מנכ"ל חברת החשמל: "בתוך חמש שנים הגענו למצב הכי גרוע שאפשר"
אלי גליקמן מספק הסבר פשוט להתייקרות הבלתי פוסקת של החשמל: "אנחנו בין הפטיש המצרי לסדן שותפויות הגז הישראלי". בינתיים, עד שייפתרו בעיות החברה, הוא עסוק גם בפיטורי מחלקות התה
לפני כמה שבועות נפל דבר בחברת החשמל. לא מדובר במשבר הדלקים שמדיר שינה מראשי החברה, בזעם הצרכני שהיא מעוררת או בבעיות הפיננסיות שמאיימות למוטטה. הפעם מדובר בצעד קטן, ארגוני, כזה שלא בוצע שם זה שנים ונעלם מעיני התקשורת.
"ביטלתי את משרות מחלקות התה בחברה. מתוך 13 איש נשארה רק אחת. עבור חברה שמגלגלת מיליארדים החיסכון לא גדול, אבל מדובר בסמל ארגוני שהיה ואיננו עוד. שאלו אותי איך אני שולח אותם הביתה במצב המשק כיום. עניתי שאם לא הייתי מבטל אותם היו שואלים מי צריך אותם. לתפיסתי, קפה ותה אפשר להכין לבד", קובע מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן בראיון ל"כלכליסט".
עם כל הכבוד לתה, מה עם ביטול החשמל חינם לעובדים? גם זה סמל.
"אני מאמין שברפורמה בחברה זה יכול להיפתר בהסכמה עם העובדים".
הדיון ברפורמה בחברת החשמל כבר הפך לאחת הקלישאות השחוקות במשק. תיאורטית היא החלה ב־1996, עם חקיקת חוק משק החשמל והקמת רשות החשמל שתפקח על כלל יצרני החשמל. מאז חלפו 16 שנה, ויצרן החשמל הכמעט יחיד שנשאר הוא חברת החשמל שמספקת כ־95% מהביקוש.
אם לא די בכך, דו"ח מבקר המדינה ממאי 2010 מצא כי אף גורם אינו מודע להיקף הפיצויים לעובדים שיפרשו בעקבות הרפורמה, או להיקף המענקים לאלו שיישארו. להערכת המבקר, אם יפרשו מהחברה 2,000–2,500 עובדים, "עלויות הפרישה יהיו 3.3–4.1 מיליארד שקל, שהם כ־1.65 מיליון שקל לעובד". מצבה הפיננסי הקשה של החברה לא יאפשר לה לשלם פיצויים מיידים לעובדים שיפרשו.
אלי גליקמן צילום: עמית שעל
יש בכלל דיונים בין הצדדים? הרי מינואר יש נתק מוחלט.
"באתי לעשות ולא לדבר. אני נזהר מהכרזות. מצד שני המצב הפיננסי לא יציב, ואי לכך ובהתאם לזאת אין להנהלה, לממשלה ולארגוני העובדים ברירה אלא לעשות רפורמה בחברת החשמל.המו"מ מתחיל ונגמר בפשרות של כל הצדדים. ברגע שהמדינה — תבין שהיא תצטרך להתפשר, וגם הנהלת החברה — תהיה רפורמה. לדעתי יש הבנה אצל כולם".
כפי שנחשף ב"כלכליסט" בנובמבר האחרון, אחד הפתרונות שעלו לאחרונה מול האוצר הוא שהמדינה תאפשר לחברה גיוס נוסף בהיקף רחב מהנדרש לרכישת דלקים, כדי לממן גם תוכנית פרישה לעובדים. מדובר בגיוס ערבויות בהיקף של כ־7 מיליארד שקל, או לחלופין שימוש בערבויות מדינה בסכום זהה שניתנו בעבר ליצרני חשמל פרטיים.
העובדים מחכים לפיצוי של 1.65 מיליון שקל שהבטיחו להם.
"יש לנו יכולת לתמוך בפיצוי לעובדים במסגרת הרפורמה, אבל לא הגענו לשם. אנחנו עדיין ב'מה נעשה' ולא ב'איך נעשה'. ברגע שכולם יתפשרו, ההוצאה שלה לפועל תהיה קלה לחברה, ולמדינה ישנם האמצעים לעשות זאת. הרפורמה תביא להתייעלות משמעותית של מיליארדי שקלים בהוצאות השכר ותאפשר להתחרות בכמה מובנים".
סיכוי להפסקות חשמל בקיץ
בראיון ראשון מאז שנכנס לתפקידו לפני כמעט שנה, גליקמן פורש את משנתו לגבי ניהול אחת החברות המאתגרות והמורכבות במשק. שלא בשליטתו, הכניסה לתפקיד לוותה באחד ממשברי האנרגיה החמורים שפקדו את ישראל — תקופה שבה מקורות הדלקים של חברת החשמל נעלמו (גז מצרי) או אוזלים (מאגר ים תטיס).
מלבד הסכנה של הפסקות חשמל יזומות, חברת החשמל אינה מסוגלת לתכנן את עלויות האנרגיה שנפלו עליה בן רגע, ומעוררת את זעמם של הצרכנים עם התייקרויות חוזרות ונשנות של תעריף החשמל: מאז אוגוסט התייקר התעריף ביותר מ־15%, והשנה צפויה התייקרות נוספת של 6.6%.
לדברי גליקמן, נוצר מצב בלתי אפשרי שבו חברה המספקת שירות חיוני צריכה להילחם במצבה הפיננסי. "הדבר נובע מלחץ מדומה על המחיר ורצון לשמור על תעריף נמוך, יחד עם תכנון לא מספק של משק החשמל שהביא גורמי מדינה לעמוד בשתי תוכניות חירום בלו"ז קצר וללא משאבים כספיים.
הפתרון לכך היה לשלוח את החברה לגייס כסף, אבל שימו לב מה קרה: לפני כעשר שנים דירוג האשראי של חברת החשמל היה טריפל A עם חובות של כ־35 מיליארד שקל. היום אנחנו עם חובות של כ־65 מיליארד שקל ועם דירוג של BB- (אג"ח זבל — ל"ג), ובמהלך השנים האחרונות החברה על גבול יכולת הגיוס. בנוסף, החברה ממלאת אחר הנחיות הממשלה ויצאה עכשיו לתוכנית הפחתת פליטות בהשקעה של כ־8 מיליארד שקל. תוך חמש שנים הגענו למצב הפיננסי הכי גרוע שיכול להיות".
בסביבת חברת החשמל נזהרים מלהצביע על האשם במצבה (ואכן אין גורם בודד שניתן להאשים, שכן היא כפופה לעשרה רגולטורים). עם זאת, לא מהססים שם לטעון שמישהו הביא את החברה למצבה במכוון כדי שתסכים לרפורמה. בכל מקרה, המציאות יצרה גם משבר אנרגיה, ועכשיו הגוף המתנדנד צריך לדאוג שלכולם יהיה חשמל בקיץ. "החברה מספקת חשמל ברמה גבוהה ביותר, אבל כשיהיו הפסקות חשמל לא יזכרו לה את זה", אומר גליקמן.
יהיו הפסקות חשמל?
גליקמן טוען שיש סיכוי ממשי: "התחזית אומרת שהמשק נכנס למצב קטסטרופלי, לקיץ ללא רזרבות. נביא מגה־ואטים מן הגורן ומן היקב כדי לספק חשמל. אל תשכחו שמחיר החשמל בישראל נמוך משמעותית ממדינות אחרות. בקפריסין הוא גבוה פי שניים, בגרמניה הוא גבוה ב־%50. אנשים מחזיקים את המקל בשני קצוות — טוענים שהחברה לא יעילה, אבל מצד שני המחיר פה נמוך ב־%50 מהמקובל במדינות אחרות".
גליקמן מבקש להדגיש שנכון להיום יש אפס רזרבה במדינה ואנחנו במצב חירום. "בקיץ יש ירידה של 7% בתפוקה כתוצאה מהחום. שנית, יש יחידות שיכולות לעבוד רק בכוח גז, ואם הוא לא קיים — הן מושבתות, כמו תחנת רידינג בתל אביב. אנחנו מנסים להחזיר את חיפה למזוט". אם הגז הישראלי מים תטיס ימשיך להגיע בקיץ, הוא אומר, יכולת הייצור תהיה כ־11,800 מגה־ואט, לעומת ביקוש חזוי של כ־11,700 מגה־ואט. אם לא יהיה גז בכלל, נרד ליכולת ייצור של 11,300 בלבד".
אז בגלל ריבוי הרגולטורים, בקיץ הקרוב כדאי לקנות נרות?
"לא צריך להאשים, אלא לשלב כוחות. יש צורך אמיתי ביכולת הבאת דלקים והוצאת צווי חירום לבתי הזיקוק שימכרו לנו סולר. נשמח לקבל אישורים מהשר להגנת הסביבה לעשות שימוש במזוט היכן שאפשר, וגנרטורים של השוק הפרטי יסייעו לנו".
יש טענות שאתם צריכים להתייעל כדי לסייע, לא רק ברמת כוח האדם.
"ואכן התייעלנו. בשנה שעבר החברה קיצצה חצי מיליארד שקל מתקציב התפעול. ב־2012 נתייעל בעוד 1.5–2.5 מיליארד שקל. הצעדים כוללים דחיית תוכניות שיפוצים למתקנים, רכש אחר ממה שתכננו, ביטלנו 400 תקני כוח אדם וקיצצנו שעות נוספות. בסופו של יום צריך גם לספק חשמל".
"מחכה ליצרנים הפרטיים"
בשנה הבאה אמור להתחולל מהפך, ושני יצרני חשמל פרטיים ייכנסו לשוק: OPC, החברה־הבת של החברה לישראל, שמקימה תחנת כוח במישור רתם בנגב ותפיק כ־3.5% מיכולת הייצור במשק; וחברת דוראד, שתחנת הכוח שלה באשקלון תפיק מדצמבר 2013 כ־6%. "אני מחכה ליצרני החשמל הפרטיים כי זה אינטרס שלנו שתהיה תחרות. אני חושב ש־15%–20% ייצור פרטי במשק זה מספיק ליצור תחרות. זה יהיה רף לקביעת מחיר אמיתי ברשות החשמל".
אתם טוענים שתעריף החשמל נמוך מכדי לכסות את ההוצאות. במציאות הנוכחית אפשר לחשוב על העלאתו?
"מחיר החשמל נקבע על ידי רשות החשמל, לנו אין יכולת השפעה. יש משבר גז, וחברת החשמל נמצאת בין הפטיש המצרי לסדן שותפויות הגז הישראלי. אלו כוחות שגדולים אפילו על המשק הישראלי. אם מחיר הדלקים ב־2010 היה עבורנו 8 מיליארד שקל, ב־2011 הסולר החליף לשני שלישים מהשנה את הגז המצרי, כך שעלינו ל־14 מיליארד שקל. ב־2012 מעריכים את הוצאות הדלקים ב־20–24 מיליארד שקל. כל חברה, גם במצב הפיננסי הטוב ביותר, לא יכולה לשלש את הוצאות הדלקים בתוך שנה וחצי ולחשוב שמצב העניינים יכול להימשך כרגיל".
בינתיים הגז המצרי נעלם. ההסכם עם EMG היה טעות?
"כל ההסכם בבחינה משפטית ולא אוכל להתייחס אליו (חברת החשמל תובעת את EMG בשוויץ — ל"ג). במקרים שבהם ההזרמה חזרה, הם סיפקו 25% מההתחייבות החוזית".
אפשר לבנות עליהם לקיץ, כשבכל חודש יש פיצוץ בצינור?
"בוא קודם נחכה שהגז משם יזרום שלושה חודשים באופן רצוף".
גליקמן חושף שהחברה הציגה לממשלה תוכנית להגדלת כניסות הגז, וקיבלה תמיכה ראשונית. "כדי שנוכל לבסס משק על גז צריך 3–5 כניסות לחופים, מצוף גז נוזלי ומאגרים לשעת חירום. אנחנו בוחנים הקמת מאגר ליד כל יחידת ייצור. אי אפשר לקחת הימורים בנושא". עוד חושף גליקמן כי החברה נמצאת בהליך בחירת שותף לתחנת הכוח העתידית באלון תבור, שאולי תעבור לידיים פרטיות: "אנו מחכים לאישור מהאוצר".
החוזה עם תמר בדרך
המצב הפיננסי הרעוע של חברת השחמל מעיב גם על אזרחי ישראל: היא מחזיקה ביותר מ־10% מהחוב הלאומי כלפי גופים מוסדיים בארץ ובחו"ל. אף שמדובר במונופול ובחברה ממשלתית בבעלות כמעט מלאה (99.86%), במהלך 89 שנותיה המדינה לא הזרימה לה כספים. בכל פעם שחסר לחברת החשמל כסף, המדינה שלחה אותה לגייס בחו"ל.
המשמעות היא בעייתית: 34 מיליארד שקל מתוך חובות החברה הם למוסדיים, המחזיקים באפיקי החיסכון הפנסיונישל הציבור. בהינתן האפשרות הקלושה שחברת החשמל תקרוס, האזרחים עלולים לאבד את הפנסיה שלהם.
הממשלה שוב שולחת אתכם לגייס בחוץ. אתם כבר ב־72% מינוף.
"יש תוכנית מאושרת להקטנת החוב ב־9 מיליארד שקל בשש השנים הקרובות באמצעות גיוסי חוב. מצד שני, נקלענו למשבר אנרגיה לא מתוכנן וחיצוני לחברה של חוסר גז. מחיר החשמל יירד בצורה משמעותית בתוך כמה שנים כתוצאה מאפקט כניסת הגז. צריך לעבור שנתיים־שלוש קשות ואנחנו כיום בעיצומו של המשבר".
לאחרונה הוסדר נושא הפנסיה של העובדים. מדובר בהפרשה נוספת של 1.7 עד 2.9 מיליארד שקל עבורכם.
"הנושא תוכנן במשך חודשים. יהיה לו ביטוי בדו"ח החברה, אבל לא בהשפעה התזרימית. בנוסף, זה לא יבוא לידי ביטוי בתעריף החשמל".
בשבועות הקרובים תשלים החברה את חתימת חוזה האנרגיה הגדול במשק: היא תקבל גז ממאגר תמר לתקופה של עד 15 שנה בכ־68 מיליארד שקל. "רצינו להבטיח מחיר טוב על ידי הבטחת תקרת מחיר, אבל קיבלנו פרה־רולינג מרשות ההגבלים העסקיים שלא יהיה".
למה להתעקש על הצמדה למדד? המחיר עלול להגיע ל־7.5 דולרים ליחידת אנרגיה.
"ברור שבחוזה ארוך טווח יש שחיקת מטבעות. היתה אפשרות להצמיד את המחיר לנפט, אבל תראה מה קורה גיאו־פוליטית. לא רצינו להגיע למצב שמחיר החשמל עולה ויורד חליפית. המנגנון שבנינו הוא הכי טוב שיש".
אחרי שנה בתפקיד - עד כמה הפער בין תדמית החברה למציאות גדול?
"שום חברה פרטית לא יכולה לספק תרבות ארגונית כמו שיש פה. באתי משייטת 13 כך שאני יכול להשוות. האזרחים יכולים לסמוך בצורה עיוורת שיחלצו אותם, ואין לזלזל בכך".
