ושוב הסרט (הרע) של הגירעון
ההאשמה של S&P כי קיים קושי להעביר את נושא הטיפול בגרעון - אכן נכונה
חשוב להבהיר כי אינני נגד התערבות של ממשלה לתמיכה בכלכלה בנקודות זמן מסוימות. ישנם זמנים בהם הממשלה היא היחידה שיכולה לעזור לכלכלה לצלוח תקופות קשות, ואכן זה מה שקרה בארה"ב בשנים האחרונות. הבעיה היא שארה"ב התמכרה לגרעון וההאשמה של חברת הדירוג S&P כי קיים קושי להעביר את נושא הטיפול בגרעון במבנה הממשל והמתווה הפוליטי הקיים כרגע בארה"ב, אכן נכונה. זה בדיוק ההבדל בין לקחת משכך כאבים כשכואב הראש, לבין התמכרות למשככי כאבים.
למי שלא השתכנע הנה חיזוק נוסף - ביום שני הציג הנשיא אובמה את התקציב של ממשלתו. ברמת הכותרת כמובן צפוי לכלול התקציב סיוע לשוק העבודה והטלת מיסים על אוכלוסיות עשירות על מנת לטפל בגרעון. הבעייתיות בכותרות כגון אלו היא שידוע שהן בעיקרן פופוליסטיות, וקשה ללמוד מהן כיצד יראה התקציב בסופו של דבר. אבל מה שכן התחדש, הוא שהממשל הולך לשפוך הרבה יותר כסף משהיה צפוי עד כה.
בקשת התקציב של אובמה מהקונגרס היא לגרעון של 1.33 טריליון דולר בשנה הפיסקאלית 2012, והיא צפויה לכלול גם סעיף הוצאה גדול של השקעה בתשתיות (מאות מיליארדי דולרים בסיכום הרב שנתי). דבר אחד בטוח כבר אפשר לומר- הצעת התקציב של אובמה הולכת לחשוף שוב את העצבים החשופים של הויכוח בין הרפובליקאים והדמוקרטים, דבר שהיה צפוי בוודאות ערב שנת בחירות.
מה אפשר ללמוד מן התקציב של אובמה?
הנשיא חוזר על חלק מהדברים שהיו אבני היסוד של תקציבו בעבר. מתנגד לקיצוצים תקציביים בפעילות הממשלה, שומר על המבנה של תוכניות הבריאות וקורא להעלות את המיסוי על אוכלוסיות עשירות ב-1.5 טריליון דולר על פני 10 השנים הקרובות.
הפופוליזם (גם אם צודק) חוגג, ושימו לב לציטוט הבא מן ההצעה: "אחרי עשרות שנים של שחיקה בביטחון של מעמד הביניים בעוד שההכנסה של העשירים עלתה באופן חסר תקדים ולאחר מיתון היסטורי שפגע בכלכלת ארה"ב באופן שהיא עדיין מנסה להתאושש ממנו, הגיעה העת לבנות כלכלה שתהיה בריאה לעוד שנים רבות".
ועכשיו לעיקר: התוכנית של הנשיא אובמה קוראת לגרעון תקציבי של 1.33 טריליון דולר בשנה הפיסקאלית 2012, שמהווה 8.5% מהתוצר של כלכלת ארה"ב. גרעון זה גבוה משמעותית מהגרעון שחזו בועדת התקציבים של הקונגרס (CBO), שעמד על 1.15 טריליון דולר, ומעל לצפי הקודם של הבית הלבן לגרעון של 956 מיליארד דולר.
תוכנית זו, אם תאושר, תביא לשנה הרביעית ברציפות בה ממשלת ארה"ב רושמת גרעון של מעל 1 טריליון $ ופשוט לא ייאמן כי הצפי הוא לגרעון בשנת 2012 שגדול מהגרעון שנרשם בשנת 2011 (רק 1.296 טריליון דולר).
בנוסף, הרפובליקאים מצידם כבר מגיבים ואומרים כי מדובר בהצעה רעה שלא כוללת צעדים מתאימים להתמודדות עם הגרעון בתקציב. ריח של אוגוסט 2011.
מבחינתו של אובמה אגב, משקפת התוכנית את ההסכם אליו הגיעו הרפובליקאים והדמוקרטים בשנה שעברה. לפי התוכנית שלו יפחת הגרעון התקציבי ב-3 טריליון דולר על פני 10 השנים הבאות, תודות להעלאות המיסים ומספר קיצוצי תקציב שמבוצעים בכל זאת. בין היתר ניתן למצוא הצבת גבולות על סובסידיות שניתנות לחקלאות, מעבר של הדואר לחמישה ימי עבודה וקיצוצים נוספים כדוגמת הפחתת התמיכה בתוכנית לסיוע חימום בתים. הכול כסף קטן ביחס לבעיה.
הצעת התקציב כוללת גם את אותם צעדים שרצה הנשיא לנקוט כדי לעודד את שוק העבודה. לא מדובר בצעדים חדשים, אלא בחבילה של 350 מיליארד דולר של הארכת הטבות המס למעבידים, 30 מיליארד דולר לשדרוג בתי ספר, המשך סבסוד להשקעות של עסקים והטבות מס לעסקים קטנים לעידוד גיוס של עובדים.
כמו כן ההצעה כוללת גם תוכנית של שש שנים להשקעה בתשתיות בסך של 476 מיליארד דולר, שתמומן בחלקה על ידי מס על הדלק.
על מנת להגדיל את צד ההכנסות, ההצעה תקרא לסיום הטבות המס של בוש מ-2001 ו-2003 למשפחות המשתכרות מעל 250 אלף דולר. כמו כן ההצעה כוללת ביטול מדרגות מס ייעודיות לחברות מסקטורים הנפט, הגז, הפחם ועוד. עוד קובעת ההצעה מס על התעשייה הפיננסית בסך של 61 מיליארד דולר. הכנסה זו באה לקזז את עלויות ה-TARP וכן תעזור לממשל לממן את תוכניות המימון מחדש של משכנתאות אותן הוא מתכנן.
שימו לב כי רק בספטמבר האחרון טען הממשל כי הגרעון התקציבי יפחת לרמה של 2.7% מהתוצר כבר בשנת 2014. על פי הצעת התקציב שתפורסם היום, הגרעון לא יירד לרמות כאלו עד לשנת 2018 (ככה זה כשמתמכרים למשככי כאבים).
לסיכום, אני לא מופתע מהצעת התקציב של אובמה, והיא מייצגת נאמנה את השקפת עולמו ואת הפוזיציה שלו ערב הבחירות. אובמה מבחינתו ינסה להעביר תקציב גדול כמה שיותר, מאחר והדבר יביא לתחושה טובה יותר בכלכלת ארה"ב ומכאן להגדלת הסבירות לבחירה מחודשת שלו. משמעות ה"נדיבות" של אובמה מסתכמת בכך שהגרעון בשנתיים הקרובות (2012 ו- 2013), על פי הצעתו, יהיה גדול ב-542 מיליארד דולר יותר מהצפי הקודם של ועדת התקציבים של הקונגרס.
אם תוכנית אובמה תצא לפועל יעמוד הגרעון של ארה"ב על 16.4 טריליון דולר בסוף שנת 2012 ועל כ-17.4 טריליון דולר בסוף 2013. אם כלכלת ארה"ב תצמח בשנת 2012 ב-2% וב-2013 ב-3% (זה הקונצנזוס...), המשמעות היא שיחס החוב תוצר של ארה"ב יעמוד על 110% כבר בסוף השנה הבאה.
אם התקציב יעבור בפורמט שבו הוא יוצא (ולהערכתי הוא לא), יגיע תורן של סוכנויות הדירוג לדבר.
השלכות על השוק? באופן אבסורדי, אם יעבור התקציב בהצעה המקורית, הניחוש הכי טוב שלי הוא שזה טוב לשווקים. הבעיה היא שהרבה חצץ יצטרך להיטחן עד שנגיע לנקודה הזו. אגב, לפי התוכנית הזו כנראה שאובמה יידרש להעלות את תקרת החוב (שוב) לפני הבחירות, וזה בטח משהו שהוא היה מעדיף להימנע ממנו.
הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל.
