההליך. "כלכליסט" התעמק ובדק גם את כל המסמכים הללו, וגם בהם לא מצא כל אזכור לבקשה להעסיק בתיק אגרקסקו את משרד נשיץ־ברנדס. באותם דו"חות הודיע עו"ד נס לאלשיך כי כדי לאכוף את צו הקפאת ההליכים בכמה מדינות שבהן היו לאגרקסקו סניפים, הוא ייעזר בעורכי דין מקומיים מכל מדינה. הוא לא כתב באותם דו"חות, אף לא ברמז, כי בנוסף הוא מעסיק משרד ישראלי בהיקף של 988 שעות עבודה.

 

יותר מכך, בבקשה שהגיש נס ב־19 בדצמבר, לאישור שכרו של משרד נשיץ־ברנדס, כלל לא נאמר או נרמז שהבקשה אושרה מראש, אלא להפך. נס פירט בבקשה את הנסיבות שבגינן נזקק להעסקת המשרד בשירותו. לא זו אף זו, תגובה רשמית שהתקבלה ממשרד המשפטים בשם כונס הנכסים הרשמי, לשאלת "כלכליסט" האם הכנ"ר הגיש בקשה מראש לאישור שכרם של נשיץ־ברנדס או הגיב לבקשה כזו שהוגשה על ידי עו"ד נס - נענתה בשלילה. גם כל יתר הגורמים המעורבים בתיק שאליהם פנה "כלכליסט" הבהירו כי לא ידוע להם על בקשה שהוגשה מראש.

 

פרק ה'

אז איך אושר התשלום? "אין מה להוסיף על החלטות השופטת"

 

עד לשלב זה, אם כן, עדיין לא ברור על איזו בקשה מוקדמת נסמכה החלטתה של השופטת אלשיך לאשר את השכר בסך חצי מיליון שקל למשרד נשיץ־ברנדס. מכל הבדיקות שערך "כלכליסט" עולה כי בקשה לאישור מראש של נשיץ־ברנדס מעולם לא הוגשה או אושרה על ידי בית המשפט, וכי המשרד קיבל למעשה אישור בדיעבד לתשלום חצי מיליון שקל, לכאורה בניגוד לחוק ולפסיקה. ניסיון לקבל תשובות ברורות מדוברות בתי המשפט העלה חרס. זו מסרה בתגובה לטענות בכתבה כי: "אין מה להוסיף על החלטותיה הברורות והחד־משמעיות של סגנית הנשיאה, השופטת ורדה אלשיך".

 

ממשרד שלמה נס נמסר בתגובה: "כל החומר הרלבנטי מצוי בתיק בית המשפט. ודאי שאין מה להוסיף לאור החלטתה הברורה של כבוד השופטת אלשיך בעתירת 'כלכליסט' מלפני שבוע המדברת בעד עצמה. לגבי החשש הנטען מניגוד העניינים - המפרקים צידדו בעמדת המגדלים בבקשה שכבר הגישו". ממשרד נשיץ־ברנדס סירבו להגיב.