בלעדי ל"כלכליסט": התפקיד הכפול של עו"ד איתן ארז בתיק רייפמן

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופטת ורדה אלשיך אישרה לעו"ד איתן ארז, שמשמש זה כשלוש שנים כנאמן לנכסי אלי רייפמן המצוי בפשיטת רגל, לייצג במקביל ובאופן פרטי גם את נושיו של רייפמן - כך נודע ל"כלכליסט".

ההחלטה הנדירה שניתנה בסוף דצמבר תאפשר לארז להגיש בשם נושיו של רייפמן תביעה בגובה 200 מיליון שקל נגד אמבלייז שייסד רייפמן, ונגד משרד רו"ח קוסט פורר שסיפק שירותים לחברה. אלשיך אף אישרה את בקשתו של ארז מהנושים לחתום על התחייבות לשלם לו שכר טרחה העומד על 7%–12% מהסכומים שיצליח לגבות, לפי השלב שבו יסתיים הטיפול בתיק. כונס הנכסים הודיע כי אינו מתנגד לבקשת הייצוג של ארז.

תפקידו של ארז כנאמן לנכסיו של רייפמן הוא לגבות במקומו את כל החובות העומדים לזכותו, ולפעול למכור את נכסיו כדי לחלק את התמורה בצורה מסודרת לנושיו של רייפמן. כך יכול למשל ארז להגיש תביעות בשמו של רייפמן נגד גורמים החייבים לו כספים. אך ארז לא הצליח לגבות כספים משום שלא הצליח לשים את ידיו על הנכס העיקרי: האחזקות של רייפמן באמבלייז.

שכר הטרחה של הנאמן נקבע לרוב לפי תקנות השכר, שמעניקות לו אחוזים מתוך הכספים שהוא מצליח לגבות או לחלק לנושים. לכן, במצב שבו אין כמעט הכנסות לקופה - קשה לבעל התפקיד לדרוש לקבל שכר. מי שלדעת ארז עשויים להצליח להשיג סכומים לא מבוטלים הם הנושים של רייפמן, אם יגישו תביעה נגד אמבלייז. לכן הוא הציע שיגיש אותה בשמם וכך יקבל שכר טרחה.

כנימוק לבקשתו לייצג את הנושים, טען ארז כי במסגרת תפקידו כנאמן הוא דן בכל תביעות החוב בסכומים עצומים שהגישו לו נושיו של רייפמן, וסכום התביעה שיגיש הוא למעשה הסכום של תביעות החוב של הנושים שהסמיכו אותו כמייצג אותם. ארז כותב עוד כי הוא "פנה לכלל נושי החייב בספטמבר 2011 כדי לקבל הסכמתם למהלך, לרבות התחייבותם לתשלום חלקם היחסי באגרת בית המשפט ולהיקף שכר הטרחה". עם הנושים שלטענת ארז כבר הסכימו להצעתו נמנים שלי נרקיס, אסף ברזני, יגאל ג'רבי ואפילו בנק לאומי.

אלשיך אישרה את דרישתו של ארז מהנושים לחתום על התחייבות לשלם לו שכר טרחה העומד על 7%–12% מהסכומים שיצליח לגבות צילום: עמית שעל

לפי הדו"ח האחרון שהגיש ארז לבית המשפט בספטמבר, הוא אישר תביעות חוב של נושיו של רייפמן בסכום כולל של 262 מיליון שקל. אך בקופת הנושים עצמה היו באותו מועד רק 900 אלף שקל, חלק לא מבוטל מהם תוצאה של פסיקת הוצאות נגד הצד השני בהליכים שניהל ארז בתיק בפני השופטת אלשיך.

המשמעות היא כי נושיו של רייפמן צפויים לקבל רק רסיסים מהחובות כלפיהם. עובדה זאת עוד מתחדדת על רקע בקשה שהגיש עו"ד ארז וטרם הוכרעה, למשוך כמעט את כל הכספים שבקופה - 835 אלף שקל - כשכר טרחה המבוסס על תחשיב לפי שעות עבודה. ארז טוען כי אף שבקופה יש סכום נמוך, הרי שהוא ושני עורכי דין נוספים ממשרדו הקדישו לתיק אלפי שעות עבודה.

המחירון של עו"ד ארז עומד על 928 שקל לשעת עבודה שלו, והוא מבקש תשלום בגין 500 שעות. בנוסף הוא מבקש לאשר 400 שעות עבודה לשותפו עו"ד יואב בן פורת בתעריף 580 שקל לשעה, ו־300 שעות עבודה לעו"ד שכיר במשרדו, פז יצחקי־וינברגר, בתעריף 464 שקל לשעה.

גם אם בקשת השכר של ארז תאושר, מדובר מבחינתו בשכר טרחה לא מספק. מכאן מובן, וארז כלל לא מנסה להסתיר זאת, כי מטרתו ביוזמה לייצוג נושיו של רייפמן היא למצוא מקור ראוי אחר לתשלום שכר טרחה.

רק הנושים ששכרו את ארז יקבלו כסף

יוזמת הייצוג הכפול של ארז יוצאת דופן בכמה מובנים. ראשית, מפני שלרייפמן עצמו, שאותו מייצג ארז בהליך פשיטת הרגל מכוח מינוי השופטת, אין כלל עילת תביעה אישית נגד אמבלייז או קוסט פורר, והוא לא יהיה מעורב בתביעה שתוגש. באישור שנתנה לבקשתו של ארז לייצג את נושיו של רייפמן בנוסף לרייפמן עצמו, ציינה אלשיך כי מדובר בבקשה לא שגרתית. היא נימקה את האישור בכך שלדבריה, "לא רק שלנאמן (ארז - ע"ר) יתרון יחסי נוכח בקיאותו בתיק, אלא שמהלך כגון זה עשוי להועיל בעקיפין לקופת פשיטת הרגל באמצעות אפשרות להקטנה ממשית במסת התביעות".

שנית, אם תביעת הנושים תאושר וארז יצליח לגבות במסגרתה כספים, אלו יחולקו לנושים מחוץ להליכי פשיטת הרגל - כלומר, רק הנושים שהעניקו ייפוי כוח לארז יוכלו להתחלק בשלל. שלישית, בניגוד למצב שבו בעל תפקיד כנאמן זקוק לאישור בית המשפט למשיכת שכר, במקרה זה השכר נקבע מראש. המשמעות היא שאם ארז יצליח בתביעה במלואה הוא יקבל 14–24 מיליון שקל כשכר טרחה ללא צורך באישור של גורם כלשהו, אלא בהתאם להסכם שכר הטרחה שחתם מול "לקוחותיו" החדשים.

רייפמן טען כי הוא זקוק לזמן להעביר את מניותיו באמבלייז. כעת טוען ארז כי לרייפמן כלל לא היו אחזקות בחברה ומכאן שלא יכול היה להעביר אותן צילום: גיא אסיאג

הייחוד האחרון והמשמעותי ביותר מבחינת רייפמן הוא שעילת התביעה של ארז בשם הנושים היא שהחברה הציבורית אמבלייז הטעתה את הציבור לחשוב שלרייפמן יש 17% ממניותיה, דבר שלטענת ארז התברר כמצג שווא. לגבי קוסט פורר, שהיו רואי החשבון של אמבלייז, טוען ארז כי הם "התרשלו קשות" כשאפשרו את הצגתו של רייפמן כבעל מניות. טענה חדשה זו מעלה תהיות לגבי שליחתו של רייפמן למאסר סמוך לפתיחת ההליכים נגדו באוקטובר 2009 לפי פקודת ביזיון בית משפט, בנימוק שהפר את ההוראה שניתנה לו להעביר את אחזקותיו באמבלייז לידי ארז.

רייפמן טען אז בתוקף כי אין לו שליטה על האחזקות שנמצאות תחת שרשור מורכב, וכי אינו מסוגל להעביר את מניותיו באופן מיידי וזקוק לזמן לעשות זאת. אלשיך כתבה אז כי "קשה שלא להתרשם כי מאחורי ה'לא יכול' מסתתר למעשה 'איני רוצה', וזו מסקנתי העובדתית". כעת טוען ארז כי לרייפמן כלל לא היו אחזקות באמבלייז ומכאן יוצא שלא יכול היה להעביר אותן.

"בעל תפקיד רשמי בורא תביעה יש מאין"

בתחילת השבוע ערערו אמבלייז ונושאי המשרה בה על החלטת אלשיך לאשר את הייצוג הכפול של ארז. בערעור נטען כי "לא ניתן להשלים עם מצב שבו בעל תפקיד רשמי של בית המשפט בורא תביעה יש מאין, מגייס לקוחות לצורכה, הופך לבעליה ולשותף בפירותיה, ולבסוף אף מבקש לקבל חותמת כשרות מבית המשפט".

לטענת אמבלייז, המיוצגת בידי עוה"ד בעז בן־צור ואלירם בקל, אלשיך התעלמה "באופן מוחלט כמעט מניגוד העניינים המובהק שבו נמצא הנאמן", כשהוא משמש לפי הנטען בעת ובעונה אחת הן כנאמן שמאשר תביעות חוב, הן כעורך דין פרטי החב חובות כלפי לקוחותיו הנושים, והן כמעין שותף העתיד ליהנות מפירות ההליך המשפטי.

עוד נטען כי ארז צפוי להפיק טובת הנאה אסורה מתוקף היותו נאמן, וכי הוא מפר את כללי האתיקה של עורכי הדין האוסרים שידול לקוחות בכך שפנה ביוזמתו לנושים והציע להם לשכור את שירותיו.

מדוברות בית המשפט נמסר: "החלטות השופטת אלשיך מדברות בעד עצמן". משרד קוסט פורר סירב להגיב.

מבנק לאומי נמסר היום כי בינתיים החליט הבנק שלא להצטרף לתביעה והבנק הודיע על כך הבוקר לעו"ד ארז.

תגובת עו"ד איתן ארז

עו"ד איתן ארז מסר בתגובה: "חברת אמבלייז הוליכה שולל ורימתה במשך שנים את המשקיעים במניותיה והגישה דיווחים כוזבים לבורסה בלונדון. בדצמבר 2008 דיווחה אמבלייז לבורסה בלונדון שאלי רייפמן שיעבד 17.3 מיליון מניות שלה כאשר כלל לא היו לו מניות על שמו. חברת אמבלייז גם שיקרה בדוחותיה הכספיים ובכך גרמה נזקים עצומים לכל מי שהסתמך על מצגיה השקריים לפיהם אלי רייפמן הינו באופן אישי בעל מניות. מצגי שווא אלה נמשכו גם לאחר שהחל הליך כינוס הנכסים. אמבלייז אף התנגדה למסור לח"מ את מרשם בעלי מניותיה ,דבר שגרר פנייה נגדה לבית משפט. מכיוון שיש עילת תביעה מוצקה אישרו כונס הנכסים הרשמי ובית המשפט המחוזי בתל אביב הגשת תביעה באמצעותי על סך כ-200 מיליון שקל נגד אמבלייז והדירקטורים שלה ונושאי משרה אחרים.

"אין תמה אפוא שאמבלייז ומנהליה מצויים בפאניקה ומכאן נובעות ההכפשות. אינני מתרגש מהן. הפאניקה כה גדולה עד שאמבלייז מעבירה הערעור לתקשורת באופן מיידי במקביל. הם יודעים היטב שבקרוב מאד תוגשנה נגדם ארבע תביעות שונות על סך מצטבר של כ-250 מיליון שקל שאין לאמבלייז הגנה מפניהן.

"אמבלייז מנסה למנוע בימים אלה ללא הצלחה את הגשת התביעות וניסיונה זה לא יצלח מכיוון שאדם לא יכול לקבל צו האוסר הגשת תביעות נגדו, לא כל שכן תביעות כה מוצדקות שנבדקו על ידי הכנ"ר וביהמ"ש.

"אין שום ניגוד אינטרסים.אני פועל למען הנושים שרובם המכריע מסכים להגשת התביעה ודוחף אליה.אין שום שידול כי יוזם התביעה הוא אחד הנושים הגדולים.גם בתיק פשיטת הרגל של ברנארד מיידוף בארה"ב הוגשה על ידי הנאמן תביעה בשם הנושים נגד בנק ג'יי פי מורגן.

"אלי רייפמן נאסר בגין בזיון בית משפט מכיוון שלא קיים צו להעביר מניות שהוא הצהיר שיש לו.

"כיום מתברר כי גם הצהרתו זו היתה שקרית. ברור שהמאסר היה מוצדק. אילו היה מצהיר אמת דהיינו שאין לו מניות לא היה נאסר. אלא שהוא חשש להצהיר אמת כיוון שהצהרת אמת כזו היתה חושפת אותו להליכים פליליים נוספים זולת אלה שהואשם בהם.

"אשר לבקשה לשכר טרחה. משרדי השקיע מאז מרץ 2009 כ-3,000 שעות עבודה בתיק זה שהתפרשו על פני עשר מדינות. עד כה נפסק שכר זעום של 120,000 שקל בלבד.משכר זה שילמתי משכורות לעובדיי בסכום גבוה יותר... שכר של מפרק כולל מע"מ, שמועבר למדינה.השכר המבוקש הינו 720,000 שקל, הינו לפי 400-500 שקל לשעה, הרבה פחות מהמקובל. באנגליה ובארה"ב כונסי נכסים ומפרקים מקבלים שכר על בסיס שעתי והדבר הוכר גם בפסיקה בישראל".