"אף גננת פרטית לא תעבור לחינוך חינם בתקצוב הנוכחי"

החלתו המהירה של חוק חינוך חינם לבני 3–4 שאושר בממשלה לפני חודש מחייבת להפוך מאות גנים פרטיים לגנים מתוקצבים הפועלים תחת משרד החינוך, אך תהליך זה נתקל בינתיים בלא מעט קשיים. בנייר עמדה, שהופץ לחברי הכנסת לקראת דיון על יישום החוק שיתקיים היום בוועדת החינוך ואשר הגיע לידי "כלכליסט", מעלה ארגון הגנים הפרטיים מכשולים משמעותיים העומדים בפני גננת שמעונינת לקבל תקצוב ממשרד החינוך. בדיון בוועדת החינוך ישתתפו גם שר החינוך גדעון סער, נציגי משרד הממשלה הרלבנטיים, מרכז השלטון המקומי וארגוני המורים, ההורים והגננות.

בנייר העמדה טוענים נציגי הגנים הפרטיים כי תהליך קבלת הרישיון הנדרש ממשרד החינוך ארוך ומסורבל. עוד טוענים הגנים שהתקצוב שמציע משרד החינוך לגנים אינו מכסה את הוצאותיהם האמיתיות, במיוחד לאור הצורך לקבל אישורים והיתרים מהרשות המקומית. בנוסף, טוענים בגנים הפרטיים שדרישת המשרד שיהפכו עד סוף החודש הנוכחי לתאגיד — חברה בע"מ, שותפות או עמותה — לא ריאלית וכרוכה בהוצאות כלכליות משמעותיות לגנים הפרטיים.

"כדי להירשם כעמותה צריכה כל גננת להעסיק 7 עובדים"

"איך מצפים מכ־2,000 מסגרות חינוכיות קטנות לעמוד בתנאים בזמן כל כך קצר? זה לא הגיוני ולא יקרה. גם מבחינת לוחות הזמנים וגם מבחינת ההיגיון הכלכלי מדובר בהתנהלות דרקונית", אמרה ל"כלכליסט" שולמית ביסמנובסקי, יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל לשעבר ודוברת הארגון כיום. "כדי להירשם כעמותה, שתאפשר לגננות לקבל פטור ממע"מ, צריכה כל גננת להעסיק שבעה עובדים. התאגדות דורשת גם גיוס של 10,000 שקל לערבות בנקאית. אם בוחרים להקים חברה בע"מ, צריך לשלם על הקמת החברה ועל ניהול החשבונות. מדובר באופציה לא כלכלית עבור גננת עם גן של 20 ילדים".

ביסמנובסקי תוקפת גם את התקצוב שיעניק משרד החינוך לגנים הפרטיים, 700 שקל לחודש עבור כל ילד. "זה תקציב לא ריאלי. החישוב שלנו מראה שהעלות האמיתי עומדת על 1,500 שקל לחצי יום. אף גננת לא תצטרף לרפורמה בתקציב כזה, מדובר בהתאבדות כלכלית. בנוסף, המשרד לא מבטיח שום תקציב לחודשי הקיץ".

ההצעה שמעלה ביסמנובסקי היא להעניק להורים את המימון של 700 שקל לחודש בצורת שוברים, שאותם יוכלו לנצל בכל מסגרת, פרטית או ציבורית. בכך ייחסכו מהגנים הפרטיים ההליכים הבירוקרטיים היקרים והמיותרים. "במשרד החינוך עובדים על כולם בעיניים ובשביל לתת להורים הנחה של 700 שקל, הם הורסים כל חלקה טובה. במשרד הולכים להרוס ענף הקיים של הגנים הפרטיים, ולהקים ענף חדש יש מאין, וזה תהליך בזבני ולא יעיל", מזהירה ביסמנובסקי.

מיכל כהן, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי במשרד הבריאות, אמרה שהשינוי יוצר בהלה מוגזמת בקרב הגנים הפרטיים. "אנחנו בדיאלוג עם הגנים. הקלנו את הנטל הבירוקרטי, יצרנו מסלולים מהירים להתאגדות ורישיון ונתנו להם אפשרות להגיש בקשה להשתלב בפיקוח עד 30 במרץ".

בנוסף, הבהירה כהן כי משרד החינוך מתקצב רק את הפעילות לשעת צהריים כאשר על הפעילות בשעות אחר הצהריים יכולים הגנים להמשיך ולגבות תשלום.

בתגובה לטענות שהעלו הגנים הפרטיים, נמסר ממשרד החינוך כי "הוא יתקצב את הגנים כפי שהוא מתקצב גנים בחינוך המוכר שאינו רשמי. הגנים הפרטיים יוכלו להשלים את הגבייה הנוספת בשעות אחר הצהרים. בטווח הארוך השינוי מבטיח לגנים הפרטיים קבוצות ילדים קבועות ואפשרות להרוויח מהקייטנות, מהחופשים ומהארכת יום הלימודים".

"צריך להבין שלא ניתן ליישם את החוק מעכשיו לעכשיו"

גוף נוסף הנתקל בקשיים ביישום חוק חינוך חינם לבני 3–4 הוא הרשויות המקומיות. אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות, אמר ל"כלכליסט" : "הקושי העיקרי הוא בבניית מוסדות חינוך. להערכתי, נכון לעכשיו לא כל הגנים שאושרו על ידי משרד החינוך יוכלו להיבנות".

עם זאת, קמינסקי מדגיש כי הרשויות ומשרד החינוך פועלים בשיתוף פעולה מלא: "יש רצון עז גם של המשרד וגם של הרשויות המקומיות לקדם את החוק. צריך להבין שהנושא לא ניתן ליישום מעכשיו לעכשיו, ולכן לא כל התלמידים בגיל 3 ייקלטו כבר בשנה הבאה בגנים הציבוריים. צריך גם להכשיר גננות וסייעות בהתאם למספר כיתות הגן שייפתחו, והרשויות המקומיות צריכות לגייס תקציב לבינוי כי המדינה לא נותנת את כל התקצוב. נדרשת הירתמות של כל הגופים כדי לעמוד בלוחות הזמנים. יש בעיות ועוד יהיו בעיות נוספות, ישנם קשיים אובייקטיביים וסובייקטיביים הן ברמת המדינה והן ברמה של הרשיויות המקומיות אבל יש גם הרבה רצון להתקדם", אומר קמינסקי.