החברות הכי מזהמות: גרנית הכרמל, כיל והחברה לישראל

גרנית הכרמל היא הקבוצה שעומדת בראש דירוג החברות המזהמות של המשרד להגנת הסביבה. אחריה כיל והחברה לישראל. לעומת זאת המצטיינות הן אורמת, פלסאון, אסם, שטראוס ואלביט מערכות.

המשרד להגנת הסביבה חשף  את רמת הזיהום הסביבתי של חברות התעשייה הציבוריות בישראל הנסחרות מדד תל אביב 100 בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה של "כלכליסט" והמשרד להגנת הסביבה. 

על פי הדירוג, גרנית הכרמל היא כאמור חברת האחזקות שהחברות שתחתיה הן המזהמות ביותר. בין גרנית מחיזקה בחברות: סונול, טמבור וסופרגז.

החברה השנייה בדירוג, המזהמות היא כיל. אחריה, במקום השלישי, נמצאת קבוצת עזריאלי שמחזיקה בגרנית הכרמל שכבר הופיעה בדירוג.

את המקום הרביעי חולקות החברה לישראל שמחזיקה בכיל, בבזן, בטאוור ובצים, וכן קבוצת דלק וקבוצת פז.

במקום החמישי נמצאת בזן, את המקום השישי חולקות טבע, פרוטרום. במקום השביעי חולקות קבוצת כלל שכוללת את החברות תעבורה, נייר חדרה, יפוראורה, קרגל ומנועי בית שמש.

קבוצה נוספת שחולקת את המקום השביעי היא קבוצת דיסקונט השקות שכוללת את החברות מכתשים אגן, מקסימה, המלט, וגיבן אימיג'ינג. החברות הנוספות במקום השביעי הן שטראוס, אלביט מערכות, אוסם ונייר חדרה.

במקום האחרון בין החברות שדורגו (כלומר המצטיינות) נמצאות אבגול, טאואר-ג'אז, פלסאון, פמס, פריגו, פרוטליקס, אורמת וגיוון.

"שיקולים סביבתיים חייבים להיות חלק אינטגרלי בפעילות החברות"

"שיקולים סביבתיים חייבים להיות חלק אינטגרלי בפעילותן של חברות", אמר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, "אני מאמין שהדירוג והגברת השקיפות יגרמו לחברות לאמץ דפוסי פעולה סביבתיים יותר ולמנוע זיהומים מיותרים".

המשרד להגנת הסביבה פנה לפני כחצי שנה לחברות והודיען על ביצוע הדירוג. בפני החברות הוצגה מתודולוגיית המדרג ומאז קיים המשרד הליך של בחינה והידברות מול התעשייה. המידע על החברות נאסף מקרב כל הגורמים הרלוונטים במשרד להגנת הסביבה ונערכה הערכה של החברות בהתאם.

חברת גרין-איי, המעריכה חברות עבור משקיעים בארץ ובחו"ל, חקרה ודירגה את כל החברות התעשייתיות וחברות האחזקה המחזיקות חברות תעשייתיות

הדירוג, המבוסס על נתוני המשרד להגנת הסביבה, מאגד נתונים ומדרג 27 חברות ציבוריות, ולמעלה מ-160 חברות בת ומפעלים הנמצאים ברשותן. מטרת המדד החדש להוות כלי הערכה משלים לדוחות הכספיים שיוכל לשמש את המשקיעים. בעוד שבדוחות הכספיים החברות חייבות לעדכן בהשקעה שלהן בניהול סביבתי, הדירוג והנתונים שיוצגו בו מוסיפים מימד של עמידה בחקיקה.

גלית כהן, סמנכ"לית תכנון ומדיניות במשרד להגנת הסביבה: "הדירוג הוכן בשיתוף ובסיוע של חברת גרין איי. את הדירוג פיתחנו עבור לתת כלי נוסף למשקיעים. הסיכונים הסביבתיים יכולים להפוך לסיכונים פיננסים. המדד משקף את מידת הציות של החברות לתקנים הסביבתיים. אנחנו מקווים שהמדד יתמרץ את החברות להשתפר.

"בחרנו להתמקד במידע שנאסף במשרד להגנת הסביבה ולהעביר אותו באופן שיהיה זמין למשקיעים, ויציג את הסיכון הפיננסי.

"המתודולוגיה – המידע שיש במשרד מחולק. ספרנו כל אירוע של חריגה מהתקנים, גם אם לא הופעלה סנקציה בעקבותיו. הניקוד בדירוג מתחשב בסוג האירוע, פליטה או מפגע תשתיות, בדרגת החומרה, האם המפגע נמצא באזור רגיש במחינה סביבתית, צעדי האכיפה המנהלית שנערכו, התראה, צו מינהלי, שימוע או עיצום כספי. בנוסף כללנו בדרוג אכיפה פלילית. לא כללנו חקירות שעודן מתנהלות וטרם התקבלה הכרעה בעניינן", סיכמה גלית כהן.

"שיקולים סביבתיים חייבים להיות חלק אינטגרלי בפעילותן של חברות", אמר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, "אני מאמין שהדרוג והגברת השקיפות יגרמו לחברות לאמץ דפוסי פעולה סביבתיים יותר ולמנוע זיהומים מיותרים".

חברת גרנית הכרמל מסרה בתגובה: "קבוצת גרנית הכרמל על החברות הבנות סבורה כי, הדרוג אינו משקף נאמנה את תמונת המצב. גרנית הכרמל הסתייגה מהמתודולוגיה, מלוחות הזמנים שהוצבו לתגובה ומהנתונים שעל בסיסם נערך הדירוג. הקבוצה משקיעה מאמצים רבים על מנת לעמוד בכל תקני איכות הסביבה. כל חברות הקבוצה מקיימות קשר שוטף עם כל הרשויות הרלוונטיות, ובכלל זה, המשרד להגנת הסביבה".

תגובת התאחדות התעשיינים

"'מדד הציות' שהציג המשרד להגנת הסביבה, פוגע בתעשייה ואף יהווה תמריץ שלילי להתנהגות סביבתית ראויה של התעשייה, ובכך הוא משיג בדיוק את המטרות ההפוכות לשמן הוא נועד. המדד מוגדר 'מדד ציות', אך בפועל הוא אינו מתייחס לרמת הציות, אלא להיפך - חברה שעומדת בכל הדרישות והתקנים של המשרד, ועוקבת, מנטרת ומקפידה על דיווח שלם וכולל גם של אירועים זניחים ושוליים, נמדדת לחומרה ללא קשר למידת הציות בפועל למדדים ולתקנים.

"השיטה ודרכי העבודה שעל בסיסן הוכן המדד יוצרות הטעייה, שתוצאתה אינה משקפת נאמנה את ביצועי התעשייה לשמירה על הסביבה. כמו כן, ההפרדה בין מדד הציות הסביבתי לבין מדד המציג פעילות חיובית של החברות, הינה הפרדה מלאכותית ולא ברורה.

"החברות הציבוריות מספקות היום מידע מקיף ומפורט אודות מידת הציות שלהן לרגולציה הסביבתית ואודות הסיכונים הסביבתיים הכרוכים בפעילותן. מידע זה מיועד למשקיעים ולמוסדות פיננסים והוא נסמך על מידע מהימן ועל מתודולוגיית הערכת סיכונים. פרסום הדירוג במתכונתו הנוכחית, גורם להטעיה חמורה של ציבור המשקיעים והציבור הרחב".