פרסום ראשון: הממשלה תאשר ביום ראשון שהתקציב יהיה דרך קבע דו-שנתי
עפ"י ההצעה, שרי האוצר והמשפטים יכינו בתוך 45 יום תזכיר חוק שיתקן את חוק יסודות התקציב ואת חוק יסוד הכנסת במטרה "לעבור למתכונת של תקציב דו שנתי כהסדר קבע"
הממשלה תאשר ביום ראשון הקרוב שהתקציב בישראל יהיה דרך קבע דו-שנתי. כך מתברר מהצעת מחליטים בנושא, בה ידונו השרים בתחילת השבוע והגיעה לידי "כלכליסט".
עפ"י ההצעה, שרי האוצר והמשפטים יכינו בתוך 45 יום תזכיר חוק שיתקן את חוק יסודות התקציב ואת חוק יסוד הכנסת במטרה "לעבור למתכונת של תקציב דו-שנתי כהסדר קבע".
בכך מבקש שר האוצר יובל שטייניץ ליצור מציאות תקציבית חדשה בישראל ולקבע כנורמה את התקציב הדו שנתי בו הוא רואה את אחד מההשיגים הגדולים שלו בקדנציה הנוכחית. עם זאת בשנת 2013 התקציב יהיה חד-שנתי.
שר האוצר יובל שטייניץ (ארכיון) צילום: נועם מושקוביץ
שטייניץ כבר הודיע לפני כמה חודשים כי בכוונת האוצר להגיש תיקון לחוק שיקבע את התקציב הדו-שנתי אולם הניסיון להקדמת הבחירות שיבש את תוכניתו ולבסוף הוא החליט כי התקציב הבא יהיה שנתי. כעת, כאמור, שטייניץ הולך על כל הקופה וביום ראשון הוא יבקש מהשרים אור ירוק לשנות את חוקי היסוד כך שיתאפשר לשנות את המדיניות התקציבית של ישראל.
חוסר התאמה של המדיניות התקציבית
בדיון בכנסת לפני כשנתיים נחשף מחקר של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת מסמך שלפיו לאימוץ תקציב דו-שנתי כמה יתרונות כמו שיפור יכולת משרדי הממשלה לתכנן את פעילותן בשנת התקציב השנייה כבר בשנת התקציב הראשונה, והגדלת הוודאות הכלכלית העומדת בפני הממשלה וגורמי המשק השונים לגבי ההוצאה הממשלתית.
מצד שני, המסמך קובע כי אחד החסרונות הבולטים של אימוץ תקציב דו-שנתי הוא חוסר ההתאמה של המדיניות התקציבית לשינויים בסביבה הכלכלית העולמית והמקומית. לפי המסמך רק בקומץ מדינות יושם תקציב דו-שנתי, בעיקר עקב חיסרון זה. גם במדינות בהן יושם תקציב דו-שנתי, קובע המסמך, נעשה הדבר עקב משבר פוליטי ולא בשל צידוק כלכלי. לפי המסמך, אי הוודאות לגבי צרכים עתידיים, כגון שינוי בשיעור האבטלה והוצאות ריבית, מקשה על בניית תקציב הולם מראש. חיזוי לא איכותי של הנתונים עלול להתוות סדר עדיפויות תקציבי מסולף. כמו כן חברי כנסת רבים מאמינים כי תקציב דו שנתי מחלישה משמעותית את הפרלמנט ומקשה על יכולות הפיקוח של הכנסת על הרשות המבצעת.
מאידך הנהגת התקציב הדן-שנתי בישראל זכתה לתמיכתם של גורמים כלכליים עולמיים, כדגומת ה-OECD, וקרן המטבע הבינלאומית. במסמך המתייחס לנושא וחתום על ידי מר אנחל גורייה, מזכ"ל ה-OECD נכתב כי "זהו צעד מועיל לקראת כינון סוג של מסגרת פיסקלית לטווח בינוני התואם את רוח הפרקטיקות הטובות ביותר של ארגון ה-OECD".
בדיון בוועדה בזמנו אמר שטייניץ, לחברי הוועדה כי "לפני כמה שנים הייתי מרצה בפילוסופיה, וכבר אז סברתי שתכנון תקציבי לגוף גדול כמו מדינה – הטווחים שלו צריכים להיות שונים מגופים כמו חברות או עיריות. בדוכן פלאפל למשל התכנון הוא משבוע לשבוע. במדינה יש רפורמות בכל תחום ופרמטרים רבים – זה בסדר גודל אחר משל חברות במשק. אין הגיון שהתכנון יהיה בהכרח חד שנתי. בעקבות המשבר היתה בעולם תחושה שצריך להקריב את העתיד למען ההווה. בישראל עשינו ההיפך - השקענו בעתיד כי הינחנו שהעתיד משפיע על ההווה".
