דו"ח המשט: "ליקויים משמעותיים בקבלת ההחלטות של נתניהו"

בממשלה ידעו היטב כי המשט הטורקי במאי 2010 יהיה שונה מכל הניסיונות הקודמים לשבור את המצור על רצועת עזה - אבל תהליך קבלת ההחלטות של ראש הממשלה לא היה על-פי הנהלים, שרים לא קיבלו את כל התמונה המלאה ואנשי המטה לביטחון לאומי מודרו. רגע לפני פרישתו, מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, מותח ביקורת חריפה על תהליך קבלת ההחלטות של בנימין נתניהו, בדו"ח מיוחד בנושא המשט לעזה המתפרסם בצהריים (יום ד'). גם שר הביטחון אהוד ברק זוכה להערות על תפקודו.

לוחמי חיל הים צילום: דובר צה"ל

עוד מצא המבקר כי לא התקיים כל דיון בין ראש הממשלה לבין קבוצת שרים כלשהי בנושא, מלבד דיון שהתקיים בפורום ה"שביעייה" (שאין לו מעמד חוקתי), כמה ימים לפני שיצא ראש הממשלה לביקור בצפון אמריקה, שם שהה בזמן המשט. המבקר העיר כי מדובר בדיון "מעכשיו לעכשיו" ללא כל מצע והכנה, שנעדרו ממנו נציגי הגופים הנוגעים בדבר - והפעילות לא נעשתה ברוח המלצות ועדת וינגורד וועדת ליפקין-שחק, שהוקמו בעקבות מלחמת לבנון השנייה, בנוגע לתהליך הראוי של קבלת ההחלטות.

בביקורת נמצא עוד כי על אף שורת סימנים והתרעות, בהם - המידע על המשט הטורקי שהחל להצטבר כבר בתחילת 2010; ההכרה שהתגבשה אצל ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ והשר לעניינים אסטרטגיים משה (בוגי) יעלון; ופניות של הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי והשרים ברק ויעלון לנתניהו כדי שיקיים דיון מדיני אינטגרטיבי בהשתתפות השרים והגורמים הנוגעים בדבר; - למרות כל אלו, תהליך קבלת ההחלטות נעשה ללא עבודת מטה סדורה, מתועדת ומתואמת וללא תכלול של המערכות הרלוונטיות.

לינדנשטראוס גם מעיר כי ראש הממשלה לא קיים עם שר הביטחון ושר החוץ כל מפגש או דיון משותף לשלושתם, כדי לקיים הליך של חשיבה משותפת שתוביל למאמץ מערכתי מדיני-דיפלומטי ומאמץ הסברתי משולב, מתואם ומבוקר כדי למנוע את יציאת המשט לדרכו וכדי למנוע את הגעתו ליעדו. יתרה מכך, נכתב בדו"ח, בביקורת עלה כי מפגשים ודיונים בהקשר זה בדרג המדיני נערכו בארבע עיניים, ללא כל נייר מטה מוקדם או היערכות פורמלית מתועדת. לינדנשטראוס כתב כי לא ברור אם ואילו החלטות התקבלו במסגרתם. גם אם התקבלו החלטות, הרי שהן לא סוכמו בכתב.

דיון ראשון - כשהספינות היו בדרך לעזה

עד ליציאת המשט לדרכו, מעיר עוד המבקר, לא נערך ולו דיון משותף אחד בראשות ראש הממשלה ושרים רלוונטיים כדי לבחון מאמץ מתואם של הדרג המדיני הבכיר, כדי למנוע את יציאת המשט לדרכו וכדי להיערך לקראת פעולה צבאית לעצירתו. רק ב-26 במאי, חמישה ימים לפני ההשתלטות על המרמרה, כינס ראש הממשלה את שרי השביעייה. המבקר מצא כי הפורום התכנס "מעכשיו לעכשיו" באופן חפוז, ללא עבודת הכנה ובלי שהייתה יכולת למשתתפים להיערך לקראתו. שרים רלוונטיים, כמו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לא הוזמנו. המבקר כתב כי דיון זה לא התיישב באופן מהותי עם הכללים שעליהם המליצה ועדת וינוגרד ועם המתכונת הראויה לקבלת החלטות בתחום הביטחון הלאומי שעליה המליצה ועדת ליפקין-שחק.

ברק ונתניהו צילום: עטא עוויסאת

ועדת השרים לביטחון לאומי ("הקבינט") כלל לא כונסה בידי ראש הממשלה כדי לדון בדרכים להתמודדות עם המשט, ולכן שרים החברים בה לא היו שותפים בתהליך קבלת ההחלטות. המבקר גם התייחס למועצה לביטחון לאומי, שבראשה עמד אז ד"ר עוזי ארד. הוא מצא כי ראש הממשלה לא הנחה את המל"ל לקיים עבודת מטה בנדון, והמל"ל מצדו קיים דיון ראשון בנושא רק ב-12 במאי. בנוסף לא שולב הגוף בעבודת המטה וכאשר ביקש לעסוק בתחום, משרד הביטחון וצה"ל לא שיתפו איתו פעולה.

הרמטכ"ל דאז אשכנזי התריע כי ייתכן שפעילים במשט ינסו לפגוע בספינות חיל הים. "זה יהיה אירוע לא פשוט מבחינה תקשורתית. חשוב שהדרג המדיני יבין מה אנחנו נראה כאן. זה אירוע עם חיכוך ועם פרופיל תקשורתי מאוד גבוה", הוא הדגיש. השר ברק מצדו התייחס בדיון, שנערך בתחילת מאי, לאפשרות פתיחה באש לעבר כוחותינו מצד נושאי המשט והורה לחדד את ההנחיות בנושא, בדגש על הימנעות מפגיעה בבלתי מעורבים. שבוע לאחר מכן התקיים דיון נוסף ובו נטען כי האפשרות להפעלת אש נאמדת כזניחה.

שבועיים וחצי לפני ההשתלטות אמר אשכנזי לנתניהו שכדאי לפעול בדרך מדינית כדי למנוע את יציאת המשט לדרך.

"לא ימחאו לחיילים כפיים"

בפורום השביעייה אמר ברק כי נוסעי המשט "מתכוונים להשיג אפקט דומה לשל אקסודוס". הרמטכ"ל אמר לגבי ההשתלטות: "זה לא אירוע של שתי דקות. יש פה חומר בעירה ליומיים-שלושה. אין לי ספק שיופעל שם כוח. האנשים התעמתו איתנו. אני חושב שזאת אשליה לחשוב שאם עכשיו 20 איש יצנחו על אונייה שבה יש כ-400 איש ימחאו להם כפיים, הם ייאבקו איתם".

בהתייחסות משרד ראש הממשלה לממצאי המבקר בנושא זה נטען כי "מערכת הביטחון עצמה לא הייתה מודעת ולא יכולה הייתה להיות מודעת למסוכנות הנשקפת ממשתתפי המשט. סביר להניח שלו היה בידי הדרג הצבאי מידע בדבר המסוכנות הנשקפת ממשתתפי המשט, הוא היה נערך אחרת ותוצאות המשט היו שונות". עוד נטען כי חמישה ימים לפני ההשתלטות אמרו ברק ואשכנזי שהצבא ערוך להתמודד עם המשט ושנלקחו בחשבון תרחישים שונים.

המבקר גם הזכיר את המאמצים הדיפלומטיים לעצירת המשט בטורקיה. ב-24 במאי נפגש ראש הממשלה עם גורם מצרי בכיר ודן עמו בהידברות עם הממשלה באנקרה. יום לאחר מכן הועבר מסר לטורקים ובאמצעות גורם שלישי התקיימו שיחות עם ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן.

לדעת מבקר המדינה, אי תיעוד בפגישות בעניין זה הוא ליקוי חמור. תיעוד הפגישות ותוכנן, הוא מסביר, חשובים לצורך הנחיות הדרג המדיני בדבר אופן הפעולה, לצורך הזיכרון הארגוני, ולצורך בקרה רציפה ושליטה על אופן ביצוע ההחלטות.

המל"ל מודר

המבקר התייחס גם לפעילות המל"ל בנושא. הוא כתב כי הגוף מודר מתהליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני הגבוה ואף נתקל בחוסר שיתוף פעולה שיטתי מצד מערכת הביטחון לביצוע עבודת מטה עבור הממשלה. המבקר העיר כי המידור "משקף נאמנה את האקלים שבו היה צריך המל"ל לנסות למלא תפקידו".

מיכה לינדנשטראוס צילום: עטא עוויסאת

לינדנשטראוס העיר בדו"ח לשר הביטחון שאי התייצבות נציגי צה"ל לדיון שיזם המל"ל היא הפרה חמורה של כללי עבודת המטה לנושאים ביטחוניים ומדיניים, כפי שעלה כבר בוועדת וינוגרד. הוא הוסיף כי מדובר בצעד המנוגד לחוק המל"ל, והיה בכך כדי לפגוע ביכולת הגוף למלא את התפקיד המוטל עליו, כדי לסייע למקבלי ההחלטות.

המבקר התייחס בדו"ח גם לכך שראש הממשלה לא כינס כל דיון בנושא למניעת יציאת המשט או לעצירתו בהשתתפות גורמים מהדרג המקצועי. לדעת המבקר, מן הראוי היה לכנס פורום כזה מבעוד מועד.

מבקר המדינה מצא גם שברק לא מילא אחר המלצה נוספת של ועדת וינוגרד. הוועדה קבעה שראוי ששר הביטחון יבחן את תוכניות הצבא, יוודא את מוכנתו והיערכותו ויבדוק בראייה כוללת את ההלימה בין דרכי הפעולה שהוצעו לבין היעדים שנקבעו. בפועל לא נמצא כי ברק דן בדרכי התמודדות עם הסיכונים שעלו בדיונים שקיים, ובכלל זה הסיכונים שהוא עצמו העלה.

ומה עם צה"ל? הצבא כבר ספג את הביקורת על ההכנה הלקויה בדו"ח ועדת איילנד, ואולם לינדנשטראוס מדגיש שלא גובשו דרכי פעולה אפשריות לתגובה אלימה מצד המשתתפים בו, ולפיכך גם לא הוצגה כזו בפני הדרג המדיני. פרק של הדו"ח הנוכחי העוסק בהכנה המודיעינית נותר חסוי.

בשורה התחתונה, כתב המבקר, כי אין בקביעה שתהליך קבלת ההחלטות היה לקוי, להצביע על כך שבמבחן התוצאה היו התוצאות יכולות להיות אחרות, אולם הביקורת רואה במשט הטורקי מקרה משל, שממנו צריכים ללמוד לגבי תהליך ודרך קבלת ההחלטות במקרים אחרים עתידיים, ולאו דווקא במשט הבא.

תגובות

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "במבחן התוצאה אזרחי ישראל נהנים מביטחון שלא היה כמותו מזה שנים רבות. הביטחון ממנו נהנים אזרחי ישראל הוא תוצאה ישירה של ניהול אחראי ומדיניות נחושה. הדיונים הביטחוניים שמתקיימים בשלוש השנים האחרונות הם חסרי תקדים בהיקפם ובעומקם ויעידו על כך המשתתפים בהם".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "שר הביטחון, אהוד ברק, מקבל את הביקורת ויפעל כבעבר, כדי שבמערכת הביטחון ובצה"ל יתקנו את כל הדרוש תיקון. כך צריך לעשות וכך אכן נעשה".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מיד לאחר המשט, ומבלי להמתין לכל גוף חיצוני, פעל צה"ל בצורה רחבה ומקיפה לתחקור מכלול ההיבטים מתוך שאיפה אמיתית ויסודית להפיק לקחים וליישמם במהרה. במסגרת זו, הופקו לקחים רבים וחשובים, בכל ההיבטים המרכזיים הקשורים להתמודדות עם משטים ומתוך ראייה רחבה ועתידית. מרביתם של הלקחים כבר יושמו, הלכה למעשה, בהתמודדות עם משטים נוספים שביקשו להפר את הסגר הימי שהוטל על רצועת עזה".

היועץ לביטחון לאומי וראש המועצה לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, מסר בתגובה: ''המבקר עצמו אומר שהוא בכלל לא בטוח שיש קשר בין תהליך שונה לבין תוצאות יותר טובות. מאז המשט הטורקי תוכנן עוד משט אחד (המשט היווני), עוד שני מטסי התרסה ועוד אירועים נוספים. התוצאה בהם אחרת. היום יש לנו עוד דברים גדולים שאנחנו מתעסקים איתם במערכת הבינלאומית. אני חושב שאם מסתכלים על כל האירועים האלה מבינים שתהליך קבלת ההחלטות הוא הרבה הרבה יותר טוב. הטיפול בכל הדברים הללו נעשה בתהליך קבלת החלטות מסודר".