ראיון "כלכליסט" - ליידרמן: "רצוי שהממשלה תקצץ בהוצאותיה לפני שתעלה מסים"
היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, פרופ' ליאו ליידרמן, סבור שאת בעיית הגירעון התופח של ישראל אין לפתור בהעלאת המע"מ לפני שנוסו פתרונות אחרים. לדבריו, הדיור בארץ יתייקר השנה, ההאטה העולמית תימשך גם בשנה הבאה, ופרישת יוון מגוש היורו רק תועיל
גירעון המדינה, שצפוי להסתכם ב־30 מיליארד שקל (לעומת יעד של כ־18.4 מיליארד שקל), יחייב את הממשלה לקצץ כבר השנה מיליארדי שקלים בהוצאותיה, וככל הנראה גם להכביד את נטל המסים. ניסיון העבר מלמד כי במקרה כזה מעדיפה הממשלה לפנות אל הפתרון הקל, להעלות את שיעורי המסים שגובים עבורה אחרים. ובמקרה זה כל העקבות מובילות אל העלאת המע"מ, שכל 1% נוסף בשיעורו שווה תוספת הכנסה שנתית למדינה של יותר מ־3.5 מיליארד שקל.
היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים פרופ' ליאו ליידרמן, שיתארח מחר בוועידת התשתיות והנדל"ן של "כלכליסט", אמר בראיון שערכנו עימו לפני חצי שנה, כי סתימת החור בתקציב באמצעות העלאת שיעור המע"מ "היא הדבר הכי אנטי־ועדת טרכטנברג שאפשר לחשוב עליו במציאות הנוכחית, והיא נראית לנו מהלך בלתי סביר לחלוטין. מע"מ הוא מס רגרסיבי שפוגע הרבה יותר במעמד הביניים ובשכבות הנמוכות, ולכן העלאת שיעורו תגדיל את אי־השוויון".
בחלוף חצי שנה, מה דעתך לגבי התפתחות ביצוע תקציב המדינה?
"כפי שצוין על ידי בנק ישראל, הוצאות הממשלה נמצאות עתה על תוואי גבוה מזה שתוכנן. בבואה של הממשלה להכריע לגבי ההתאמות התקציביות ויעדי התקציב לשנת 2013, היא ניצבת בנקודת מבחן חשובה ביותר. אנחנו עדיין נמצאים בתקופה של מחאה חברתית. מדיניות כלכלית אמינה תהיה כזאת שתקבע התאמות תקציביות תוך רגישות מרבית לנושא החברתי.
"מכאן אפשר להסיק שאני מתנגד להעלאת שיעור המע"מ, כאשר טרם נוסו כיווני פעולה אחרים. אין ספק שהציבור בישראל ירצה לראות כיצד ממשלה גדולה של 30 שרים ושבעה סגני שרים, מתייעלת ומנסה לקצץ בהוצאותיה לפני שהיא מטילה גזירות חדשות על הציבור, כגון העלאת המע"מ או הטלת מסים אחרים. ובסופו של דבר, נראה לי שלא יהיה מנוס מתיקון מסוים בהוצאות הביטחון יחסית לתוואי הנוכחי שלהן".
פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים צילום: אוראל כהן
"אין צורך להוריד את ריבית בנק ישראל"
כיצד יש להתנהל עם הגירעון?
"על פי התחזית שהכנו במחלקה הכלכלית של בנק הפועלים, ללא צעדים חדשים הגירעון בתקציב המדינה עלול להגיע השנה לשיעור של יותר מ־4% מהתוצר. בעוד שהיעד המקורי הוא 2% מהתוצר בלבד. עיקר החריגה נובע מירידה לא צפויה בהכנסות המדינה ממסים. מכיוון שממילא הממשלה צפויה להתחיל את דיוניה על תקציב השנה הבאה ממש בשבועות הקרובים, כדאי לקבל החלטות תקציביות כבר למחצית השנייה של 2012 ולכל שנת 2013. לדעתי רצוי שיעד הגירעון בתקציב במהלך השנה וחצי הקרובות לא יעלה על 3% מהתוצר, דבר שככל הנראה עקבי עם מניעת עלייה ביחס החוב הציבורי לתוצר".
מה לדעתך צריכה להיות מדיניות בנק ישראל כעת?
"בשונה מהמדיניות התקציבית של הממשלה, אין כרגע צורך בהתאמות משמעותיות במדיניות המוניטרית. על רקע אי־הוודאות הכלכלית והפיננסית בעולם ובישראל, הפיחות המשמעותי של השקל מול הדולר (שהוא בעיקר תוצאה מהתחזקות שער הדולר בעולם), ואי־הוודאות בקשר למדיניות התקציבית בישראל, אני מעריך שמוקדם עדיין לדבר על הצורך בהפחתת הריבית.
"יחסית למצב, ועל רקע העובדה שהציפיות לאינפלציה נמצאות בתוך תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה (1%–3%), הריבית נמצאת ברמה סבירה, וספק אם הפחתה של הריבית ב־ 0.25% או 0.5% תשנה דברים בצורה משמעותית".
"ירידה במחירי הדיור היא כמעט בלתי אפשרית"
מה עמדתך לגבי שוק האג"ח הקונצרניות המקומי?
"מאז המחצית השנייה של 2011 אנו רואים תהליך של התגברות הסיכונים העסקיים, במיוחד אצל חברות ההחזקה הממונפות במשק. אך חלק לא זניח מהחברות ממשיך להיסחר במרווחים סבירים ואף לקיים הנפקות חדשות. כרגע אנחנו רואים את הלחצים שנוצרו בעיקר כבעיית מיקרו, ולא כבעיית מאקרו של כל שוק ההון. אך אם מצבן של חברות ההחזקה המובילות יוחרף בהמשך, הרי שבעיית המיקרו עלולה לגלוש גם אל תחומי המאקרו".
תחזיותיו של ליידרמן בעבר בתחום הדיור התגלו כמדויקות מאוד, לכן תחזיתו הנוכחית מעניינת: "אנחנו סבורים שמחירי הדיור יעלו במונחים ריאליים, בממוצע, בצורה מתונה ומדודה. כידוע, צפוי שהתחלות הבנייה יירדו בשנה הבאה לכ־40 אלף יחידות דיור, והדבר יהפוך את התרחיש של ירידה של ממש במחירי הדיור לכמעט בלתי אפשרי. במקביל, אנחנו ממשיכים לראות עלייה גבוהה יותר של מחירי השכירות, דבר שבוודאי ימשיך להקשות על חלק ניכר מהזוגות הצעירים". ליידרמן משגר עקיצות לממשלה ולבנק ישראל באומרו: "מחירי הדיור גבוהים בישראל יחסית לכוח ההשתכרות של האוכלוסייה, והמפתח לפתרון נמצא בהגדלת ההיצע, ולא בהגבלת הביקושים".
איזו התפתחות צפויה בכלכלה העולמית ובפרט האירופית?
"תמונת הצמיחה הגלובלית אינה מעודדת וסביר מאוד להניח שבקרוב יופחתו תחזיות הצמיחה לשנת 2012 ולשנה הבאה. עיקר השינוי נובע מכך שהמיתון בגוש היורו הולך ומחמיר ומההידבקות של ארה"ב והמשקים המתעוררים. אם בעבר ראינו את מדינות ה"בריקס" (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) כמנוע רב עוצמה בצמיחה הגלובלית, הרי שלפי הנתונים האחרונים, הוא נחלש באופן משמעותי בהשוואה לציפיות הקודמות.
"ההחלטה אם להמשיך לקיים את גוש היורו היא קודם כל החלטה פוליטית, ואין כרגע שום סימנים בקרב קובעי המדיניות שיש לפרק את הגוש. עם זאת, מדאיגה במיוחד האטיות הגדולה שבה פועלים מקבלי ההחלטות בזמן שיש חשש ממשי להתגברות המשיכות של כספים מהבנקים והעברתם למדינות שמחוץ לגוש היורו. מאכזבת במיוחד גרמניה, שאינה מפגינה מנהיגות ומובילות, ומבלי שהיא תתרום יותר מכספיה, גוש היורו אכן לא יוכל לשרוד.
"באשר ליוון, אנחנו מעריכים שהיא תצטרך לפרוש מגוש היורו. אין ספק שתהליך של פרישתה מגוש היורו יגבה עלויות גבוהות, אך סביר להניח שתוך שנה היוונים והאחרים יסכימו שזה היה צעד לטובת כולם".
