מבקר המדינה: הפנסיה ברכבת ישראל שווה למצנח זהב

במסגרת הביקורת על רכבת ישראל התייחס המבקר להסכמי הפרישה של עובדי רכבת ישראל. יישומו החל ב-2008, כאשר עד 2009, פרשו 184 עובדים, רובם לפנסיה מוקדמת. עד סוף 2010 הסתכמו תשלומי החברה עבורם בכ-83.9 מיליון שקל (בגין מענקי פרישה, פיצויים ופנסיה מוקדמת).

במסגרת הבדיקה

אם לא די בכך, חלק מהפורשים עזבו באמצעו של הליך פלילי מולם, אולם הנהלת החברה הקודמת העדיפה לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח. "אשר לפורשים במסגרת ההסכם שנחשדו בעברות משמעת או בעברות פליליות, הועלה כי המטפלים בפרישה המוקדמת לא המשיכו לברר את החשדות שהועלו ולא התייעצו עם היועץ המשפטי של החברה אם ראוי למצות את החקירות בתחום המשמעתי, להעביר את הנושא להמשך טיפול במישור הפלילי, או להביא לידי פרישה מוקדמת של עובדים אלו.

הנהלת החברה גם לא יידעה את הדירקטוריון בעניינם של מקרים אלה", אומר המבקר. ואיך נוהל הליך הפרישה? לפי המבקר סמנכ"לי החברה, שבראשה עמד אז יצחק הראל, "גיבשו את רשימות העובדים שמומלץ להביא לידי פרישתם, אך לא נמצאו מסמכים המתעדים את ההנמקות להמלצותיהם". יותר תמוה לגלות שתחשיב החברה על התועלת הכספית מההתייעלות הארגונית לא חושבה נכון. 

תגובת הרכבת

פרישת עובדים: "תהליך פרישת העובדים נוהל בצורה מוסדרת בין מנהלי החטיבות והאגפים ובין חטיבת משא"ן ו-וועד העובדים, כפי שנדרש בהסכם הקיבוצי. כל החלטה על פרישתו של עובד התקבלה בכפוף לחוות דעת הממונה עליו, בתיאום מול וועד העובדים והעובד עצמו. לראיה, לא קיימת כל תביעה של עובד או עובדת הטוענים כי סיימו את עבודתם בחברה מסיבות שאינן רלוונטיות".

אישור מענקי פרישה בדירקטוריון:

"דירקטוריון החברה מקיים דיונים באשר למענקי הפרישה ומאשר אותם".