ראיון "כלכליסט" - סר רונלד כהן: "מערכת השקעה חברתית בישראל תעודד יזמות וחדשנות"
מייסד קרן אייפקס והממשלה הבריטית מלווים לארגונים שינפקו תועלת חברתית בנוסף לתשואה פיננסית. "אנחנו רוצים לחבר יזמים חברתיים וארגונים חברתיים לשוקי ההון"
ממשלת בריטניה השיקה בחודש שעבר בנק עם רעיון פשוט אך יוצא דופן - ביג סוסייטי קפיטל יעניק הלוואות לארגונים שינפקו תשואה חברתית בנוסף לתשואה פיננסית. במילים אחרות, הארגון הלווה יצטרך להוכיח שהכסף הועיל לחברה באופן שניתן לכמת במספר.
שני שלישים מהון הבנק, העומד על 600 מיליון ליש"ט, הגיעו מחשבונות בבנקים בריטיים שלא נעשתה בהם כל פעילות יותר מ־15 שנה. השליש הנותר הגיע מארבעת הבנקים הבריטיים הגדולים: ברקליס, HSBC, לוידס ורויאל בנק אוף סקוטלנד. יו"ר הבנק הזה הוא סר רונלד כהן, מי שיסד את קרן ההשקעות הפרטית אייפקס ופרש ממנה לפני שבע שנים כדי להקדיש את זמנו לפילנתרופיה.
"המכנה המשותף של הסקטור החברתי בכל העולם הוא שלאף אחד אין כסף", הוא אומר, "כיוון שהכל מבוסס על תרומות. כשמישהו תורם לך כסף, אז הוא אומר: 'אל תוציא את זה על הארגון שלך'. ולכן זה מקשה על הארגונים האלה לגדול. אנחנו רוצים לחבר יזמים חברתיים וארגונים חברתיים לשוקי ההון באותה הדרך שיזמים עסקיים חוברו לשוקי ההון ב־30 השנים האחרונות".
את החיבור הזה הוביל כהן באמצעות אייפקס, שהוקמה ב־1972 והפכה לאחת מקרנות ההשקעה הפרטיות הגדולות בעולם. הונו של כהן, יהודי דובר עברית שנולד במצרים ומשפחתו ברחה משם כשהיה בן 11, הוערך ברשימת עשירי בריטניה של "הסאנדיי טיימס" ב־200 מיליון ליש"ט. הוא המליץ להגדיל את החיבור בין שוק ההון לארגונים החברתיים כבר לפני עשור, בדו"ח כוח המשימה להשקעות חברתיות כששימש כיו"ר שלו. הדו"ח הוזמן על ידי שר האוצר הבריטי.
כעת הוא מנסה לקדם רעיונות דומים בישראל. "בין הסקטור הפרטי והסקטור הממשלתי ישנו הסקטור החברתי, המורכב מארגונים ללא מטרת רווח. קרן פורטלנד, שדרכה אני עובד בהשקעות חברתיות בישראל, נפגשה עם יזמים ומשקיעים חברתיים. השאלה הגדולה עבור ישראל היא האם היא תעשה בתחום זה את שעשתה בתחום היזמות העסקית. עליה להחליט שהיא רוצה מערכת של השקעה חברתית, שתוסיף למאמצי הממשלה ותרתום את היזמות החברתית ושוקי ההון כדי לעודד חדשנות".
כוונתך שהממשלה צריכה להחליט.
"אנחנו עוד בשלב הרעיונות. זה מוקדם מדי עבור הממשלה. אין ספק שראש הממשלה ירצה להגדיר אסטרטגיה לישראל בתחום הזה".
כהן מספר שהיה בהפגנות המחאה החברתית וביקר בשדרות רוטשילד. "זו היתה בעיקר הפגנה של מעמד הביניים נגד סדר העדיפות של הממשלה הנוכחית. זה מרשים שבישראל ההפגנות הללו עברו בסדר מופתי ושוחר שלום".
אחד האירועים שהצית את גל המחאה בישראל היה החרם על גבינת הקוטג' של תנובה, שבבעלות אייפקס, הקרן שכהן היה שותף בהקמתה.
אייפקס טעתה במקרה של תנובה?
"עזבתי את אייפקס ב־2005. ההשקעה בתנובה היתה ב־2008. אפילו באייפקס יגידו לך שנושא קביעת המחירים עלה באופן שבחברה היו מעדיפים שלא יעלה. אני לא חלק מההנהלה, אבל בטוח שהם ינסו לעשות את הדבר הנכון".
אולי הם הקשיבו יותר לצד הקפיטליסטי ולא לצד החברתי?
"כשאתה מבצע השקעה, אתה מנסה למקסם את התשואה עבור המשקיעים שלך. זה יכול ללכת רחוק מדי. ברור שבאייפקס היו מעדיפים להימנע מכך".
הפכנו ליותר אינדיבידואליסטיים?
"אני רואה בקרב הדור הצעיר הזדהות עמוקה עם הבעיות של אלה שפחות טוב להם. אני רואה אווירה של אחריות חברתית, שבה עליך לתת משהו בחזרה כשאתה מצליח, כמו שגייטס, באפט ואחרים עושים. זו תגובה לאינדיבידואליזם של שני העשורים האחרונים. בדרך כלל אני אומר לצעירים כאלה: 'אם תמצאו ארגון חברתי שיכול להיות האפל או המיקרוסופט של הסקטור החברתי, תיקחו אותו בשתי ידיים. אם לא, תתרכזו בלפתח קריירה ראויה לעצמכם. להגיד לאנשים שלא ילכו לעבוד בסקטור הפיננסי זה דבר טפשי. זו הדרך לתמוך בצמיחה".
אז זה המודל הקפיטליסטי שלך?
"עלינו לבנות את הסקטור החברתי כך שיתמודד עם נושאים חברתיים. זאת ניתן לעשות רק בעזרת שוק ההון".
לפני כעשור הקים רונלד כהן את קרן פורטלנד, שמטרתה לעודד פיתוח כלכלי בישראל וברשות הפלסטינית, כדרך לקרב את השלום במזרח התיכון.
"קשה להיות אופטימי", הוא אומר. "למרות שהביטחון במצב טוב והכלכלה בגדה במצב הטוב ביותר אי פעם, יש סכנה שהכלכלה תיפגע. יש אינדיקציות שנוכל להגיע לפשרה כי אנשים רוצים לשמר את הקיים מבחינה ביטחונית וכלכלית, אבל היתה התקדמות מעטה".
איך אתה רואה את עתיד ישראל?
"אני חושב שישראל עמדה באתגרים עצומים - האתגר הצבאי, פיתוח כלכלה חקלאית ותעשייתית ופיתוח ההייטק ושווקים פיננסיים. כדי לשמור על עתידה, ישראל חייבת לראות את השלום כאתגר שיש להשיג. ללכת על הסכם, כפי שנעשה עם מצרים, ואם הוא שורד, לוודא שהוא לא מאיים על עתיד המדינה, אבל תמשיכו לרצות שלום".