רפורמת הביטוח הסיעודי תלויה בהחלטת נתניהו להעלות מסים

ההכרעה בנוגע לעתיד רפורמת הביטוח הסיעודי, שיזם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, הועברה השבוע לראש הממשלה בנימין נתניהו. הרפורמה, שנועדה להקל על ציבור הקשישים, כוללת העברת האחריות על הטיפול הסיעודי לקופות החולים ומוערכת בעלות של מיליארד שקל בשנה. משרד הבריאות הציע לממן זאת על ידי העלאת מס הבריאות (דמי ביטוח בריאות) הנגבה מכל עובד - כלומר תוספת תשלום של עד 180 שקל בחודש. בשל חוסר הסכמה בין משרד הבריאות לקופות החולים ולמשרד האוצר, המתנגד להעלאת מסים כדי לתקצב את הרפורמה, הועבר הנושא למשרד ראש הממשלה.

האוצר כבר הפסיד במערכה אחת על סיעוד האוצר נאלץ להגדיל הסבסוד לבתי אבות ועדת המכרזים של משרדי האוצר והבריאות נאלצה לפרסם בחודש שעבר מכרז חדש לבתי אבות שיזכו לסבסוד המדינה לאחר שהמכרז האחרון נפסל על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב לפני כשנה מיקי פלד לכתבה המלאה 

זו אינה הפעם הראשונה שנתניהו נדרש לנושא. ביולי האחרון הציגו ליצמן ומנכ"ל משרדו רוני גמזו את התוכנית לראש הממשלה, אך לא קיבלו ממנו הבטחה לקדמה. הסוגיה שהועברה לשולחן נתניהו אינה פשוטה. מטבע השקפתו הכלכלית הוא מתנגד להעלאת מסים, במיוחד על עבודה, והרפורמה דורשת העלאה של 0.5% בדמי ביטוח הבריאות. מצד שני, אין חולק כי ענף הסיעוד דורש רפורמה, ויישום תוכנית שכזו יוכל לזכות את נתניהו ב"נקודות חברתיות" ולצמצם חלק מהביקורת נגדו.

יותר סבסוד ליותר קשישים

הרפורמה נועדה להקל כלכלית על הקשישים ובני משפחותיהם שנדרשים להוציא מכיסם כל שנה כ־4 מיליארד שקל - אם בביטוחים פרטיים ואם בתשלומים למוסדות אשפוז סיעודי. סכום זה מהווה כ־40% מסך ההוצאה הלאומית לסיעוד, בעוד שהמדינה וקופות החולים נושאות בשאר.

לפי משרד הבריאות, רק כשליש מהקשישים יכולים להיות זכאים כיום לסבסוד כלשהו. לפי תוכנית הרפורמה, מבחני ההכנסה שנעשים ישונו כדי להחליט על זכאות לסיוע מהמדינה. כיום הזכאות תלויה בהכנסות הקשיש וילדיו, ולאחר הרפורמה הזכאות תהיה תלויה רק בנכסי הקשיש. חלק זה סותר את מסקנות ועדת טרכטנברג, שהמליצה דווקא על הקשחת מבחני ההכנסה. גם אז, הם יידרשו להשתתפות עצמית עד לתקרה של 9,000 שקל לחודש, ולאחר הרפורמה התקרה תרד ל־7,000 שקל.

ליצמן ונתניהו. דילמה חברתית צילום: אלכס קולומויסקי

"דוחקים את מעמד הביניים"

הרפורמה מחולקת לשלושה שלבים עיקריים. בשלב הראשון תוגדל, בשיעור שעוד לא נקבע, גמלת הסיעוד לקשישים המוגדרים כבעלי תלות מוחלטת או גבוהה מאוד. במקביל, יוגדר סל שירותים מינימלי שלו זכאי כל קשיש סיעודי. בשלב השני תועבר האחריות על האשפוז הסיעודי ועל הטיפול בקשישים תשושים בביתם ממשרדי הבריאות, הרווחה והפנים אל קופות החולים. בשלב השלישי תועבר מהביטוח הלאומי לקופות החולים גם האחריות על השירות והעזרה בבית הקשיש.

רמי אדוט, מרכז תחום הבריאות באגודה לזכויות האזרח, תומך ברפורמה ומסביר כי "יש כיום שלוש מצוקות עיקריות: הראשונה היא שמבחני הזכאות לקבלת סיוע מנפים החוצה את רוב המעמד הבינוני, שכן רק העניים ביותר מקבלים סבסוד.

"המצוקה השנייה היא הטרטור הבירוקרטי בין כמה מערכות ממשלתיות שונות הנדרש לקבלת סבסוד. המצוקה השלישית היא שאותו פיצול בירוקרטי יוצר גם תמריץ כספי שלילי לגורמי הטיפול בקשישים. למשל, לקופת החולים אין תמריץ לפתח את השיקום של הקשיש, אם בעת החמרת מצבו הוא יעבור לטיפול במוסד סיעודי.

ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד פועל לאישור הרפורמה במסגרת החלטת ממשלה. לשם כך נוסחה טיוטת הצעת "מחליטים" שהועברה למזכירות הממשלה בסוף נובמבר 2011". ממשרד רה"מ לא נתקבלה תגובה.