המפרק גבה שכר טרחה גבוה פי 10 מהמותר בצו

מאות רוכשי דירות מחברת מגדל הזוהר שבפירוק נאלצו לשלם במשך חצי שנה שכר טרחה הגבוה עד פי עשרה מהקבוע בחוק למשרד עורכי הדין עמית פולק מטלון, באישורה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך - כך נודע ל"כלכליסט". שכר הטרחה שולם עבור פעולות לרישום זכויות הרוכשים בדירות שביצע המשרד, שבו שותף מפרק מגדל הזוהר עו"ד ארז חבר.

התעריפים המופקעים נגבו בעקבות בקשה שהגיש חבר במרץ 2011 להעסקת משרדו כ"חברה משכנת" עבור הדיירים בפרויקט שהקימה מגדל הזוהר בשכונת גני אביב בלוד. בבקשה לא צויין חבר כי צו הפיקוח על מחירים ושירותים מגביל את שכר הטרחה שניתן לגבות על שירותי חברה משכנת, ובקשתו אושרה בידי השופטת ורדה אלשיך בהחלטה "כמבוקש".

חודשיים לאחר מכן הגישו שניים מרוכשי הדירות בקשה לביטול ההחלטה בטענה כי הגבייה מנוגדת לחוק, וכי מדובר ב"הכנסת יד לכיסם הריק של דיירים מעוטי יכולת מהרובד הכלכלי הנמוך בישראל". רק בספטמבר 2011 מסרה אלשיך החלטה חדשה ובה הורתה למשרדו של חבר לחדול מגביית התעריפים המופקעים מהרוכשים.

בהחלטתה החדשה אלשיך ציינה כי האיסור לגבות את ההפרש תקף רק ממועד ההחלטה, כך שהרוכשים לא זכו להחזר עבור התעריפים המופקעים ששילמו. עוד נקבע כי בעתיד משרדו של חבר יוכל לקבל את התעריפים שדרש, אך המימון לכך יהיה מקופת הפירוק, כלומר על חשבונם של נושי החברה ולא של רוכשי הדירות.

יותר מ-120 אלף שקל הכנסות בחודש

מינואר אשתקד שימש עו"ד חבר כמפרק מגדל הזוהר, שהיתה בבעלות עו"ד דרור חטר־ישי והקבלן דודי אפל, ושמכירתה ליזם משה אהרוני אושרה בתחילת השבוע תמורת 330 מיליון שקל. במרץ 2011 פנה חבר לאלשיך וביקש לאשר לו להתקשר עם משרדו, לצורך הענקת שירותי הרישום הנדרשים לרוכשי 4,800 יחידות הדיור בפרויקט שהקימה מגדל הזוהר בלוד, שטרם בוצע לגביהן רישום בטאבו. חבר ציין כי במשרדו קיימת מחלקת נדל"ן בעלת ניסיון רב בהפעלת חברות משכנות, וכי הוא זקוק ל"גורם מקצועי ואמין".

חבר פירט בבקשתו את התעריפים שגבתה מגדל הזוהר מהדיירים, אך לא ציין כי אלו התעריפים המקסימליים מכוח צו הפיקוח על המחירים. בבקשה פירט חבר את התעריפים שמבקש משרדו לגבות, שהיו גבוהים עד פי עשרה מהקבוע בחוק.

לפי הבקשה, ההכנסות למשרדו של חבר מבקשות העברת זכויות ולרישום משכנתה שהגישו הרוכשים לבדן היו צפויות להסתכם בכ־120 אלף שקל בחודש, לעומת 23 אלף שקל לכל היותר לפי הצו. כונס הנכסים הרשמי שהתבקש להגיב לבקשה מתוקף תפקידו לפקח על בעלי התפקיד ציין כי שכר הטרחה הנדרש נראה לו "בגדר הסביר".

הדיירים: "חבר הטעה את בית המשפט"

חודשיים לאחר מכן, במאי 2011, פנו לאלשיך שני רוכשים בפרויקט באמצעות עו"ד סטלה שימונוב, ומחו נגד ה"קנסות הכספיים שהושתו על הדיירים מאחורי גבם", כפי שנכתב בפנייה. השניים האשימו את חבר ב"עזות מצח, הטעיית בית המשפט ועושק על גבה של אוכלוסייה מעוטת יכולת". הם טענו כי חבר "העלים" מהשופטת את העובדה ששכר הטרחה מוגבל בצו וכי "אם יצאה שגגה תחת ידו של בית המשפט, ראוי שתתוקן לאלתר".

בתגובה שהגיש חבר באוגוסט טען כי הדיירים משמיצים אותו וכי נדרש גורם מקצועי ואמין שיטפל בנושא, ולכן העדיף שהבדיקות יתבצעו במשרדו. בתגובה לטענת הסתרת המידע כתב חבר ש"בית המשפט וכונס הנכסים ודאי היו ערים לקיומו של צו הפיקוח (...) אולם ידעו אף הם כי צווי הפיקוח אינם רלבנטיים", שכן מדובר בחברה בפירוק והנושא עבר לטיפול משרד עורכי דין.

הדיירים, מצדם, הגישו הודעה לשופטת ובה טענו כי "שום תירוץ והתפתלות אין בכוחם לטהר את הריח הרע שעולה מבקשת המנהל המיוחד שאושרה". בספטמבר אלשיך קבעה כי צו הפיקוח חל גם במצב שבו מלאכתה של החברה המשכנת נעשה בידי משרד עורכי דין, והורתה לחבר לגבות רק את התעריף המקסימלי בצו.

עם זאת, אלשיך הוסיפה כי ההחלטה אינה סותרת כלל ועיקר "החלטה שאישרה למשרד עוה"ד, ככל שאישרה תעריף אפשרי אחר של שכר". היא ציינה כי ניתן לגבות את שכר הטרחה ליועצי המפרק אף מהכספים בקופת הפירוק, ובמקרים מסוימים יהיה מקום לקזז את חלקו משכר טרחת המפרק עצמו. "אף אם אושר שכר טרחה בשיעור העולה על צו הפיקוח על מוצרים ושירותים, הרי אין כל הכרח כי כולו ייגבה מהדיירים דווקא באורח הסותר למישרין את צו הפיקוח".

ממשרד עמית פולק מטלון שבו שותף חבר נמסר: "הטיפול בחברה המשכנת הנו עבודה סבוכה ולפיכך התבקשו ואושרו התעריפים. נוכח אי־הסדרים ששררו בחברה המשכנת לפני הפירוק נדרשה עבודה רבה של בירור הפרטים הנכונים בקשר לנכסים. בספטמבר קבע בית המשפט כי ניתן לגבות בפירוק את תעריפים הגבוהים מהצו, אולם אין לגבות זאת מדיירי המתחם לאור מצבם הכלכלי, אלא ממקור אחר. השופטת כתבה כי החלטת בית המשפט אינה חלה רטרואקטיבית, אלא מכאן והלאה". מדוברות בית המשפט נמסר: "החלטות השופטת אלשיך מדברות בעד עצמן".