הסכם עובדי הקבלן: תשעה עמודים יצרו שורה ארוכה של סימני שאלה
אסור למדוד את ההסכמים שנחתמו בין ההסתדרות לאוצר ולנציגי המגזר הפרטי במונחים של כסף, אלא יותר בהקשר של מעמד עובד הקבלן ואחריות המדינה. כדי להבין את השינויים המתוכננים החל ממאי הקרוב, "כלכליסט" משיב על כמה שאלות בסיסיות
שני ההסכמים שנחתמו בין ההסתדרות לבין משרד האוצר ולבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים אינם ממלאים ביחד אפילו תשעה עמודים. למרות התמצות היחסי הזה, מציפים ההסכמים על פני הקרקע שורה של שאלות לא פשוטות לגבי עתידם של מאות אלפי עובדי קבלן ואלפי מעסיקים במגזר הפרטי - וכן בנוגע לעתיד יחסי העבודה במגזר הציבורי. "כלכליסט" מנסה לענות על כמה מהשאלות הגדולות והקטנות של הסכמים אלה.
בסיכומו של דבר, האם אפשר לדבר על מנצחים בעקבות ההסכמים שנחתמו?
עוד קשה לדבר במושגים של ניצחון. בהסתדרות אמנם מביעים סיפוק רב מתוצאות ההסכם - ובצדק, אבל גם שם מודים כי מדובר בהכנסת רגל בדלת בלבד. בשנים הקרובות יצטרכו בהסתדרות להראות כי הם עושים מאמץ להכניס את כל הגוף דרך הדלת, ולדרוש קליטה להעסקה ישירה של אותם עובדי קבלן שנשארו בחוץ. עובדים אלה אינם מועסקים באופן זמני בלבד, מצב אשר נחשב עדיין כלגיטימי. ומי נותרו מחוץ להסכמים? כ־20 אלף העובדים
הסוציאליים, המורים, אחיות בתי הספר ועוד אלפים רבים המועסקים כעובדי קבלן מטעם הגופים השונים של המגזר הציבורי. בשבוע שעבר כתבנו כי מדובר גם בהתנגשות אידיאולוגית. עתה נראה כי האידיאולוגיה הדוגלת בהגדלת אחריות הממשלה בדרך לניצחון.
כיצד ישנו ההסכמים את מעמדם של עובדי הקבלן?
כיום מהווים עובדי הקבלן כ־10% לפחות מכלל השכירים בישראל, או במילים אחרות כ־300 אלף איש לערך. רובם המוחלט לא ייקלט להעסקה ישירה, אם במגזר הפרטי ואם במגזר הציבורי. לכל היותר, ההסכמים החדשים נוגעים לכמה אלפי עובדים בכל אחד משני המגזרים. לאחר שהסתייגות זו נאמרה, אפשר לומר כי במובנים רבים יזכו עובדי הקבלן - בעיקר בענפי השמירה והניקיון - לפחות לתחושה של עובדים מן המניין, גם אם הם לא יהיו כאלה בפועל. הם יזכו להשוואת תנאי השכר שלהם לאלו של המועסקים ישירות על ידי הגופים השונים, וכן להטבות סוציאליות — כולל הפרשות לפנסיה, קרן השתלמות, שי לחג וסבסוד ארוחות. עם זאת, אלו דברים שחשיבותם נמדדת לא רק בכסף, אלא למעשה בעיקר בתחושה של העובד.
על מי יחול ההסכם במגזר הפרטי?
ההסכם עם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, המייצגת את המגזר הפרטי, יוחל בחודשים הקרובים על כל עובד קבלן המועסק במגזר זה. עם זאת, השפעתו משתנה בהתאם למקצועות השונים ולוותק של העובד. כך למשל, עובדי ניקיון בעלי ותק של תשעה חודשים ויותר, אשר 90% לפחות ממשרתם נעשית במקום עבודה אחד - ייקלטו כעובדים מן המניין. עובדי קבלן שיוגדרו ככאלו העובדים במקצועות הליבה של העסק ייקלטו גם הם להעסקה ישירה. תנאי השכר וההטבות הסוציאליות האחרות של שאר עובדי הקבלן יושוו לאלו של עובדים מן המניין שמקצועם דומה. מקרים של חילוקי דעות בין העובדים והמעסיק ייפתרו באמצעות ועדה מיוחדת שתקום לשם כך.
ועל מי יחול ההסכם במגזר הציבורי?
במגזר הציבורי מועסקים כ־60–80 אלף עובדי ניקיון ושמירה לצד עשרות אלפי עובדים אחרים. עם זאת, מי שייקלטו להעסקה ישירה הם רק אותם עובדי "כתף אל כתף". מונח זה מתייחס לעובדים היושבים באותו מקום עבודה עם עובדים מקבילים המועסקים באופן ישיר, והם גם בעלי ותק של תשעה חודשים ויותר. לגבי עובדי השמירה והניקיון, שכרם של אלה יוצמד לזה של עובדי המגזר הציבורי והם יקבלו גם את כל הזכויות הסוציאליות כמו של עובדים מן המניין. מדובר פה בלא מעט כסף. כך לדוגמה, למנקות תהיה קרן השתלמות שיכולה להסתכם בשש שנים בכמה עשרות אלפי שקלים.
מתי ייכנסו לתוקף ההסכמים בשני המגזרים?
ההסכם במגזר הציבורי ייכנס לתוקף כבר ב־1 במאי, והחל מתאריך זה ייספרו תשעה חודשים עד שעובד קבלן יוכל להיקלט במקום העבודה. עם הכניסה לתוקף, ימומש גם סעיף השוואת התנאים והסעיפים הנוספים בהסכם. במגזר הפרטי ייכנס ההסכם לתוקף לאחר ששר התמ"ת יחתום על צו הרחבה שיחיל אותו על כל המגזר הפרטי. אז יחול ההסכם גם על בעלי עסקים שאינם חברים בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ואף על כאלו שמתנגדים להסכם.
מי יממן את השוואת התנאים המתוכננת במגזר הפרטי?
אף שההסכם קובע השוואת תנאי שכר לעובדי הקבלן במגזר הפרטי וקליטה של חלק מעובדי הניקיון, עבור רוב המעסיקים שינוי זה לא יגרור ככל הנראה הגדלה משמעותית של הוצאות השכר או קניית השירותים. סביר להניח כי ברוב מקומות העבודה מעמדם של עובדי הקבלן יושוה למעמד העובדים ברמות השכר הנמוכות ביותר בעסק. לא יחול שינוי בשכרם של עובדים שייקלטו בחברה.
באיזה אופן יאכפו את יישום ההסכמים?
ראשית, מעסיק פרטי שינסה בכל הכוח לעקוף את ההסכם, כנראה שיצליח בכך. למרות זאת, ההסכם סוגר פרצה שנגעה לעובדי כוח אדם, שחלקם הוגדרו כעובדי קבלני שירותים כדי שהמעסיק לא יצטרך לקלוט אותם לאחר תשעה
חודשי ותק. עתה בפועל הורחב החוק גם על עובדי קבלני השירותים. בשלוש השנים שחלפו מאז נכנס לתוקף חוק חברות כוח אדם - בודדים המקרים שבהם מעסיקים בחרו לנצל את האפשרות לפטר עובד לפני תום תשעת החודשים במטרה להימנע מקליטתו. במקרים שבהם המעסיק הפרטי יסרב למלא אחר הוראות ההסכם, יוכלו העובד או ההסתדרות לפנות לבית הדין לעבודה.
איך ישפיע ההסכם על חברות הקבלן בישראל?
ככל הנראה, מאות חברות הניקיון שקיימות במשק יצטמצמו לכמה עשרות, לרוב בצורה של מיזוג בין חברות. מהרגע שההסכם ייכנס לתוקף, ייאלצו החברות להתמקד במגזר הציבורי, שם אין קליטה של עובדי ניקיון, או באספקת שירותי קבלן אמיתיים במגזר הפרטי, כלומר שירותי ניקוי ואחזקה נקודתיים וזמניים.