מוצר אחד, לקוח אחד, מחיר קולקטיבי
הקיצוץ בפריימסנס הוא צעד ראשון לקראת היציאה ממלכודת הלקוח היחיד. הצעד השני יהיה חשוב יותר
ב־2009 נמכרה קופרגייט בעסקת מניות ומזומן בשווי של כ־184 מיליון דולר לחברה האמריקאית סיגמא דיזיין, ששווה כיום בנאסד"ק רק 159 מיליון דולר. המחיר ששילמה סיגמא עבור קופרגייט נראה לרבים נמוך, וחלק ממשקיעי החברה אף הביעו חוסר שביעות רצון בזמנו מהאקזיט. אחת הסיבות המרכזיות למכירת
ממתינים להכרזה הגדולה הנוספת
פריימסנס היא אחת החברות הישראליות המפורסמות ביותר בעולם כיום. כ־20 מיליון משתמשי קינקט של מיקרוסופט הפכו את החברה להצלחה מסחררת, עם עשרות מיליוני דולרים בהכנסות, רווחיות ויוקרה שאינה נתונה לרוב חברות ההייטק הישראליות. אבל מאז החתימה על ההסכם הגדול שלה לא יצאה החברה בהכרזה גדולה נוספת, למעט אולי גיוס הון של 50 מיליון דולר מקרן ההשקעות סילברלייק וחתימה על הסכם שבו היא פותחת את מערכותיה למפתחים חיצוניים.
חברה נוספת שעמדה בפני מצב דומה היא חברת התקשורת הישראלית אלווריון, שהשליכה את כל יהבה בעבר על טכנולוגיית ה־WiMax כטכנולוגיית הדור הרביעי העתידית. העולם חשב אחרת ורובו בחר בטכנולוגיית ה־LTE, שכיום הופכת להיות למעשה התקן של התקשורת בדור הרביעי של הסלולר. בחירתה של החברה העמידה אותה פעמים רבות בפני רבעונים רבים של חוסר רווחיות, אי־יציבות שהביאה חדשות לבקרים להודעות על פיטורי עובדים וחוסר יכולת להגיע למסה קריטית בשוק. לאחרונה החלה החברה להראות סימנים ראשונים של התאוששות והבנה כאשר הכריזה על מוצרים ראשונים בטכנולוגיות LTE, תוך הבנה שאי אפשר להישאר לנצח עם מוצר אחד שהשוק כנראה כבר לא רוצה.
בנקודה זו התנהלותה של חברת פריימסנס מזכירה את התנהלות חברת קופרגייט ופחות את זו של אלווריון. גם למיקרוסופט וגם לקופרגייט יש לקוח אחד משמעותי מאוד - לפריימסנס זו מיקרוסופט ולקופרגייט זו היתה AT&T. מלכודת הדבש של לקוח אימתני אחד היא לעתים גם הבור שאליו נופלת החברה. החברה, שכל כך מאושרת על הצלחתה בחתימה על ההסכם ועל העושר הרב שנפל בחלקה, אינה שמה לב לכך שרוב משאבי החברה נשאבים לתוך הלקוח וצרכיו הרבים. מצב זה מונע מהחברה ומהנהלתה בעיקר לחשוב בצורה צלולה על המשך דרכה מעבר לאותו הר מזומנים שמגיע בכל חודש.
מתכוננים ליום שאחרי
הודעתה של פריימסנס על פיטורי 50 עובדים מעידה כנראה על התפכחות מהסכם הענק עם מיקרוסופט, ותחילתה היערכותה של החברה ליום שאחרי. היום הזה אינו בהכרח קץ ההסכם עם מיקרוסופט, אלא בעיקר יום אחרי ההבנה שזה לא נמשך לנצח. חברות רבות המתחרות בפריימסנס קמו בישראל ומייצרות מוצרים זולים יותר, והן הופכות את השוק לרווי תחרות, ושם המשחק בו הוא רווחיות.
הצעד האמיץ שעשתה החברה בקיצוץ משמעותי של מספר עובדיה הוא צעד ראשון לקראת דרך חדשה, והשאלה היא איזו דרך. האם פריימסנס מסוגלת להביא להכנסות משמעותיות באמצעות הסכמים חדשים, האם היא תרכוש חברות שיעזרו לה להציע מגוון רחב של פתרונות לשוק, או שהיא תבחר בדרך הקלה: תימכר למתחרה אמריקאית בעסקת מזומן ומניות ותיעלם, כדרכן של חברות ישראליות רבות?
