נתניהו: "מרכיב הגנת הסביבה הוכנס למערכת השיקולים של הממשלה"

דקות ספורות אחרי שראש הממשלה, בנימין נתניהו, החל בנאומו בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה שמארגנים "כלכליסט" והמשרד להגנת הסביבה, הופרע נאומו על ידי קבוצה של מפגינים שצעקו נגד הרפורמה. נתניהו לא נשאר חייב והשיב להם, "שבע שנים לוקח לתכנן ולבנות דירה בישראל. שיא עולמי. זה מה שאתם רוצים לקדש את הבירוקרטיה?"

נתניהו הוסיף, "אני בעד הסביבה ובעד פיתול וזה מה שאנחנו רוצים לעשות איזון ראוי. אני מבקש להדגיש את ההבדל בין שתי הגישות שקיימות – הגישה האחת אומרת שאם אתה מפתח את הכלכלה אתה מוריד את הבירוקרטיה - אתה פוגע בהגנת הסביבה ואם אתה מטפל בהגנת הסביבה אתה פוגע בכלכלה. הגישה השיתופית לעומת זאת אומרת למה? אני יכול להשקיע בשניהם ולייצר תעשיות ירוקות שמסייעות לצמיחה הכלכלית".

עוד אמר ראש הממשלה, "גלעד ארדן ניגש אלי עם הקמת הממשלה וביקש לומר שהגנת הסביבה היא מנוע צמיחה ואני שמעתי את זה בעניין רב ואמרתי לו נמק ופרט והוא הוציא אוסף של שקפים. אני חושב שגלעד ארדן אחראי למהפכה הירוקה במדינה, מפעלי המחזור בחיריה, יוצרים ריאה ירוקה לחיפה והקריות בסמוך לקישון ובמקום מזבלה עזובה בב"ש פארק ירוק וזו מהפכה אמיתית.

אם אתה פוגע באוויר ובמים יהיו עלויות בריאותיות שהן גם כלכליות ולכן גם מבחינה תועלתנית כדאי לעשות את זה אבל בואו נחבר את הגנת הסביבה עם החדשנות שקיימת והעובדה שאין ניגוד הכרחי בין הדברים זה דבר שהוא כמובן לא ברור לרדיקלים כי לא אכפת להם. כל מי שנמצא בעמדת הנהגה אמיתית יודע שכל החלטה צריכה להיות מאוזנת וצריך לשות את הדברים הנכונים במדינה ולא להיסחף אחר גל קיצוני. גלעד ארדן הצליח להכניס את המימד של הגנת הסביבה לשיקולי הממשלה והציבור. הגישה הזו מאפיינת את מדינות ה-OECD שמעדיפות את הגישה הזו לשתף את שני הדברים ולא לבחור אחד על חשבון השני.

בים המלח יש בעיה שהולכת ועולה וזה מפלס המים, שרשרת בתי המלון בסכנה ואם העלייה לא תיעצר הפוטנציאל של ים המלח יילך לאיבוד ולכן יש שילוב של טיפול בהגנת הסביבה וגם טיפול בצמיחה כלכלית שאנחנו יכולים להעריך אותה כתוצאה מהטיפול הסביבתי ואנחנו חשבנו שיש מקום לעשות טיפול יסודי בים המלח והיה קשר הדוק בין הטיפול הסביבתי להגנת הכלכלית. הממשלה קיבלה החלטה מרכזית מאוד ואנחנו הולכים ליישם אותה שוב בגישה שילובית שיתופית לא רדיקלית.

דוגמה שנייה – משק המים. יש גידול עצום בצריכת המים מקורות המים מצטמצמים האוכלוסיה גדלה ואיתה צריכת המים בצד אחד יש ירידה באספקת המים מהטבע ומצד שני יש גידול בצריכה ואנחנו מגיעים לבעיות קשות של היקף המים וזיהום המים. המדינה השכילה לפתח טכנולוגיה של התפלת מי ים וזו הדרך הידידותית לטפל בנושא הזה. ישראל לא עשירה במים אבל עשירה בטכנולוגיות מים.

הנושא הסולארי הוא מרכזי מקפריסין עד סין מתעניינים ביכולות של ישראל וזו התפתחות מיוחדת שיצרנו כאן אבל היא איננה מספקת. הדבר הבולט ביותר שאנחנו עדים לו זו התלות ההולכת וגוברת של העולם הגלובלי שהופך לתעשייתי ומי שהופך לפוסט תעשייתי לא מפסיק להיות תעשייתי כי הוא צורך אנרגיה. תלות הולכת וגוברת בתלות בנפט וזה יוצר לא רק בעיות סביביתיות אלא גם גיאו-אסטרטגיות של הפניית כספים למדינות לא יציבות שמתחמשות בנשק ומפתחות טרור. אם יש דבר אחד שאנחנו יכולים לעשות זה לפתח תחליפי נפט שיתנו אופק חדש לעולם בטוח יותר צומח יותר.

הקמנו וועדה בראשות יוג'ין קנדל לחפש תחליפי נפט ולמקד מחקר ופיתוח למען מטרה הזו, אני יודע שוועדת המומחים הלאומית הזו משתפת פעולה עם מומחים וממשלות במדינות רבות אני אהיה בארה"ב וקנדה ואעלה שם את הנושא שאיננו שולי אלא אסטרטגי אנחנו מבינים כולנו את החשיבות להשגת תחליפי נפט וכל אחד צריך להבין שאם אנחנו מודאגים היום מהעלייה התמידית במחירי הנפט נהיה מודאגים יותר אם איראן חלילה תגיע לשליטה על מרכזי האנרגיה הללו במפרץ הפרסי כל אחד מבין שאז היא תוכל להכתיב מחירי נפט יותר גבוהים ולחנוק את הכלכלה עולמית וכל מי שרוצה לחסום את השימוש במניפולטיבי בשימוש בנפט ואת האיומים על כלכלות העולם צריך גם מהסיבה הזו להתגייס לעצור את המירוץ הגרעיני של איראן.

לסיום אמר נתניהו, "יש שינוי גדול בחברה הישראלית בממשלה בישראל אנחנו מודעים לחשיבות הגדולה של המהפכה הירוקה ומבינים שהיא משרתת את הצמיחה הכלכלית היא לא מחסום אלא מנוע לצמיחה".