משרד האנרגיה מארגן קיצור הליכים למחפשי הגז והנפט

משרד האנרגיה והמים פרסם אתמול (ב') לשימוע ציבורי תקנות הנוגעות לכלל חיפושי נפט וגז טבעי ביבשה. לפי התקנות, יוכל כל יזם המחזיק ברישיון לפי חוק הנפט לפרוץ דרכי גישה אל שטח הקידוחים, לבצע שאיבות, לבנות צנרת ולהציב מבנים זמניים בשטח במהלך שלוש השנים מקבלת הרישיון, וזאת מבלי להתחשב בתוכניות המתאר הארציות.

התקנות החדשות, שגובשו במשרד האנרגיה בחודשים האחרונים, מהוות הרשאה לסטייה מהוראות חוק התכנון והבנייה. התקנות קובעות כי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, שאליה יצטרף נציג של משרד האנרגיה והמים, תהיה הפוסק האחרון בעניין מתן האישורים הדרושים לחיפוש הגז והנפט. בתקנה זאת בעצם נשללת זכות הערעור מהתושבים לוועדה הארצית לתכנון ובנייה, כפי שניתן כיום.

במשרד האנרגיה והמים טוענים כי מטרת התקנות החדשות היא זירוז ההליכים הדרושים לקבלת אישורים לקידוחי חיפוש גז ונפט. במשרד טוענים כי אין טעם לנהל תהליכים של שינוי ייעוד הקרקע בוועדה המחוזית והארצית לפני שיימצא בקידוח נפט או גז טבעי.

מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין עמית ברכה תקף את התקנות החדשות בשיחה עם "כלכליסט". "שר האנרגיה עוזי לנדאו הולך כאן על מסלול עוקף תכנון. הוא עוקף כל תקינות דמוקרטית בסיסית, דורס את זכות הערר לציבור ומבטל את הכפיפות לתוכניות המתאר". ברכה אמר עוד כי "אין דרך יפה להציג את זה, כשאתה סוטה מתוכניות המתאר אתה רוצה לבנות על חשבון הסביבה. הסיפור האמיתי הוא לא הסיפור הסביבתי, אלא פגיעה אנושה בכללי הדמוקרטיה ובשלטון התקין".

בג"ץ ידון באפריל בפרויקט פצלי השמן

ייתכן ששינוי התקנות קשור לפרשת ניסוי הפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם שבשפלת יהודה. פצלי שמן הם סלעי משקע המכילים חומר בשם קרוגן, שניתן להפוך בתהליך של חימום לנפט גולמי. בחודש יולי 2008, העניק הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות (כיום משרד האנרגיה והמים) לחברת IEI, החברה־הבת של ענקית האנרגיה הבינלאומית Genie Energy, רישיון בלעדי לחיפוש והפקה ניסיונית של נפט מפצלי שמן באזור, בהתאם לחוק הנפט. לאחר שביצעה מחקר גיאולוגי בשטח וניסוי הפקה להוכחת ישימות הטכנולוגיה וכדאיותה הכלכלית, בחודש יוני 2010 חברת IEI ביקשה אישור לשלב הבא של הפרויקט - שלב הפיילוט - שיכלול היתר לקידוח ניסיוני להפקת נפט בפיילוט. בימים אלו מחכה החברה לדיון בנושא.

באוגוסט 2010 עתרה עמותת אדם טבע ודין לבג"ץ, על מנת לבטל את הרישיון שניתן לפרויקט. בעתירתה טענה העמותה כי כל פרויקט הפקת הנפט מפצלי השמן מנוגד להתחייבויות הממשלה לייצור אנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית ולהפחתת גזי חממה. העמותה טענה כי אסור היה לקדם את הפרויקט בהתאם לחוק הנפט מבלי לשתף את הציבור ומבלי שהוכן תסקיר השפעה על הסביבה כנדרש מחוק התכנון והבנייה. בחודש מאי האחרון בג"ץ החליט כי הרכב של 3 שופטים ידון בעתירה, והדיון אמור להתחיל בחודש אפריל הקרוב.

ברכה התייחס לקשר בין שינוי התקנות כעת לבין הפרויקט הפקת הנפט מפצלי שמן. "חודשיים לפני הדיון בבג"ץ על עתידו של פרויקט, מכשיר השר לנדאו את הדרך למתן פטור שיאפשר את קידום הפרויקט ההרסני. בעזרת השינוי בתקנות יוכל השר להתעלם מההתנגדות הציבורית הרחבה להפוך את הטוסקנה של ישראל לאזור תעשיה כימי".

פרויקט פצלי השמן בחבל עדולם צילום: עמית שאבי

האם קיימת סכנה למאגר מי השתייה של ישראל?

תהליך הפקת הנפט מפצלי שמן כרוך בקידוחים ובחימום הקרקע בעומק של כ־250 מטרים. אולם, מתחת למרבץ פצלי השמן נמצא אקוויפר ההר, אחד ממאגרי מי השתייה המרכזיים של מדינת ישראל. אחת מטענות המתנגדים לתהליך זה היא כי הוא עלול לפגוע באקוויפר ההר ולזהם אותו. תסקיר סביבתי שפירסמה IEI בדצמבר האחרון טען כי אין חשש שבתהליך יחדור זיהום מסוג כלשהו למאגר המים. החברה טענה גם כי עבודותיה נעשות בפיקוח ובתיאום רשות המים ועל פי הנחיותיה. עם זאת, חימום הקרקע בהיקף הנדרש ובתנאים כמו בישראל טרם נוסה, ולכן קשה לחזות את השלכותיו.

טענה נוספת שמעלים המתנגדים, היא שתהליך הייצור יביא לפליטה של גזים מסוכנים ורעילים לסביבה. כמו כן נטען כי ההפקה תביא לפליטת גזי חממה בשיעור גבוה. בתגובה לכך, טוענים ב־IEI כי שיטת ההפקה יוצרת פליטה נמוכה יותר של גזים מאשר בהפקת דלק גולמי המסופק לישראל היום, וכי הפליטות יעמדו בדרישות המשרד להגנת הסביבה ויפוקחו על ידו. עם זאת, למשרד להגנת הסביבה לא תהיה סמכות רגולטורית בפרויקט, והוא לא יכול לעצור אותו בעת הצורך.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי: "הנושא ממתין להכרעת בג״ץ. למשרד ידוע כי הוכנה הצעה לפטור מחוק התכנון והבנייה את שלב הפיילוט. המשרד להגנת הסביבה אינו שותף לתהליך ולא בחן את הטיוטות שהוכנו. המשרד להגנת הסביבה דרש כי גם שלב הפיילוט יהיה כפוף לתקני איכות הסביבה, ינוהל בשקיפות מלאה מול המשרד ומול הציבור ויעבור אישור סטטוטורי".