למה האינטרנט המהיר זוחל

על פרויקט הדגל של שר התקשורת משה כחלון הוא הכריז כבר בשלהי 2009, כשהצהיר כי לציבור הישראלי מגיע אינטרנט מהיר יותר במחירים נמוכים יותר, וכי בכוונתו לקדם תוכנית שאפתנית לפריסת סיבים אופטיים ברחבי המדינה על גבי תשתיות של חברת החשמל.

כל הגורמים המעורבים בפרויקט מסכימים שהמיזם חשוב לקידום תשתיתה הטכנולוגית של ישראל. סיבים אופטיים הם עתיד התקשורת לבתים, והם יאפשרו התקדמות עצומה בתחומי החינוך, הכלכלה והמדיה. אך עם זאת חלפו שנתיים וחצי, והמיזם המבטיח טרם יצא לדרך בשל כמה בעיות המשולבות זו בזו.

בעיית המימון הבנקים לא מאשרים הלוואות בתנאי אי־ודאות

המיזם, המכונה במשרד התקשורת "המוביל הדיגיטלי", דורש השקעה של מיליארדי שקלים. זאת מאחר שיציע חיבור סיבים אופטיים לבתים ולעסקים, על בסיס כ־2,700 ק"מ של סיבים אופטיים שחברת החשמל פרסה בעבר, וכ־25 אלף ק"מ סיבים שצריכים להיפרס לשימוש המיזם. הסיבים ייפרסו ברובם (70%) באופן עילי, כלומר על העמודים המשמשים כיום לחיבור כבלי החשמל, אך מתוכננת גם פריסה תת־קרקעית שתדרוש חפירות בקרקע והיא צפויה להיות אטית יותר.

הממשלה החליטה כי יוכנס לפרויקט משקיע חיצוני שירכוש 51% מהמיזם, וחברת החשמל ש"תתרום" את הסיבים שכבר פרסה תחזיק ב־49% הנותרים.

במשך שנתיים וחצי התעקשו נציגי המדינה כי אין בכוונתה להשתתף במימון המיזם, ותרומתה לנושא תסתכם במתן האפשרות לעשות שימוש בתשתיות חברת החשמל הממשלתית. אך בשל טענות כי המשקיעים מתקשים לשכנע את הבנקים המקומיים לספק להם הלוואות שעמן יממנו את פעילות המיזם בשנים הראשונות שלו, המדינה החליטה לתת תמריץ כספי למשקיע בדמות הלוואה בסך 150 מיליון שקל. באמצעות מתן ההלוואה למשקיע, מצהירה המדינה כי גם היא נוטלת סיכון כספי, ולפיכך על הבנקים להגמיש את עמדתם ולאפשר למשקיעים לקבל מהם חבילת מימון למיזם.

עדיין לא ברור אם המדינה מתכוונת להציע את מלוא סכום ההלוואה כבר בתחילת הפרויקט, או שההלוואה תוצע במלואה או בחלקים בהתאם לעמידה באבני דרך שישלים הפרויקט. אך ניתן להעריך כי למרות המחווה הנדיבה של המדינה, השיקול העיקרי של המשקיעים בבחינת הכניסה למיזם עדיין תלוי בהחלטות הרגולטור בדבר הפרטים הלא ודאיים על שוק התקשורת.

המשקיעים מעוניינים לדעת האם ומתי בכוונת הרגולטור לשים קץ למבנה השוק המפוצל, שלפיו מתקשרים היום בנפרד לספקית התשתית ולספקית האינטרנט, ויוכרז על שוק סיטונאי. קיומו של שוק סיטונאי שכזה צפוי להוריד את המחירים בתחום ולהקשות על המשקיעים להחזיר את השקעתם.

כענף המצוי תחת רגולציה כבדה, תחום התקשורת עובר כל העת, ובמיוחד מאז כניסתו לתפקיד של כחלון, מהפכות המקשות הן על החברות הפועלות בו והן על גורמים השוקלים להיכנס אליו ולתכנן את צעדיהם בעתיד. כל עוד לא מתפרסמת עמדתו המדויקת של כחלון בנושא, הענף כולו מצוי באי־ודאות, ומיזם הסיבים לא ינוע.

ניסוי פריסת סיבים אופטיים בקריית שמונה, לפני שנתיים. התהליך יעלה מיליארדי שקלים צילוםף יוסי וייס

בעיית המכרז תנאי המכרז מחמירים ועדיין משתנים

הממשלה אישרה באוקטובר 2010 את מתווה הבעלות על המוביל הדיגיטלי, ופקידיה החלו בניסוח תנאי המכרז שבו ירכוש משקיע חיצוני את השליטה במיזם. במסיבת עיתונאים חגיגית שנערכה באוקטובר 2011 הכריזו שרי האוצר, התקשורת והתשתיות, מלווים בהנהלת חברת החשמל, על פרסום המכרז לחיפוש משקיע.

על פי לוחות הזמנים המקוריים, ממש בימים אלו כבר היה אמור להתבצע ההליך הסופי, שבו היו המשקיעים מגישים הצעות מחיר לרכישת השליטה בפרויקט. אך לפני שבועות אחדים הודיעה ועדת המכרז כי תהליך הגשת ההצעות הראשוניות יידחה בשבועיים.

המכרז למציאת משקיע למיזם מתגבש תוך עבודת נמלים, שכן הבקשות לשינויים בו מגיעות ברובן ממשרד התקשורת, המעוניין להפוך את המיזם לאטרקטיבי יותר עבור משקיעים בתחום זה. אולם מי שאמור לבצע את השינויים היא ועדת המכרז - המורכבת מנציגי חברת החשמל ומשרד האוצר.

בייאושם החלו המשקיעים, כמו גם חלק מהגורמים המנסים לקדם את הפרויקט מצדו הממשלתי, להשתמש בתקשורת כדי לומר שללא הקלות בתנאי המכרז ישראל לא תזכה לתשתית הסיבים הקסומה.

בחודשים האחרונים ניסו כחלון והאוצר לבחון יחד עם חברת החשמל ביצוע שינויים בתנאי המכרז. הניסיון הראשון התרכז בדברים הבאים: הארכת מועד הפריסה של הסיבים, כך שבתחילה יתרכזו באזורי השמנת שיניבו הכנסות גדולות; ביטול האיסור על פנייה ישירה ללקוחות; ומתן אפשרות לחברות תקשורת להיות שותפות במיזם. כמעט כל הרעיונות הללו לא הוכנסו למכרז.

בשלב הבא הוצעו רעיונות לשיפור מצבו של המשקיע על חשבון חברת החשמל - הגדלת האחזקה שיקבל המשקיע במיזם, ובחינת האפשרות להשתמש בקבלנים שונים ולא בחברת החשמל. רעיונות אלו זכו לתגובה נזעמת של דירקטוריון חברת החשמל, ולפיכך לא אומצו בידי ועדת המכרז שמונהגת בידי נציגי החברה עצמה.

משה כחלון. פרויקט הדגל שלו

בעיית התחרות המתחרות מתחזקות וצפויות להוריד מחירים

בניגוד לפרויקטי תשתית גדולים אחרים, מיזם תקשורת מושפע באופן קריטי מהתפתחות הטכנולוגיה והתחרות. הקמת נמל נוסף, סלילת רשת כבישים חדשה ויישום תוכנית רווחה מהפכנית יכולים להתבצע באיחור של שנים, וכמעט לא יושפעו מאיחור שכזה. מנגד, מתכנניו של מיזם המבקש לפרוס תשתית פס רחב חדשה, חייבים להתחשב בעובדה כי בישראל כבר קיימות שתי תשתיות שכאלה שפרסו בזק ו־HOT.

מאז שהועלה רעיון השימוש בסיבים אופטיים של חברת החשמל חלפו כשנתיים וחצי, ובינתיים בזק צפויה לסיים השנה את פריסת רשת התקשורת המתקדמת שלה, ה־NGN, ברחבי המדינה; HOT שדרגה את הרשת שלה (UFI); ושתי החברות מציעות כיום תשתית אינטרנט במהירות 100 מגה.

גם אם מכרז המוביל הדיגיטלי יסתיים בתוך חודשיים, לקוחות ראשונים של המיזם צפויים רק לקראת סוף השנה. עד אז עשויות בזק ו־HOT להוריד את מחיר שירותי האינטרנט ולהגביר את הלחץ התחרותי על המיזם, תוך שחיקת רווחיו בתקופה הכי קריטית למשקיעיו - תחילת הפעילות.

כיום מוכרות בזק ו־HOT את שירותי תשתית האינטרנט ללקוחות, והללו מתחברים בנוסף לספקיות אינטרנט לשם השלמת התהליך. המבנה המפוצל הזה צפוי להתבטל כשיתקיים שוק סיטונאי, כפי שהמליצה ועדת גרונאו, ואז ספקיות האינטרנט יוכלו לרכוש או לחכור מבזק ו־HOT מספר רב של חיבורי אינטרנט במחירים נמוכים יחסית לעומת המחירים הנגבים מהן כיום על חכירת קו בודד עבור כל לקוח.

התוצאה הצפויה: ירידת מחירים מהותית בתחום האינטרנט ופישוט התהליך של הצרכן מול ספקי השירות, כאשר הוא יתקשר מול חברה אחת בלבד (ספקית האינטרנט), ולא שתיים (ספקית התשתית וספקית האינטרנט).

אך המלצות ועדת גרונאו שנועדו להוריד את מחירי האינטרנט הן בדיוק התסריט שממנו חוששים המשקיעים הבוחנים כניסה למוביל הדיגיטלי.

אם מחירי המתחרים יירדו, תקטן יכולתו של המוביל הדיגיטלי לגרוף לקוחות. בנוסף, על המוביל הדיגיטלי נאסר לפנות ישירות ללקוחות, וגם בו יבוצע מעין פיצול, כאשר ספקיות האינטרנט יחכרו את החיבור לבתים וימכרו את השירות ללקוחות.

למעשה, גם אם לא יונהג שוק סיטונאי, תהיה לבזק ול־HOT עדיפות על פני המיזם, כיוון שהן עדיין יוכלו למכור את האינטרנט שלהן בעצמן או באמצעות ספקיות האינטרנט, בעוד שהמיזם נדרש להימנע ממגע עם הלקוחות.