ביהמ"ש: המרכז למימוש זכויות רפואיות של לבנת פורן עוסק במתן יעוץ משפטי בניגוד לחוק
השופט יוסף שפירא הורה על צו מניעה לבקשת לשכת עורכי הדין שטענה כי המרכז מסיג את גבול המקצוע ופוגע בפרנסתם של אלפי עורכי דין, כשמטפל במקומם בעניינים משפטיים
השופט יוסף שפירא אסר על פורן והמרכז "לייצג את לקוחותיהם או לטעון בשמם בפני כל גוף בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית", לרבות ועדות ערר, וכן אסר עליהם "לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי עבור לקוחותיהם" לרבות הכנת כתבי ערעור וערר, ואפילו מילוי טפסים עם תוספת מלל וצרוף חוות דעת, אסר לפעול למתן יעוץ וחיווי דעת משפטיים, לפנות בשם לקוחות למוסד לביטוח לאומי, רשויות המס, חברות ביטוח (למעט פניה באמצעות יועץ מס) ועוד.
בנוסף הורה השופט לנתבעים לפנות לכל מי שנרשמו אצלם כלקוחות ולהודיע להם על אי מתן שירותים ולפרט בפני הלקוחות שהמרכז לכל היותר "מסייע למלא טפסים באופן טכני בלבד אך אינו מסייע או מייעץ איזה טופס יש למלא ואינו מסייע במימוש זכויות כלשהן": הנתבעות אף חויבו בהוצאות בסך 48,000 שקל.
לשכת עורכי הדין שיוצגה באמצעות עורכי הדין אסף פוזנר ואתי ליבמן עפאים ממשרד כהן-וילצ'יק-קמחי טענה בתביעה שהגישה כי פורן והמרכז מסיגים את תחום מקצוע עריכת הדין ובכך מסבים נזק לעורכי דין שנמנעת מהם פרנסה בתחום במקום המרכז וכן לציבור הנזקק לשירותיהם. לתביעה צורפו פרסומים שונים אשר לטענת הלשכה ניתן ללמוד מהם על טיב פעולות המרכז, היקף פעילותו ורווחיו וטענו כי המרכז גובה שכר טרחה מלקוחות שהינו מקביל לנהוג בקרב עורכי דין.
הנתבעות שיוצגו ע"י משרד עורכי הדין צבי אגמון טענו כי עיסוקו של המרכז "מצוי בתחום הרפואי והביורוקרטי בלבד והוא אינו נותן שירות משפטי מכל סוג". טענתם היתה כי לא ניתן להגביל אדם, לרבות תאגיד, מלהעניק סיוע ביורוקרטי-אדמיניסטרטיבי למי שמעוניינים בכך לצורך פנייה לרשויות ולגופים שונים ולא ניתן למנוע מאדם לבחור באופן חופשי גורם שיסייע לו בביצוע פעולות כאלה מול הרשויות. עוד טענו כי קבלת התביעה תפגע בחופש העיסוק שלהם.
פסק הדין של השופט שפירא משתרע על פני 40 עמודים ודן באריכות בטענות הצדדים. בסופו של דבר קבע השופט כי חלק ניכר מפעולות הנתבעים מסיגות את גבול מקצוע עריכת הדין וכי עליהם לחדול מפעילות זו. לדברי השופט: "העיקרון המנחה במקרה הנדון הוא השמירה על רמתו של השירות שניתן לציבור הרחב בנושאים משפטיים. חדירה לתחומי המקצוע של מי שאינו עו"ד, עלולה להעמיד את כלל הציבור במצב שבו לא תעמודנה לזכותו ההגנות שהחקיקה מעמידה לרשותו... אכיפה של חובת אמון וזהירות תוכל להבטיח את ההגנה הראויה על הציבור הרחב הזקוק לשמירת זכויותיו וייצוג הגון. חובות אלה אינן חלות על הנתבעים מכוח חוק ואין דרך לאכוף אותן ובכך קיים חשש ממשי לפגיעה בציבור הרחב".
לאחר מתן פסק הדין פנו לבנת פורן והמרכז בבקשה דחופה לשופט יוסף שפירא לעיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור שבכוונתם להגיש בשל המשמעות מרחיקת הלכת מבחינתם של פסק הדין למול העבודה השוטפת מול לקוחותיהם. השופט שפירא נענה בינתיים לבקשה ועיכב את ביצוע פסק הדין ב-15 יום עד שתתקבל תגובת לשכת עורכי הדין.
עו"ד אסף פוזנר אמר בעקבות פסק הדין: "מדובר בנדבך חשוב במאבקה של הלשכה במסיגי גבול המקצוע. בדעת הלשכה לפעול בהתבסס על פסק דין זה כנגד גופים רבים המסיגים את גבול המקצוע, ולפנות לגופים השונים כגון: המוסד לביטוח לאומי, רשות המיסים, קצין התגמולים וחברות הביטוח, על מנת שימנעו מלהתייחס לפניות לא חוקיות. כמו כן, בדעת הלשכה לפנות לרשות השידור ולעיריות המאפשרות פרסום חוצות, על מנת להפסיק את הפרסום הבלתי חוקי".
המרכז למימוש זכויות מסר בתגובה: "המרכז למימוש זכויות רפואיות פועל בזירה הרפואית בלבד, מול ועדות רפואיות, באמצעות חוות דעת רפואיות ואינו פועל כלל בזירה המשפטית. המרכז מסייע לאזרחים שמרגישים נרמסים על ידי הבירוקרטיה באמצעות רופאים מומחים ואנשי מקצוע. פסק הדין שהתקבל הבוקר אינו מצביע על פגיעה בלקוחות. מדובר בניסיון של גילדת עורכי הדין, השומרת על האינטרסים שלה, על מנת לנכס לעצמה באופן בלעדי גם תחומים רפואיים. פסק דין זה פוגע בערכי היסוד של חופש העיסוק ובחופש הבחירה של האזרח ולכן אנו נפנה לערעור בבית המשפט".
